ג'ק ראיין יחיה לנצח: פרידה מטום קלנסי

יוני 1993, שבוע הספר בכיכר מלכי ישראל. כמו תמיד, עברתי בין הדוכנים וחיפשתי ספרים חדשים שירוו את צימאון הקריאה שלי. בדוכן של הוצאת מעריב נתקלתי בספר עב כרס של כ-800 עמודים שמתאר תסריט של טרוריסטים פלסטינים שמוצאים פצצת גרעין שנפלה ממטוס ישראלי בסוריה במלחמת יום הכיפורים מבלי להתפוצץ ומחליטים לפוצץ אותה באצטדיון בארצות הברית כדי לעצור את תהליך השלום.

שמו של הספר היה "כל הפחדים כולם", וזו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפתי לסופר המתח, טום קלנסי, ולגיבורו ג'ק ראיין. הקריאה בספר חלפה ביעף ובנשימה עצורה. במיוחד, ריתק הפרק שבו מתאר קלנסי בפירוט מדוקדק את שלבי פיצוץ פצצת הגרעין, שנייה אחרי שנייה, אמנות כתיבה במיטבה.

שנה לאחר מכן, קראתי את הספר "סכנה ברורה ומיידית" על מעורבותם של בכירים בבית הלבן במלחמות הקוקאין בקולומביה. במקביל, יצא הסרט בעל אותו השם בכיכובו של הריסון פורד, ואחרי שצפיתי בו בקולנוע, יכולתי ממש לראות את האירועים בספר קורמים עור וגידים.

וכך, הפך טום קלנסי לאורח קבוע בספרייה שלי, עם קצב של ספר חדש כמעט מדי שנה. עקבתי בשקיקה אחרי התקדמותו של ראיין, אנליסט ה-CIA בעל תואר הדוקטורט בהיסטוריה אשר התקדם בסוכנות הביון לפני שעבר לצוות לביטחון לאומי בבית הלבן ובסופו של דבר גם מצא את עצמו בחדר הסגלגל.

ביד של גאון ובפירוט מקצועי ומותח, הציג קלנסי בספריו תסריטים גיאו-אסטרטגיים לצד סיפורי מודיעין ופוליטיקה שלעתים נשמעו דמיוניים, אבל גם היו יכולים להתקיים במציאות. כך למשל, בספר "משחקים פטריוטיים" (שישב בראשי כאשר בחרתי לעשות דוקטורט על הטרור בצפון אירלנד), הוא תיאר ניסיון פיגוע של טרוריסטים קתולים נגד הנסיך מווילס, וגם במציאות כמעט יצאה לפועל התנקשות כזו בשנת 1983.

ואילו בספר "חוב של כבוד" מ-1994, כתב קלנסי על יפני שמרסק מטוס נוסעים על גבעת הקפיטול ומחסל את מרבית הממשל האמריקאי (בגרסה העברית של ספר ההמשך "צו נשיאותי" גם מוצגת תמונה של מטוס פוגע בבניין הקונגרס). מי יודע? אולי באל-קאעידה קיבלו השראה וביקשו לממש את התיאור הספרותי עם ריסוקה של טיסה 93 על הקפיטול שבע שנים לאחר מכן, מזימה שלא התבצעה בזכות אומץ לבם של הנוסעים.

הצטערתי לשמוע היום שקלנסי הלך לעולמו בגיל 66. על המדף בספרייה עדיין מחכים לי שלושה ספרים שלו שלא קראתי. חבל שאלה באמת יהיו הספרים האחרונים של סופר המתח המצוין הזה. ועל אף שכבר יש סופרי מתח שמתוארים כיורשיו של קלנסי, הוא תמיד יישאר בתור ההשראה האמיתית והאיש שפרץ דרך חדשה בעולם ספרי המתח.