השבוע מציין נשיא סין, שי ג'ינפינג, שנה לכהונתו וכבר הוא מוביל מהלך היסטורי של עשרות רפורמות כלכליות וחברתיות שכוללות גם הקלות במדיניות הילד האחד והודעה על סגירתם של מחנות העבודה שנועדו ל"חינוך מחדש". האם שי יהיה המנהיג שישנה את פני סין?
פנג ג'יאנמיי בת ה-27 היתה בחודש השביעי להריונה כאשר נלקחה בכוח על ידי ארבעה גברים מבית של קרוב משפחתה במחוז שאאן-סי (Shaanxi) שבצפון מזרח סין ב-2 ביוני 2012. כשציפית מכסה את ראשה כדי לבלום את צעקותיה, היא הוכנסה לטנדר שלקח אותה לבית החולים. בחדר הניתוח הוזרק לה כימיקל שנועד לגרום להפלה וכעבור 36 שעות ילדה פנג את התינוקת המתה.
הפרשה עוררה סערה בסין ובעולם לאחר שבאתר האינטרנט החברתי המוביל בסין - סינה וייבו (Sina Weibo) - התפרסמה תמונתה המזעזעת של פנג שוכבת על מיטת בית החולים ולידה גופת התינוקת מכוסה בדם, ואחרי שפעילות הארגון ההומניטארי האמריקאי All Girls Allowed שמעו מפנג ומבני משפחתה על החוויה המחרידה שעברה.
פשעה של פנג היה שבניגוד למדיניות הילד האחד שנהוגה בסין, היא ובעלה לא דאגו למסמכים הביורוקרטיים שנועדו לאשר להם ללדת את בתם השנייה. אחרי שהתברר כי הם אינם יכולים לשלם את המס (או במילים אחרות את הכופר) שיאפשר להם להשלים את ההיריון וללדת את התינוקת, נחטפה פנג על ידי הרשויות ובוצעה בה ההפלה הכפויה.
דאגה לעתיד המשפחה הסינית
פנג אינה הקורבן הראשון, וגם לא האחרון, של הצעדים הדרקוניים שנקטו הרשויות בסין במטרה לאכוף את מדיניות הילד האחד. לפני שנתיים, כאשר יו רונגפן היתה בחודש השביעי להריונה השני, שאותו ניסתה להסתיר מהרשויות, היא נלקחה בכוח מביתה בעיר ר'וי-אן (Rui'an) ועברה הפלה כפויה במחלקה העירונית לתכנון המשפחה. "התייסרתי כל כך, ההרגשה היתה גרועה יותר ממוות", אמרה יו לעיתון "סידני מורנינג הראלד". "אם לא היה לי עוד ילד לדאוג לו, באמת הייתי מתה".
מדיניות הילד האחד, אשר נכנסה לתוקף בשנת 1979, נועדה לבלום את הגידול האדיר באוכלוסייה הסינית, שכבר אז מנתה 975 מיליון בני אדם. ואולם, ב-35 השנה האחרונות היא הובילה ללא מעט בעיות חברתיות וכלכליות, שצפויות להשפיע על סין גם בשנים הבאות. הצמצום בילודה הוביל לכך שהאוכלוסייה הסינית הזדקנה, וממפקד האוכלוסין של 2010 עולה כי 13.3 אחוז מהתושבים הם בני יותר מ-60. הדבר מתבטא בעיקר בשוק העבודה; לפי תחזיות האו"ם, כוח העבודה הסיני יצטמצם מ-944 מיליון איש כיום ל-929 מיליון איש בשנת 2020. בשנת 2040, כך לפי הנתונים, רק 823 מיליון סינים יהיו בגילאי עבודה.
נוסף על כך, נוצר מצב שבו האוכלוסייה המזדקנת צריכה להתבסס על תמיכה מועטת יותר מצד הדור הצעיר. החוק הסיני קובע כי מחצית מההכנסה של המבוגרים תתבסס על סיוע כלכלי של המשפחה, וככל שיש פחות ילדים – כך גם קטנה יכולתם של ההורים לחיות את שנות הזהב שלהם בכבוד.
בהקשר זה, החברה הסינית מעדיפה בנים, כיוון שהם נדרשים לתמוך בהוריהם המבוגרים, בעוד בנות נשואות מחויבות למשפחת הבעל. לכן, אף שהרשויות היו גמישות ביחס למשפחות של בני מיעוטים והתירו למשפחות באזורים כפריים להביא ילד שני - אם בפעם הראשונה נולדו להם בת או ילד מוגבל - לא מעט משפחות העדיפו לבצע הפלה אם גילו שצפויה להיוולד בת או לנטוש את התינוקת מיד לאחר הלידה. התוצאה, כפי שעלתה ממפקד האוכלוסין, היא פער גדול בין המינים - 118.06 לידות של בנים על כל מאה בנות, וזאת לעומת 116.86 בנים מול מאה בנות עשר שנים קודם לכן. המשמעות המעשית היא שבעוד שנים לא רבות יהיו בסין יותר גברים רווקים מאשר נשים רווקות והדבר ישפיע על עתיד המשפחה הסינית.
בניסיון להתמודד עם ההשלכות האלה, וכדי לצמצם את הביקורת הפנימית והבינלאומית נגד הכפייה האכזרית של המדיניות כפי שתוארה במקרים של פנג ויו, החליטה בנובמבר 2013 הוועדה המרכזית של הקונגרס הלאומי העממי ה-18 להקל את המדיניות של ילד אחד. כעת יוכלו זוגות להביא לעולם שני ילדים אם אחד ההורים הוא ילד יחיד, וזאת לעומת המצב כיום שמתיר להביא ילד שני רק אם שני ההורים הם ילדים יחידים.
הרשויות במחוז ג'ה-ג'יאנג (Zhejiang) שבמזרח המדינה, המחוז הראשון בסין שהכניס לתוקף את המדיניות המקלה החדשה בינואר השנה – העריכו כי מאה אלף תינוקות נוספים ייוולדו בחמש השנים הקרובות. ואולם, מי שמצפה לבייבי בום שיפקוד את סין עלול להתאכזב. העלויות הגבוהות של גידול ילדים עלולות להרתיע זוגות רבים, והדבר בא לידי ביטוי בסקר שערך פורטל האינטרנט סינה בעיר שנגחאי בנובמבר 2013, ובו הודו 70 אחוז מהנשאלים (1,200 מתושבי העיר) כי הם אינם רוצים יותר מילד אחד.
גם בשלטון הסיני הבהירו כי ההקלות לא נועדו להביא לעלייה דרסטית מחודשת במספר התושבים. "לסין יש עדיין אוכלוסייה גדולה. זה לא השתנה. רבות מהבעיות הכלכליות והחברתיות שלנו נובעות מהמציאות הזאת", אמר ג'יאנג פאן, ציר בקונגרס הלאומי העממי בשיחה עם כלי תקשורת סיניים. "אנחנו לא יכולים להסתכן שהאוכלוסייה תגדל בלי שליטה".
עוצמתו של הנשיא שי
ההחלטה על ההקלות במדיניות הילד האחד היא חלק מהרפורמות הנרחבות שעליהן החליטו צירי הקונגרס הלאומי בתחילת נובמבר 2013. בתום ארבעה ימים של ישיבה סגורה בהובלת הנשיא שי ג'ינפינג, פרסמה הנהגת המפלגה הקומוניסטית תוכנית פעולה בת 60 נקודות כלכליות וחברתיות, אשר נועדו בעיקר להפוך את הכלכלה ממבוססת על השקעות ויצוא למבוססת על צריכה פנימית - ובכך להאיץ מחדש את קצב הצמיחה.
"הסוגיה הבסיסית היא להסדיר את היחסים בין הממשלה לשוק ולאפשר לשוק למלא תפקיד מכריע בהקצאת משאבים ובשיפור תפקידה של הממשלה", נאמר בהודעה הרשמית של הממשלה לאחר פרסום תוכנית הרפורמות, שנחשבות למקיפות ביותר מאז שדנג שיאופינג כונן את כלכלת השוק הסוציאליסטית ב-1978 ונתן את האות לצמיחתה הכלכלית של המעצמה האסייתית.
בכנס שנערך בפברואר השנה באוניברסיטת תל אביב, הסביר ד"ר טאנג מין, יועץ לממשלת סין וסגן נשיא קרן YouChange לחינוך ליזמות ולפיתוח חברתי, כי על אף שבמשך 30 שנה הייתה הצמיחה של 31 המחוזות בסין גבוהה יותר משל 182 מדינות אחרות בעולם, הצריכה הפנימית של התושבים דווקא ירדה.
לפי נתונים רשמיים של ממשלת סין שהציג טאנג, הצמיחה בשנה החולפת הגיעה ל-7.6 אחוזים. אולם ללא הרפורמות, התחזית היא שממוצע הצמיחה בשנים 2025-2021 יעמוד על 5.9 אחוזים ובחמש השנים שלאחר מכן על חמישה אחוזי צמיחה בלבד.
עבור שי ג'ינפינג, שסוגר החודש את שנתו הראשונה בתפקיד הנשיא, חבילת הרפורמות היא שלב משמעותי ביישום של רעיון "החלום הסיני", שאותו הציג בעת שנכנס לתפקידו ואשר מדבר על החזון להפוך את סין למעצמה מובילה. "אנחנו חייבים לבצע מאמצים מתמשכים, להתקדם עם רצון בלתי נלאה, להמשיך ולקדם את המטרה הנעלה של סוציאליזם עם מאפיינים סיניים ולשאוף להשיג את החלום הסיני של חזרתה של האומה הסינית לגדולתה", אמר בנאומו הראשון במרץ 2013. "כדי ליישם את הדרך הסינית, עלינו להפיץ את הרוח הסינית, אשר משלבת את רוח האומה עם פטריוטיות בתור הליבה ואת רוח הזמן עם רפורמות וחדשנות בתור הליבה".
מסמך הרפורמות החדש גם מעיד כי שי הצליח לבסס את מעמדו כמנהיג החזק של המדינה. ההחלטה כי שי יעמוד בעצמו בראש הוועדה החדשה שתפקח על יישום הרפורמות מלמדת על החשיבות האישית שמייחס שהנשיא הסיני רואה בלרפורמות, שבהן הוא רואה את החלק המרכזי בשלטונו – ובהמשך גם במורשתו. "מדובר במנהיגות שיטתית שמנווטת מלמעלה למטה", אמר ד"ר דאלי יאנג, מרצה למדע המדינה מאוניברסיטת שיקאגו בשיחה עם סוכנות רויטרס. "בהשוואה לדורות קודמים, מדובר במנהיגות חסונה באופן ניכר".
ואולם, מומחים לענייני סין הבהירו כי עלולות לעבור שנים עד שהרפורמות יצאו לדרך באופן מלא, כיוון ששי עדיין צריך לשכנע את פקידי המפלגה במחוזות ובערים, שעלולים להציב בפניו מכשולים. "2014 נפתחת כשהנשיא שי נמצא בעמדה של עוצמה ניכרת, אבל עדיין יש לו כברת דרך לעבור כדי לבסס את מעמדו מול האופוזיציה המבוצרת בתוך המפלגה הקומוניסטית", ציין אוון מקדונל, חוקר במכון לסוגיות בינלאומיות ואירופיות שבאירלנד, במאמר שפרסם בינואר האחרון.
רפורמה פוליטית? לא אצלנו
עם הרפורמות הבולטות שעליהן הוחלט נמנות הקריאה לחברות פרטיות למלא תפקיד גדול יותר בכלכלה, האישור ליזמים פרטיים להקים בנקים, ההחלטה כי העסקים בבעלות ממלכתית יעבירו 30 אחוז מהרווחים לממשלה במקום 20 אחוז כיום כדי לממן את הביטוח הלאומי וצמצום הפיקוח על מחירי המים והחשמל.
טאנג ציין כי אחת הבעיות החברתיות הקשות ביותר בסין כיום היא מצבם של 250 מיליון בני אדם שהיגרו מהכפרים לערים, ולכן הוחלט להקל על המדיניות שקובעת כי המהגרים צריכים לוותר על הזכות לשירותים ציבוריים כאשר הם עוברים לערים – ובכך אפשר יהיה לשלב אותם בחברה העירונית. כמו כן, איכרים יוכלו למכור את אדמתם, שעד כה הייתה בבעלות הממשלה, בתקווה שינצלו את הרווחים כדי לפתוח בחיים חדשים בעיר וכך יעודדו את כלכלת הצריכה.
הרפורמות גם נועדו להילחם באחת המכות הקשות של סין – הזיהום הסביבתי. במסגרת התוכנית החדשה יוכנסו בין השאר טכנולוגיות חדשות שיאפשרו להתמודד עם הזיהום שהפך כמעט לתופעה יומיומית בבייג'ינג ובערים נוספות, ותוחמר הענישה על נזקים סביבתיים ארוכי טווח.
החלטה מסקרנת נוספת היא סגירתם של מחנות העבודה, אשר נועדו ל"חינוך מחדש" של אלפי מתנגדי משטר, גנבים, פרוצות וסוחרי סמים. עם זאת, ארגון אמנסטי הזהיר בדצמבר כי במקום המחנות משתמש המשטר הקומוניסטי בבתי כלא סודיים ובלתי מוכרזים וכך בעצם ממשיך להשליך אזרחים לכלא ללא משפט. "רבות מהשיטות לענישת אנשים על שיישמו את זכויות האדם שלהם בשלווה באמצעות שליחתם לחינוך מחדש לא השתנו באופן בסיסי. נהפוך הוא", נמסר מהארגון.
אם הייתה תקווה כי המהלכים שמוביל הנשיא שי יביאו בעקבותיהם גם לפתיחות פוליטית ולצמצום דיכוי זכויות האדם והאזרח, נראה כיום כי הדרך לכך עדיין רחוקה. טאנג הבהיר כי השלטון בבייג'ינג אמנם שם יותר דגש על שקיפות ועל הקשבה לתושבים (בהשוואה לשלטון הקודם), אולם הרפורמות הפוליטיות יצטרכו להמתין אחרי שיטופלו הבעיות הכלכליות והחברתיות. "הסתכלו על מה שקורה כעת במצרים ובתאילנד. זה מפחיד", אמר.
דווקא כשביוני הקרוב יצוינו 25 שנה לדיכוי המחאה הפרו דמוקרטית בכיכר טיאננמן, נראה כי משטרו של שי אינו מוכן להפסיק לנהוג ביד קשה נגד פעילי זכויות אזרח, כמו גם נגד עיתונאים זרים שפרסמו סיפורים ביקורתיים על בכירי השלטון. דוגמה עדכנית לרדיפה מצד השלטונות היתה החלטתו של בית המשפט בינואר לגזור ארבע שנות מאסר על הפעיל החברתי שו ז'יאונג, אחרי שארגן קמפיין מחאה נגד השחיתות השלטונית. למרבה האירוניה, המלחמה בשחיתות היא אחד היעדים המוצהרים של הנשיא הנוכחי.
"העונש הקשה שהוטל על מבקר מתון ששיקף דאגה ציבורית הולכת וגוברת משחיתות מלמדת כמה מעט סובלנות יש כיום בסין כלפי מי שמביע עמדות אחרות", נאמר בהודעת ארגון משמר זכויות האדם בעקבות העונש שנגזר על שו. "הרשויות בסין בחרו שוב בשלטון הפחד על פני שלטון החוק", הוסיפו באמנסטי.
כתב המגזין "אקונומיסט" בבייג'ינג, ג'יימס מיילס, סיכם מדוע כנראה לא נראה בקרוב שינוי ביחסו של השלטון הקומוניסטי לזכויות האזרח במדינה. "הנשיא שי ג'ינפינג, שביסס את עוצמתו במהירות בלתי רגילה, מהסס יותר לגבי ביצוע רפורמה פוליטית במדינה", הסביר כתב המגזין "אקונומיסט" בבייג'ינג, ג'יימס מיילס, במאמר בגיליון המיוחד "העולם בשנת 2014". "בשנה הקרובה הוא יהדק את הפיקוח על האינטרנט ויעקוב בעין בוחנת אחר כל מחאה. הוא לא ירצה שהקריאות לדמוקרטיה יוסיפו למתח של רענון המודל הכלכלי של המדינה".
הכתבה פורסמה בגיליון מרץ של מגזין "מסע אחר"
