"לא נשב באפלה": האסטרטגיה הבריטית החדשה להגנת הסייבר

שר האוצר הבריטי הציג את האסטרטגיה החדשה להתמודדות עם איומי סייבר, אשר כוללת פיתוח יכולות הגנה, הרתעה והתמודדות מול כל מי שינסה לפגוע בתשתיות קריטיות. "אנחנו צריכים לפתח יכולת התקפת נגד מבצעית ומתפקדת במרחב הסייבר", אמר פיליפ המונד. ראש ה-MI5, אנדרו פארקר, הזהיר כי הרוסים הם האיום המרכזי על הביטחון הלאומי ובשגרירות בלונדון הגיבו עם תגובה עוקצנית במיוחד

שר האוצר הבריטי, פיליפ המונד, הציג היום את תוכנית החומש האסטרטגית החדשה להגנת הסייבר והכריז כי בריטניה מתכוונת לפתח אמצעי הגנה חדשים שיאפשרו להתמודד מול האיומים המקוונים המתפתחים, אך גם יכולות התקפיות שיאפשרו תגובה נגד כל מי שינסה לפגוע בתשתיות.

בנאום בוועידת מייקרוסופט בלונדון, פירט המונד את עיקרי האסטרטגיה החדשה, אשר נועדה להגן על התשתיות הקריטיות בבריטניה ועל הפרטיות של אזרחי הממלכה ולעודד את המגזר הפרטי והציבורי להגביר את מאמציו על מנת להגן מול איומי הסייבר.

האסטרטגיה החדשה כוללת שלוש זרועות מרכזיות - הגנה על תשתיות קריטיות לאומיות; הרתעה נגד מי שמהווים איום על בריטניה במרחב הסייבר, כולל באמצעות חיזוק יכולות אכיפת החוק; פיתוח יכולות שיאפשרו התמודדות מתמשכת גם לנוכח שינויים באיומי הסייבר, וזאת באמצעות הקמת מכון מחקר להגנת סייבר שיפעל לשפר את האבטחה של מכשירים ניידים.

Embed from Getty Images

אחד היעדים המרכזיים הוא "להעביר את המאבק לכיוון מי שמאיימים על בריטניה ולרדוף ללא הרף אחרי כל מי שמנסה לתקוף אותנו". "אם לא תהיה לנו היכולת להגיב במרחב הסייבר להתקפה שתפיל את רשתות החשמל שלנו, תותיר אותנו באפלה או תפגע במערכת התעופה האווירית ותקרקע את המטוסים שלנו, אנחנו נישאר עם הבחירה הבלתי אפשרית של הפניית הלחי השנייה והתעלמות מההשלכות ההרסניות או שנפנה לתגובה צבאית", אמר המונד. "אנחנו לא רוצים לעמוד מול הבחירה הזו וזו בחירה שאנחנו לא רוצים להשאיר כמורשת ליורשים שלנו. לכן אנחנו צריכים לפתח יכולת התקפת נגד מבצעית ומתפקדת במרחב הסייבר".

עדות להיותו של האיום ברור ומיידי הגיעה אתמול בבוקר, כאשר נודע כי שלושה בתי חולים ציבוריים נאלצו לבטל את כל הניתוחים והזימונים לחולים אחרי שווירוס מחשבים "זדוני" פגע ברשתות שלהם. "וירוס הדביק את המערכות האלקטרוניות שלנו ביום ראשון וקיבלנו את ההחלטה, בעקבות עצת מומחים, לסגור את רוב המערכות שלנו כדי שנוכל לבודד אותו ולהשמיד אותו", אמרה סגנית מנהל מערכת הבריאות, ד"ר קארן דנדרדייל.

גורמים בכירים הבהירו כי לא הייתה סכנה לבריאותם של המטופלים כתוצאה מההתקפה, אולם אנשי הצוות נאלצו להשתמש בטפסים ידניים במקום במחשבים. עדיין לא ברור מהו מקור ההתקפה, אולם החשד העיקרי הוא שמדובר בהתקפה למטרות כופר שנועדה להדביק את המערכת ולהפיל מחשבים כדי עד שהקורבן משלם את הכסף.

בניגוד למערכת הביון האמריקאית שהודיעה לאחרונה באופן רשמי כי האקרים שפועלים בשירות ממשל רוסיה שם שעומדים מאחורי הניסיונות לשבש את מערכת הבחירות לנשיאות, המונד נמנע מלהפנות אצבע מאשימה לעבר הקרמלין או לעבר מדינה אחרת ורק הזהיר מפני "מדינות סוררות" באופן כללי.

מי שכן הסכים לדבר באופן מפורש על הסכנה מכיוון מוסקבה הוא מנהל שירות הביון הפנימי של בריטניה (MI5), אנדרו פארקר, שבראיון ראשון מסוגו, הוא הודה כי רוסיה מהווה את האיום הממשי ביותר כיום לביטחון הלאומי של הממלכה המאוחדת, כולל הפעלת סוכנים רבים בתוך בריטניה.

הציוץ של שגרירות רוסיה בלונדון בתגובה לדברי פארקר

"רוסיה משתמשת בכל מגוון הגופים הממלכתיים שלה והעוצמות שלה כדי לקדם את מדיניות החוץ שלה בדרכים שהופכות לאגרסיביות יותר ויותר – כולל תעמולה, ריגול, חתירה תחת השלטון והתקפות סייבר", אמר פארקר בשיחה עם הגרדיאן. "רוסיה נמצאת בפעולה בכל רחבי אירופה ובבריטניה כיום. זה התפקיד של MI5 לשבש את זה".

בקרמלין דחו את הטענות של פארקר ואמרו כי "המילים האלה לא תואמות את המציאות". בשגרירות הרוסית בלונדון אף פרסמו תגובה עוקצנית כאשר הציגו בחשבון הטוויטר של הפוסטר של הסרט הקומי "הרוסים באים, הרוסים באים" משנת 1966 וכתבו "מעציב לראות מקצוען לכוד בעולם עשוי תעמולה משלו". 

רשימת חיסול: מה קרה למבוקשי הטרור של ארה"ב?

חודש אחרי מתקפת הטרור הגדולה, הציג הממשל האמריקאי את רשימת 22 מבוקשי הטרור הבכירים ביותר בעולם. 15 שנה לאחר מכן, תמונת המצב מראה שחלק מהמבוקשים, בהם אוסמה בן לאדן ועימאד מורנייה, חוסלו, אחרים נלכדו, אולם יש עדיין פעילי טרור שהחשבון עמם עדיין לא נסגר

ב-10 באוקטובר 2001, חודש אחרי מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, התייצב נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, במטה הבולשת הפדרלית בוושינגטון והכריז את הרשימה של 22 מבוקשי הטרור הגדולים ביותר, היעדים המרכזיים של זרוע הצדק האמריקאית ובנות בריתה במלחמה החדשה נגד הטרור העולמי.

"אנחנו מציגים את שמותיהם, אנחנו מפרסמים את תמונותיהם, אנחנו מוציאים אותם מתוך החשאיות שלהם. לטרור יש פנים, והיום אנחנו חושפים אותו כדי שכל העולם יראה", אמר בוש. "האנשים על הקיר הזה הציבו את עצמם ברשימה בגלל מעשי רשע גדולים. הם תכננו, קידמו וביצעו רצח. 22 האנשים האלה לא אחראים לכל פעילות הטרור בעולם, אבל הם בין המסוכנים ביותר. חייבים למצוא אותם. יש לעצור אותם והם ייענשו".

15 שנה לאחר שארגון אל-קאעידה הצליח לחטוף ארבעה מטוסים, לרסק שניים מהם על בנייני התאומים בניו יורק, עוד אחד על הפנטגון בוושינגטון ומטוס רביעי התרסק בדרכו לבית הלבן או לגבעת הקפיטול, זו הזדמנות לחזור לאותם 22 מבוקשים ולבדוק אם הבטחתו של בוש לסגור אתן חשבון אכן מולאה.

הפוסטר של 22 מבוקשי הטרור

אוסמה בן לאדן – מנהיג ומייסד אל-קאעידה שנחשב למבוקש מספר 1 בעולם. היה מבוקש בארצות הברית ובמדינות נוספות על תכנון שורה של פיגועים, בהם מתקפת ה-11 בספטמבר, הפיגועים בשגרירויות האמריקאיות בקניה ובטנזניה ב-1998 והפיגוע נגד המשחתת קול מול תימן באוקטובר 2000. חוסל בפשיטה של יחידת העילית "אריות הים" על המתחם בעיר אבוטבאד בפקיסטן ב-2 במאי 2011.

איימן א-זוואהירי – סגנו של בן לאדן ויורשו בהנהגת הארגון. לפי ההערכות, מסתתר בפקיסטן. מוציא הודעות מצולמות ומושמעות מדי כמה שבועות בסוגיות עדכניות, בעיקר לגבי המאבק הפנימי מול דאע"ש.

מוחמד עאטף – מפקד המבצעים של אל-קאעידה. חוסל בתקיפת כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) אמריקאי בפקיסטן בנובמבר 2001.

חאלד שיח' מוחמד – האחראי על המבצעים הבינלאומיים של אל-קאעידה ובין השאר עמד מאחורי תכנון מתקפת ה-11 בספטמבר, הפיגוע באי הנופש באלי באינדונזיה ורציחתו של העיתונאי האמריקאי-יהודי דניאל פרל בפקיסטן. נלכד בפקיסטן במרץ 2003 ועדיין מוחזק במתקן הכליאה במפרץ גואנטנמו.

פאזול עבדאללה מחמוד – מבכירי אל-קאעידה במזרח אפריקה שגם שימש המפקד הצבאי של א-שבאב בסומליה. נחשב למתכנן הראשי של הפיגועים בשגרירויות האמריקאיות בקניה ובטנזניה באוגוסט 1998 ולאחראי על הפיגוע במלון בבעלות ישראלית במומבסה שבקניה והניסיון להפיל מטוס ארקיע בשדה התעופה המקומי בעיר בנובמבר 2002. חוסל במחסום של צבא סומליה ביוני 2011.

אחמד ג'אילאני – היה מבוקש על חלקו בפיגועים בשגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה. נלכד במבצע משותף של כוחות פקיסטניים ואמריקאיים ביולי 2004 והועבר למתקן המעצר בגואנטנמו. הועמד לדין בבית משפט פדרלי במנהטן, שם נידון בנובמבר 2010 למאסר עולם אחרי שהורשע בעבירה אחת של קשירת קשר להרס מבנים ממשלתיים, על אף שזוכה ממרבית האישומים האחרים, כולל קשירת קשר לרצח אמריקאים. מוחזק כיום בכלא בקולורדו שנחשב לשמור ביותר בארצות הברית לצד טרוריסטים אחרים.

אנאס א-ליבי - היה מבוקש על חלקו בפיגועים נגד השגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה ולפי כתב האישום גם עקב אחרי יעדים בריטיים, צרפתיים וישראליים בניירובי. הוא נעצר בבריטניה ב-1999, אולם שוחרר מחוסר ראיות והצליח להימלט. באוקטובר 2013, הוא נלכד במבצע של כוחות אמריקאיים מיוחדים בטריפולי שבלוב והועבר למשפט בארצות הברית. עם זאת, בינואר 2015 הוא מת כתוצאה ממחלת כבד.

סייף אל-עאדל - חבר ההנהגה הבכירה של אל-קאעידה שגם היה מעורב בהתנקשות בנשיא מצרים, אנואר סאדאת. מבוקש על חלקו בפיגוע נגד השגרירות האמריקאית בקניה. שהה במעצר בית באיראן, אולם שוחרר בשנה שעברה במסגרת עסקה שנועדה לשחרר דיפלומט איראני שנחטף בתימן. לפי ההערכות, נמצא כעת בסוריה בשליחותו של זוואהירי.

עבדאללה אחמד עבדאללה – אחד מאנשי המבצעים הבכירים ביותר של אל-קאעידה. מבוקש על מעורבותו בפיגועים נגד השגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה ובמתקפת ה-11 בספטמבר. הוחזק במעצר בית באיראן אולם שוחרר בשנה שעברה במסגרת עסקת החילופין. לפי הערכות, נמצא כעת בסוריה.  

מוסטפה פדהיל – היה מבוקש על חלקו בהרכבת משאית התופת ששימשה לפיגוע בשגרירות האמריקאית בטנזניה. בשנת 2005 נמסר כי הוא נהרג באפגניסטן ושמו הוסר מרשימת המבוקשים, אולם הנסיבות אינן ברורות והועלו השערות כי הוא נלכד על ידי האמריקאים או הפקיסטנים ומת במהלך חקירה.

פאיז מוחמד עלי מסלאם - היה מבוקש על סיוע לרכישת משאית התופת בפיגוע נגד השגרירות האמריקאית בקניה ובהכנת משאית התופת בפיגוע בטנזניה. בהמשך הוא מונה למפקד המבצעים של אל-קאעידה בפקיסטן. חוסל בתקיפה של כטב"מ אמריקאי בצפון פקיסטן בינואר 2009.

שיח' אחמד סוודאן – היה מבוקש על רכישת כלי הרכב ששימשו לפיגועים נגד השגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה. חוסל בתקיפה של כטב"מ אמריקאי בצפון פקיסטן בינואר 2009 יחד עם פאיז מוחמד עלי מסלאם.

אחמד מוחמד עלי - היה מבוקש על חלקו בפיגועים נגד השגרירויות במזרח אפריקה, ולפי החשד היה מעורב גם באימון המורדים הסומלים שתקפו את כוחות שמירת השלום האמריקאיים במדינה בשנת 1993 בתקרית המפורסמת שזכתה לשם "בלאק הוק דאון". שימש מפקד המבצעים הפרא-צבאיים של אל-קאעידה וחוסל בתקיפת כטב"מ אמריקאי בפקיסטן בשנת 2010.

חוסיין אטווה – היה מבוקש על חלקו בהרכבת מטעני החבלה ששימשו לביצוע הפיגועים נגד השגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה והיה מעורב גם באימון המורדים הסומלים. חוסל בתקיפה אווירית של צבא פקיסטן בסמוך לגבול האפגני באפריל 2006.

עימאד מורנייה - מפקד המבצעים של חיזבאללה. היה מבוקש בארצות הברית על מעורבותו בחטיפת טיסה 847 של חברת TWA לביירות ביוני 1985 ורציחתו של צוללן מהצי האמריקאי שהיה בין הנוסעים. חוסל בפיצוץ מטען במכוניתו בדמשק בפברואר 2008, פעולה שמיוחסת למוסד הישראלי.

חסן עז א-דין – פעיל בזרוע הצבאית של חיזבאללה. מבוקש על מעורבותו בחטיפת טיסה 847 של חברת TWA. ככל הנראה נמצא בלבנון.

עלי אטווה - פעיל בכיר בזרוע הצבאית של חיזבאללה. מבוקש על מעורבותו בחטיפת טיסה 847 של חברת TWA. ככל הנראה נמצא בלבנון.

עבדול רחמן יאסין – אמריקאי ממוצא עיראקי שהשתייך לתא הטרור של רמזי יוסוף שעמד מאחורי הפיגוע הראשון במגדלי התאומים בפברואר 1993. הוא נחקר ב-FBI ומסר מידע על הפיגוע, אולם שוחרר ועבר לעיראק ומאז לא ידוע מה עלה בגורלו.

אחמד אל-מוע'סל – ראש הזרוע הצבאית של ארגון חיזבאללה הסעודי. היה מבוקש על מעורבות בפיגוע בבסיס האמריקאי במגדלי חובאר שבסעודיה ביוני 1996, שבו נהרגו 19 בני אדם. לפי כתב האישום האמריקאי, הוא נהג במשאית התופת שהתפוצצה בפיגוע. באוגוסט אשתקד דווח כי הוא נעצר בלבנון והוסגר לסעודיה.

עבד אל-כרים חוסיין מוחמד א-נאצר – מנהיג ארגון חיזבאללה הסעודי וממתכנני הפיגוע בבסיס האמריקאי בסעודיה. נמלט אחרי הפיגוע באמצעות דרכון מזויף ולפי החשד הוא מסתתר באיראן.

עלי אל-חורי – חבר ארגון חיזבאללה הסעודי שלפי החשד נסע במשאית התופת שהתפוצצה בבסיס האמריקאי בסעודיה. נמלט אחרי הפיגוע באמצעות דרכון מזויף ועד כה לא נלכד ומקום הימצאו המדויק לא ידוע.

איברהים אל-יעקוב - חבר ארגון חיזבאללה הסעודי שהיה ממתכנני הפיגוע בבסיס האמריקאי בסעודיה. נמלט אחרי הפיגוע באמצעות דרכון מזויף ועד כה לא נלכד ומקום הימצאו המדויק לא ידוע.

"השלכות חמורות מאד": הקשר הגרעיני בין ישראל לדרום אפריקה בעיני האמריקאים

מסמכים שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית מציגים את הדאגה של ממשל קרטר במחצית השנייה של שנות השבעים מההיבטים הסודיים  של שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבין משטר האפרטהייד, בעיקר בתחום הגרעיני.  גם כאשר ראש הממשלה בגין התחייב כי ישראל לא מסייעת לדרום אפריקה בפיתוח כלי נשק גרעיניים, בוושינגטון לא נעלמו החשדות

היחסים הביטחוניים שהחלו בשנות השבעים בין ישראל לבין אחד המשטרים האפלים ביותר של המאה ה-20, שלטון האפרטהייד הגזעני בדרום אפריקה, מעיבים עד היום על היחסים בין שתי המדינות והשלטון הדרום אפריקאי ידוע בתמיכתו המופגנת בפלסטינים.

פרטים על שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, ובמיוחד בתחום הגרעיני, נחשפו בהדרגה בשלהי שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, כאשר משטר האפרטהייד שהיה בשלהי שלטונו ויתר על תוכניתו הגרעינית והחל לחשוף מסמכי ארכיון. בכתבה שפרסם עמיתי, יוסי מלמן, לפני כשלוש שנים, בעקבות מותו של נלסון מנדלה, הוא סקר את התפתחות הקשרים השנויים במחלוקת.

אתמול, שחררה מחלקת המדינה האמריקאית קובץ חדש במסגרת הפרסומים על יחסי החוץ של ארצות הברית, שהפעם עסק בקשרים עם המדינות בדרומה של יבשת אפריקה בשנים 1977 עד 1980. בין המסמכים ניתן למצוא גם תכתובות שמעידות עד כמה היו מוטרדים בוושינגטון מהאפשרות שישראל מסייעת לתוכנית הגרעין הדרום אפריקאית.

מזכיר המדינה ואנס עם ראש הממשלה בגין. צילום: יעקב סער, לע"מ

מזכר ששלח מזכיר המדינה, סיירוס ואנס, לנשיא ג'ימי קרטר ב-17 באוגוסט 1977 סקר את שיתוף הפעולה בין ישראל לבין דרום אפריקה בתחום פיתוח כלי הנשק הגרעיניים, בהתבסס על הערכה שביצע אגף המודיעין של משרד החוץ. בין השאר, ציין המזכר את מכירת האורניום לישראל בשנות השישים ונאמר בו כי חברה דרום אפריקאית עמדה לקבל דגימות ממרכז המחקר בנחל שורק.

"מידע זמין מספק אור מועט על אופי המעורבות הישראלית בתוכנית הגרעין הדרום אפריקאית ועל היקפה, במיוחד בתחום הרגיש של העשרה ושל כלי נשק", הדגישה מחלקת המדינה. "ידוע מזה זמן שישראל ודרום אפריקה מחליפות מידע על כלי נשק קונבנציונליים ועל טכנולוגיה. אין ראייה מוצקה שהן גם משתפות פעולה בתחום של פיתוח כלי נשק גרעיניים, אבל אי אפשר לשלול את זה".

במקביל, שלח ואנס מזכר לשגרירות ישראל בוושינגטון ובו ציין כי הסובייטים מסרו להם שהדרום אפריקאים נמצאים בשלבים אחרונים של פיתוח פצצה גרעינית ואף הקימו מתקן ניסויים במדבר קלאהרי, וכי במקביל נטען בסוכנות הידיעות טא"ס כי ישראל וברית נאט"ו קשורות לפיתוח אמצעי הלחימה הגרעיניים של דרום אפריקה. "אם שיתוף הפעולה הישראלי-דרום אפריקאי כולל טכנולוגיה לכלי נשק גרעיניים או חומרים, יהיו לזה השלכות אפשריות חמורות ביותר עבור ממשלת ישראל ועבור הממשל האמריקאי", הזהיר מזכיר המדינה, שהביע חשש כי הסוגיה תעלה במהלך הוועידה נגד האפרטהייד שעמדה להתכנס ימים אחדים לאחר מכן בלאגוס שבניגריה.

לפי ואנס, ישראל "תהיה פגיעה במיוחד להאשמה שהיא סייעה באופן פעיל לפיתוח כלי נשק גרעיניים דרום אפריקאיים על מנת להשיג עוד אורניום טבעי וכדי לבחון את יכולותיה הגרעיניות, ובכך להעלות את הספקטרום הגרעיני במזרח התיכון ובדרומה של אפריקה". "עמדתה בעבר של ממשלת ישראל שלא תהיה הראשונה להכניס כלי נשק גרעיניים למזרח התיכון, בהקשר של תוכנית הניסוי הגרעיני הפעיל של ישראל ודרום אפריקה, תאבד אמינות משמעותית והתמריצים למדינות ערב לפתח את תוכניות הנשק הגרעיני שלהן יהפכו לגדולים יותר באופן משמעותי", כתב.

מזכיר המדינה גם הביע את רצונו כי ממשלת ישראל תשתף פעולה עם ארצות הברית מול כל התפתחות בוועידה בלאגוס. "כדי לעשות את זה, אנחנו חייבים להיות בטוחים שקיבלנו מידע מלא ומוחלט מממשלת ישראל על אופי שיתוף הפעולה בין ישראל ודרום אפריקה בתחום הגרעיני", כתב. "אנחנו מבקשים מממשלת ישראל לספק לנו את הפרטים המלאים האלה בדחיפות הרבה ביותר".

חמישה ימים לאחר מכן, ב-22 באוגוסט, אכן העביר מנכ"ל משרד החוץ, אפרים עברון, לסגן מזכיר המדינה, וורן כריסטופר, את תגובתו של ראש הממשלה, מנחם בגין, ולפיה "לממשלת ישראל מעולם לא היו קשרים כלשהם עם ממשלת דרום אפריקה, ומעולם לא היה שיתוף פעולה כלשהו עם דרום אפריקה בנוגע לפיתוח, ו/או ייצור, של כלי נשק גרעיניים".

מהמסמכים עולה כי התגובה הישראלית לא הרגיעה לחלוטין את האמריקאים. כעבור יומיים, התבקש עברון לספק הבהרות ברורות יותר מבגין, בין השאר בנוגע לאפשרות שחברות פרטיות מעורבות בפרויקט הדרום אפריקאי. התשובה שהתקבלה מראש הממשלה הייתה חזרה על ההצהרה הקודמת ובנוסף הוא שב והבהיר כי "הממשלה לא משתפת פעולה עם דרום אפריקה בייצור של חומרי נפץ גרעיניים מסוג כלשהו, ואנחנו גם לא מודעים לחברה פרטית ישראלית כלשהי שפעילה בתחום הזה".

כריסטופר ציין כי על אף "שאני חושב שקיבלנו את הערבויות המפורשות שאנחנו מחפשים בנוגע לשיתוף פעולה בתחום של שיתוף פעולה בכלי נשק וחומרי נפץ גרעיניים באופן כללי, ברור לי שזה כל מה שנקבל בכל הקשור לתחום הגרעיני אלא אם כן אני אקח את הנושא הזה ישירות לראש הממשלה". על כן, הוא הציע "שאם נראה מצגת בפני בגין, עליה להיות כנה יותר ובעלת טון מאיים פחות, וזאת לאור הערבויות שכבר קיבלנו, אם אנחנו מתכוונים להוציא עוד פרטים לגבי ההיבטים של שיתוף הפעולה שלהם עם דרום אפריקה שלא נוגע ישירות לכלי נשק ולחומרי נפץ".

ראש ממשלת דרום אפריקה פורסטר עם רבין, בגין ודיין בביקור בישראל ב-1976. צילום: יעקב סער, לע"מ

אחת הפרשיות המסתוריות ביותר בשיתוף הפעולה בין ישראל לבין דרום אפריקה נוגע להבזק אור שנקלט בלוויין אמריקאי מעל האוקיינוס ההודי ב-22 בספטמבר 1979 ואשר נחשד כניסוי גרעיני. לפי גרסאות בלתי רשמיות שפורסמו מאז, נטען כי מדובר בניסוי גרעיני משותף לשתי המדינות, אולם בעוד שגורמים דרום אפריקאיים אישרו שזה אכן היה ניסוי, בישראל הכחישו זאת בתוקף.

מסמכי מחלקת המדינה מעידים על חוסר הוודאות בימים שאחרי הפיצוץ. בישיבה של נציגי מחלקת המדינה, משרד ההגנה, משרד האנרגיה, סוכנות הביון והמועצה לביטחון לאומי ב-23 בספטמבר נאמר כי "מידע מוגבל של איתור לווייני מעלה את האפשרות שפיצוץ גרעיני ככל הנראה התרחש בשעות הבוקר המוקדמות בדרום האוקיינוס האטלנטי, דרום האוקיינוס ההודי, דרום אפריקה או אנטרקטיקה. איסוף של שרידים באוויר שיצא לדרך עשוי לתת לנו מידע רב יותר בימים הקרובים אם זה מה שהתרחש. עשויים לעבור מספר שבועות עד שנגלה את המקום המדויק של הפיצוץ ואת המבצע האפשרי שלו. דרום אפריקה היא המועמדת הסבירה ביותר".

פאנל מומחים שבחן את הממצאים הודה בינואר 1980 לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שאכן היה מדובר בפיצוץ גרעיני. "הגענו למסקנה שבהיעדר מידע שמספק יותר אישור, הסימנים מהבאנגמטרים (מכשור שמוצב על לוויינים על מנת לזהות פיצוצים גרעיניים באטמוספירה) של לוויין אחד שנמצא כעת במסלול סביב כדור הארץ אינם יכולים לספק עדות מוחלטת להתרחשות של פיצוץ גרעיני", נאמר בדוח.

המדענים שהשתתפו בוועדה גם ציינו כי הם שללו אפשרות של כשל טכני בלוויין ובחנו אפשרות של גורמים טבעיים שיצרו את ההבזק שנקלט בלוויין. "שללנו את הכל מלבד יוצא דופן אחד, וזו השתקפות של אור השמש ממטאוריט קטן (או פיסה קטנה של שרידי לוויין) שעברו ליד הסנסורים של הלוויין שאיתר את האירוע". 

היועץ לביטחון לאומי של קרטר, זביגנייב בז'ז'ינסקי, ציין במזכר לנשיא האמריקאי כי "למסקנות הפאנל עלולות להיות השלכות חשובות בנוגע ליכולת התאמה של מערכות הזיהוי שלנו לעקוב אחרי הפרות של האמנה למניעת ניסויים באזורים מרוחקים מברית המועצות ולתמוך במדיניות שלנו למניעת הפצה".

אמונה בצל הסכסוך: פרידה מהכומר המפורסם מהבלאדי סאנדיי

ד"ר אדוארד דיילי השתתף בצעדה המפורסמת למען שוויון זכויות בעיר דרי שבצפון אירלנד בינואר 1972 כאשר נקלע לקו האש בעת שחיילים בריטים ירו לעבר המשתתפים באירוע שזכה לכינוי "בלאדי סאנדיי". דיילי, לימים הבישוף הקתולי של דרי, זכור בזכות התמונה ההיסטורית שבה נופף במטפחת מוכתמת בדם בעת שפונתה גופתו של אחד מקורבנות הירי. "הוא פעל תמיד למען מאמיניו ונגד האלימות", ספדו לו בשני חלקי האי הבריטי

אבל בצפון אירלנד בעקבות מותו של ד"ר אדוארד דיילי, לשעבר הבישוף הקתולי של העיר דרי (לונדונדרי), אשר נכנס לתודעה הבינלאומית כאשר הניף מטפחת אדומה מדם בעת שפונה אחד הקורבנות ביום ראשון העקוב מדם (בלאדי סאנדיי) בינואר 1972, אחד האירועים המכוננים של הסכסוך המזוין בחבל.

ציור קיר (מוראל) שמתאר את האירוע ההיסטורי עם דיילי (בצד ימין)

דיילי, שסבל מבריאות לקויה בשנים האחרונות, הלך לעולמו בגיל 82 בבית החולים בדרי כשלצדו שהו בני משפחתו. הוא שימש הבישוף של דרי בין 1974 ל-1993, אז נאלץ לפרוש בשל שבץ מוחי, אולם המשיך בפעילות דתית עד לפני שנים אחדות.

ב-31 בינואר 1972, בהיותו כומר בקתדרלת סנט יוג'ין, השתתף דיילי בצעדה הגדולה שארגנו פעילי זכויות האזרח בדרישה לסיום האפליה נגד הקהילה הקתולית בצפון אירלנד. ההפגנה התנהלה בשקט, עד אשר כמה מפגינים החלו להשליך אבנים לעבר שוטרים וחיילים שניסו למנוע מהצועדים להתקדם לעבר מרכז העיר.

בשלב מסוים, ניסתה פלוגת סיוע של צנחנים לבצע מבצע מעצרים, אולם הפעולה השתבשה כאשר החיילים החלו לירות ללא הבחנה לעבר האזרחים הבלתי חמושים. דיילי היה בקרבתו של ג'ון "ג'קי" דאדי בן ה-17  כאשר הנער נפגע משני קליעים במגרש החנייה של מתחם הדירות רוזוויל והפך לקורבן הראשון באותו יום מדמם.

דיילי (משמאל) ליד גופתו של דאדי

"אני רצתי והוא רץ והביט לאחור ועקפתי אותו. הוא צחק לעברי והיה משועשע לראות אותי רץ", סיפר דיילי בעדותו בפני ועדת החקירה שהוקמה אחרי האירועים בדרי. "אני זוכר שכאשר שמעתי את הירייה הראשונה, הבחור הצעיר הזה היה כמה מטרים מאחוריי והייתה ירייה ובאותו רגע הוא השתנק או גנח – משהו כזה. הבטתי מסביב והוא בדיוק נפל".

על אף המשך הירי, ניגש דיילי לנער הפצוע ובירך אותו עם התפילות האחרונות שניתנות למי שנמצאים על ערש דווי. עוד ארבעה גברים הגיעו למקום והם החליטו להוציא את דאדי מאזור מגרש החנייה כדי שיקבל עזרה רפואית, כאשר ההצעה הייתה שדיילי ילך לפניהם עם מטפחת לבנה. ברגע שהם עמדו לצאת לדרך, נראה חמוש נעמד ליד קיר סמוך ויורה לעבר החיילים, אך הוא הפסיק בעקבות דרישתו של דיילי שחשש שחילופי האש יתחדשו. למרות זאת, מיד אחרי שהקבוצה התרוממה מהקרקע, שוב פתחו החיילים באש וכולם נאלצו לשכב מחדש.

בסופו של דבר, בקטע שתועד בצילומי רשת הטלוויזיה האמריקאית CBS ובצילומי סטילס של עיתונאים שהיו במקום, הצליחה הקבוצה לשאת את דאדי ממגרש החנייה כשדיילי מנופף כל העת במטפחת מוכתמת בדם על מנת לסמן לחיילים שלא לירות. הם המשיכו לצעוד כמה רחובות, מלווים בעיתונאים, עד אשר קבוצת חיילים הורתה להם לעצור ולהוריד את הגופה. רק אז הגיע צוות אמבולנס שפינה את דאדי לבית החולים, שם נקבע מותו באופן רשמי.

מפנים את דאדי ממגרש החנייה. דיילי (מימין) מנופף במטפחת

13 בני אדם נהרגו באותו יום של בלאדי סאנדיי ופצוע נוסף מת אחרי כחצי שנה. התמונות ששודרו מדרי העלו את הסוגיה של הסכסוך בצפון אירלנד לכותרות העולמיות והגבירו את התמיכה הקתולית בפעילותם של ארגוני הטרור. דיילי עצמו נאבק כל השנים להקמתה של ועדת חקירה חדשה כדי לבחון את מה שכינה "רצח מכוון", אחרי שהוועדה הראשונה קבעה כי החיילים פעלו כשורה. בסופו של דבר, הקים טוני בלייר בשנת 1998 את ועדת סאוויל ו-12 שנה לאחר מכן, נקבע כי הירי היה בלתי חוקי וכי "היה אובדן רציני ונרחב של  משמעת ירי בקרב החיילים".

הידיעה על מותו של הבישוף דיילי עוררה גל תגובות אבל בצפון אירלנד וברפובליקה של אירלנד. "נעצבתי מאד לשמוע על מותו של הבישוף לשעבר האהוב מאד של דרי, אדוארד דיילי. קשה להיות בישוף בתקופה של מלחמה, מרוצה שהוא חי כדי לראות שלום", צייץ סגן ראש הממשלה המקומית של צפון אירלנד, מרטין מקגינס, לשעבר ממפקדי המחתרת האירית ובעצמו תושב דרי. בהודעה נוספת, הוא אמר כי דיילי היה "היה תומך מוצק של תהליך השלום שדיבר בעוצמה נגד חוסר צדק ואלימות ותמך בי מאד באופן אישי בתפקיד שלי בתהליך השלום ובפיתוח המוסדות של צפון אירלנד".

ראשת הממשלה של צפון אירלנד, מנהיגת היוניוניסטים הפרו בריטים ארלין פוסטר, ציינה כי דיילי פעל רבות למען המאמינים בקהילה שלו. "במהלך הרגעים האפלים ביותר של העבר שלנו, ד"ר דיילי תרם רבות בכך שטען שיש לצאת נגד אלימות ולדבר על חזון המבוסס על כבוד וסובלנות", אמר.

נשיא אירלנד, מייקל די. היגינס, הוסיף כי "אדוארד דיילי ייזכר על ידי רבים בשל מעשיו השלווים, הרחמניים, ההומינטריים והאמיצים במהלך האירועים המחרידים של בלאדי סאנדיי". "זה היה רק חלק אחד מתרומתו העצומה של חייו למען שירות התושבים בדרי, כולל מנהיגותו במשימות להתעוררות מחודשת של העיר", אמר.  

גם השר הבריטי לענייני צפון אירלנד, ג'יימס ברוקנשייר, אמר כי על אף שדיילי היה עד באופן אישי לרבות מהטרגדיות בצפון אירלנד, הוא לא ויתר על פעילותו למען המאמינים שלו. "הוא היה דמות אייקונית בחיים הציבוריים, והוא תמיד ייזכר בתור איש דת שפעל ללא לאות לקדם שלום עבור כולם", אמר.

מסר חשאי: הכירו את אפליקציית המסרונים הפופולרית של דאע"ש

אפליקציית טלגרם מספקת הצפנה דו שכבתית מקצה לקצה, ולכן הפכה לכלי הפופולרי ביותר עבור דאע"ש לצורך פרסום הודעות קבלת אחריות לפיגועים, גיוס פעילים במערב והעברת מדריכים להרכבת פצצות. הל'אקספרס הצרפתי אף דיווח היום כי אחד המחבלים מהפיגוע  בנורמנדי הפעיל ערוץ בטלגרם ובו סיפר על התוכנית לערוף ראשים בכנסייה

אפליקציית המסרונים טלגרם אולי נחשבת לפחות מוכרת, ובוודאי לפחות פופולרית, מ-WhatsUp המפורסמת, אבל היא מהווה כיום את אחד מכלי התקשורת המרכזיים ביותר עבור דאע"ש, הן לגיוס פעילים והן לצורך קידום התעמולה לביצוע פיגועים נוספים ברחבי העולם.

טלגרם, שהמטה שלה נמצא בברלין, נוסדה על ידי פאבל דורוב הרוסי שגם עומד מאחורי הרשת החברתית הרוסית VK. האפליקציה החלה לפעול לפני שלוש שנים בדיוק ומציעה למשתמשים שתי שכבות של הצפנה מקצה לקצה, אשר מאפשרת לנהל שיחות ולהעביר קבצים ותמונות בלי חשש מפגיעה בפרטיות ולעתים גם בלי צורך להזדהות כלל.

בשל האבטחה המוצלחת שלה, נחשבת האפליקציה לפופולרית ביותר עבור אנשי העולם התחתון, ובעיקר עבור טרוריסטים שמנצלים אותה כדי להתחמק משירותי הביון. מחקר של חברת אבטחת הסייבר טרנד מיקרו שפורסם השנה מצא כי 34 אחוז מפעילי הג'יהאד מנצלים את טלגרם ככלי התקשורת המרכזית שלהם. גם העובדה שסוכנות הידיעות הרשמית של דאע"ש, אעמאק, מפעילה ערוץ בטלגרם לצורך פרסום הודעות רשמיות על קבלת אחריות לפיגועים מעידה על החשיבות שמעניק ארגון הטרור לאפליקציה.

היום חשף הל'אקספרס הצרפתי כי עאדל קרמישה, אחד משני המחבלים שביצעו השבוע את הפיגוע בכנסייה בנורמנדי, הפעיל ערוץ חשאי בטלגרם, שבו היו חברים עוד כ-200 משתמשים, ואף חשף בפניהם את המזימה האכזרית שהוא עומד לבצע. באחת השיחות ב-19 ביולי, נשאל קרמישה (19) אם עדיף לצאת מהמדינה כדי להצטרף לדאע"ש (היג'רה) או להישאר ולבצע התקפה. "אם אתה רוצה לצאת לסוריה זה די מסובך כי הגבולות סגורים", ענה קרשימה, שבעצמו נעצר פעמיים אחרי שניסה להגיע לסוריה, ואז סיפק רעיון לפיגוע. "אתה לוקח סכין, הולך לכנסייה ומבצע טבח. אתה משסף שניים או שלושה ראשים וזה טוב".

שני המחבלים מנורמנדי נשבעים אמונים לדאע"ש

יממה לפני הפיגוע, קרמישה הבטיח ש"משהו גדול" עומד לקרות וביקש מכל העוקבים שלו בטלגרם לשתף את הדף שלו. "אני אזהיר אתכם מראש, שלוש עד ארבע דקות לפני שהדבר קורה, אני אשתף אתכם אונליין", אמר. בבוקר הפיגוע ביום שלישי, הוא שוב הבטיח "לשתף את מה שעומד לקרות", והתחבר שוב לרשת דקות ספורות אחרי שנכנס עם שותפו לכנסייה, אולם מעולם לא העלה צילומים של הפיגוע עד שהשניים חוסלו. עם זאת, בני ערובה טענו כי שני המחבלים צילמו את רצח הכומר הקשיש שאת צווארו שיספו.

בערוץ הטלגרם שלו, קרמישה גם סיפר על שיח', "מדריך רוחני", שאותו פגש בעת שישב בכלא על הניסיון שלו להגיע לסוריה וכי הוא סיפק לו את ההשראה לבצע פיגועים. לדברי המחבל הצעיר, "רבים מרעיונותיו של השיח' יצאו לפועל" כפי שהיה במתקפת הטרור בפריז או בהתקפה על חוף סוסה בתוניסיה.

במקביל, הסאן הבריטי חשף כי מגייס פעילים של דאע"ש בשם אבו מוסלים חוראסני, ניסה לשכנע כתב של הצהובון שהתחזה לפעיל אסלאמי לבצע פיגוע טרור בממלכה באמצעות מסרים שהעביר לו באפליקציה. לפי התחקיר, חוראסני שלח לעיתונאי מדריך להכנת פצצות והורה לו להשיג חומרים ליצירת מטען חבלה שיוסתר בתוך מכונית.

המטרות הראשונות שהציע חוראסני היו הביג בן וגשר לונדון, אולם בסופו של דבר הוא אמר כי יש לפגוע במרכז קניות גדול כדי לגרום למספר נפגעים גדול כמו בפיגוע הדריסה בניס. "תלמד מניס. תשיג מכונית שתוכל להחנות במקום עמוס כלשהו עם אנשים רבים – ואקדח שתוכל להשתמש בו במקביל", כתב. "בעודך יושב במכונית, תשתמש בכל הקליעים ותלחץ מהר על הכפתור. שני הדברים חייבים להתבצע במהירות. בלי פער זמנים".

הפיגוע היה אמור להתבצע ביום שני שעבר, כאשר ערב קודם לכן שלח חוראסני את המסר האחרון. "אנחנו נזכור אותך", הבטיח. "אבל אני לא רוצה להסיח את הכוונות שלך, אחי. כמו כל האחים שעשו את זה. מחר אינשאללה". כמובן שהפיגוע לא בוצע וכל הפרטים הועברו לשירותי הביון והביטחון הבריטיים שפתחו בחקירה מיידית.

מכון המחקר SITE, שעוקב אחרי הפורומים הג'יהאדיסטיים ברשת, ציין כי חל גידול במספר הערוצים של דאע"ש בשפות מערביות בטלגרם וכי לאחרונה נפתחו גם ערוצים בספרדית ובפורטוגזית. המסר הראשון בערוץ הפורטוגזי היה של ארגון בשם אנצאר אל-חליפה ברזיל שהודיע החודש על נאמנותו לדאע"ש ועל כוונתו לבצע פיגועים במהלך האולימפיאדה. כוחות הביטחון הברזילאים כבר ביצעו כמה מעצרים, אולם בדאע"ש ממשיכים לעודד "זאבים בודדים" לפגוע באירוע הספורטיבי הגדול בעולם.

בריאיון שהעניק פאבל דורוב לרשת CNN בפברואר האחרון, הוא הבהיר כי יש גם לא מעט משתמשים "לגיטימיים" באפליקציה והזהיר כי הניסיונות של שירותי הביון ליצור "דלת אחורית" שתאפשר גישה למידע המסווג תשחק לידי הטרוריסטים. "הרשויות רוצות שחברות שמספקות שירותי מסרים מוצפנים יישמו פתרונות של 'דלת אחורית'", אמר. "אבל אתה לא יכול לגרום לזה להיות בטוח נגד פושעים ופתוח לממשלות. זה או מאובטח או לא מאובטח. אם כזה צעד יגיע ליישום, מרבית התכתובות שלנו, הסודות העסקיים שלנו, המידע הפרטי שלנו יהיה בסיכון. כי אם יש דלת אחורית, לא רק פקיד ממשלתי יוכל להשתמש בזה, אלא באופן תיאורטי גם פושעים, כולל טרוריסטים". 

איום בברזיל: "דם הכופרים יישפך" באולימפיאדה

ארגון בשם אנסאר אל-ח'ליפה ברזיל הודיע על נאמנותו לדאע"ש ואיים לבצע פיגועים באולימפיאדה שתיפתח בריו בעוד כשבועיים וחצי. "אם המשטרה הצרפתית לא הצליחה לעצור את ההתקפות בצרפת, אז האימונים שהם העניקו למשטרת ברזיל יהיו חסרי תועלת"

אחרי נגיף הזיקה, חוסר היציבות הפוליטית והפשיעה, מגיע איום חדש ומסוכן על המשחקים האולימפיים בריו: כשבועיים לפני שחגיגת הספורט הגדולה בעולם תיפתח בברזיל, הודיע ארגון אסלאמי מקומי על נאמנותו לדאע"ש ועל כוונתו לפגוע בספורטאים ובתיירים.

אתר SITE למעקב אחרי אתרי ג'יהאד דיווח שערוץ חדש באפליקציית המסרונים טלגרם בשם "אנסאר אל-ח'ליפה ברזיל" פרסם הודעה שבה הביע שבועת אמונים למנהיג דאע"ש, אבו באקר אל-בגדדי ואיים בפיגועים במהלך האולימפיאדה שתחל ב-5 באוגוסט. "אם המשטרה הצרפתית לא הצליחה לעצור את ההתקפות בצרפת, אז האימונים שהם העניקו למשטרת ברזיל יהיו חסרי תועלת", התריסו פעילי הארגון.

מנהלת SITE, ריטה כץ, ציינה כי זו הפעם הראשונה שבה ארגון אסלאמי דרום אמריקאי מודיע על נאמנותו לדאע"ש וכי מדובר בחלק מפעילות חדשה בערוצים של דאע"ש בטלגרם בשפה הספרדית ובשפה הפורטוגלית. עם זאת, עדיין לא ברור מי עומד מאחורי הארגון ואם אכן יש להם בסיס להתקפות טרור.

חיילים ברזילאים בהכנות לאולימפיאדה. צילום: גטי אימג'ס

בחודש שעבר דיווחו כלי תקשורת בברזיל ובפורטוגל כי פעיל דאע"ש בשם עבדול ג'באר אל-ברזילי מנסה לגייס פעילי ג'יהאד במדינה. בפורומים המזוהים עם הקיצונים האסלאמים אף הופיע צילום של רובה קלשניקוב עם הכיתוב "אנחנו מצפים לקהל גדול, בקרוב הדם של הכופרים יישפך ונראה את הכוח האמיתי של האל".

ברזיל הודיעה בסוף השבוע כי היא תתגבר את היערכותה לאפשרות של פיגוע טרור בעקבות פיגוע הדריסה בניס ביום חמישי שעבר, וזאת אחרי שכבר נמסר כי יוצבו 85 אלף שוטרים וכי כל מטוס בלתי מורשה מעל העיר יופל. לפי שר ההגנה, ראול יונגמן, בנמל התעופה של ריו דה ז'נרו יש מאגר מידע של חצי מיליון בני אדם החשודים בקשרים לטרור. "כל מי שירצה לצפות במשחקים האולימפיים יצטרך לעבור דרך מחסום שבו יציג את עצמו והפרטים שלו ייבדקו", אמר. "האדם הזה יעבור לאחר מכן דרך מחסום שני שבו כל מה שהוא מביא ייבדק". 

מרוב עצים לא רואים יער: צרפת על סף מהפכה במערכת המודיעין

ועדה של הפרלמנט הצרפתי שבחנה את פיגועי הטרור בשנה שעברה זיהתה כשלים חמורים בתפקוד שירותי הביון והמליצה לבצע רפורמה מקיפה ולהקים סוכנות לתיאום המאבק בטרור. "מול האיום של טרור בינלאומי, אנחנו צריכים להיות יותר שאפתנים מאשר המצב שלנו כרגע בכל הנוגע למודיעין", אמר ראש הוועדה

סעיד קואשי היה מוכר היטב לשירותי הביטחון של צרפת. אחרי שאנשי המודיעין האמריקאי עדכנו את עמיתיהם הצרפתים כי קואשי עבר אימונים במחנות של אל-קאעידה בתימן בקיץ 2011, הכניסה אותו זרוע המודיעין של משטרת פריז לרשימת המעקבים בנובמבר 2011 ובין השאר צותתה לשיחות הטלפון הנייד שלו.

אחרי שקואשי עזב את פריז ועבר לריימס, האחריות על המעקב אחריו עברה לשירות הביטחון הפנימי (DSGI). אולם בקיץ 2014, הוחלט להפסיק את הציתותים בטענה שהוא מהווה סיכון ברמה נמוכה. גם המעקב אחרי אחיו שריף בוטל כחצי שנה קודם לכן בטענה שעל אף שהוא עוסק בזיופי בגדים ונעליים, אינו מעורב בפעילות קיצונית אלימה.

ב-7 בינואר 2015, התברר כי מסקנתם של שירותי הביטחון הייתה מוקדמת מדי כאשר שני האחים קואשי פרצו לתוך משרדי המגזין הסאטירי שארלי הבדו, שבין השאר פרסם את הקריקטורות של הנביא מוחמד, ופתחו באש רצחנית שהותירה 12 קורבנות, בהם המאיירים המובילים של העיתון. יומיים לאחר מכן, אחרי שהתבצרו בבניין משרדים, חוסלו השניים על ידי יחידה מובחרת של הז'נדרמריה.

"האם זה נורמלי שעבודתו של שירות הביטחון הפנימי מסתיימת בגבול של פריז?", תהה אתמול בכעס חבר הפרלמנט הצרפתי, ג'ורג' פנק. "זה בלתי מתקבל על הדעת".

פנק, חבר המפלגה הרפובליקנית, הציג היום את ממצאי ועדת החקירה הפרלמנטרית שבחנה את ההשלכות של אירועי הטרור שהתרחשו בפריז בשנה שעברה – הפיגועים בשארלי הבדו ובהיפר כשר ומתקפת הטרור המשולבת באזורי הבילוי בעיר ב-13 בנובמבר. 30 חברי הוועדה קיימו בחודשים האחרונים 200 שעות של שימועים, בהם העידו גם בכירי מערכת הביטחון, וערכו 190 ראיונות, כולל בחו"ל, על מנת לברר מדוע קרו הפיגועים, כיצד המחבלים הצליחו לפעול בחופשיות ומה ניתן לעשות בעתיד.

Embed from Getty Images

המסקנה שלהם הייתה ברורה – אמנם לא ניתן היה למנוע לחלוטין את הפיגועים, במיוחד את המתקפה בנובמבר, מאחר שתיאטרון הבטקלאן היה רק אחד מבין שורת מטרות שזוהו בשיחות בין פעילי טרור, אולם על מנת להצליח יותר בעתיד יש צורך ברפורמה מקיפה של שירותי המודיעין הצרפתיים. על כן, בין 39 ההמלצות של הוועדה, יש קריאה לארגן מחדש את תחומי האחריות של סוכנויות הביון, בדומה למצב בארצות הברית בעקבות ה-11 בספטמבר, ולטשטש את ההפרדה בין פריז לבין שאר חלקי המדינה.

בעבר כבר בוצעו פעולות לאחד זרועות שונות של סוכנויות הביון, אולם כעת נחושים חברי הוועדה לעודד את הממשלה והפרלמנט לקדם באופן מעשי את הרפורמה המקיפה. "הגיע הזמן להיות מוכנים", אמר פנק. "מול האיום של טרור בינלאומי, אנחנו צריכים להיות יותר שאפתנים מאשר המצב שלנו כרגע בכל הנוגע למודיעין".

מבט על המצב הנוכחי של מערך המודיעין הצרפתי – עם שורה ארוכה של סוכנויות שלעתים עושות עבודה מקבילה - מסביר מדוע יש צורך בארגון מחדש שימנע "חורים" כמו אלה שאפשרו לאחים קואשי או לאמאדי קוליבאלי, שביצע את הפיגוע במרכול היהודי, להתחמק מעיניהם הבוחנות של כוחות הביטחון.

הדירקטוריון הכללי לביטחון חיצוני (DGSE), אשר מקביל למוסד הישראלי. כפוף למשרד ההגנה ואחראי על איסוף מודיעין מחוץ לגבולות צרפת באמצעות אנליסטים וסוכני שטח ועל שיתוף פעולה עם גורמי חוץ, וזאת במטרה לספק את המודיעין הדרוש עבור מקבלי ההחלטות בממשלה ובצבא. במקביל, ה-DGSE גם מבצע פעילויות של ריגול נגדי.

את הפעולות של איסוף מודיעין וריגול נגד בתוך גבולות צרפת (כאמור, מלבד מרחב הבירה פריז) מבצע הדירקטוריון הכללי למודיעין פנים (DSGI) ששייך למשרד הפנים. במקביל, יש למשטרה הלאומית בערים הגדולות, ובראשן פריז, זרועות משלה למודיעין ולריגול נגדי.

משרד ההגנה גם מפעיל את הדירקטוריון למודיעין צבאי (DRM) שמבצע פעולות מקבילות לאלה של ה-DGSE, אולם ללא זרוע מבצעית בשטח. גוף נוסף הוא הדירקטוריון להגנה על הביטחון (DPSD) שעוסק בריגול נגדי ובתכנון ובתיאום של מרבית הפעולות הצבאיות לצד פעולות של לחימה בטרור ואיתור גורמים חתרניים בתוך הצבא והמשטרה הצבאית הלאומית (הז'נדרמריה). כמו כן פועלת החטיבה ללוחמה אלקטרונית שאחראית על מעקב אחרי תקשורות רגישות ואבטחת מערכות המידע הצבאיות. אליהם צריך להוסיף גם את יחידות המודיעין של זרועות הצבא – צבא היבשה, חיל האוויר וחיל הים.

בנוסף, יש גם במשרד האוצר שתי סוכנויות מודיעין - השירות נגד הלבנת הון ומימון הטרור והדירקטוריון הלאומי למודיעין במכס ולחקירות – שמתמקדות בניסיון לאתר הברחות כספים וציוד שקשורות לפעילות טרור. ואם זה לא מספיק, יש לציין גם את שירות המודיעין של שירות בתי הסוהר.

המלצה נוספת היא להקים גוף לאומי חדש שיתאם את המאבק הצרפתי בטרור ובין השאר יפעיל מאגר מרכזי עם זהויותיהם של החשודים בטרור. "ראינו במהלך הסיורים שלנו בחו"ל שאף אחד מראשי סוכנויות הביון בישראל, ביוון או בארצות הברית היה יכול לזהות את המקביל הצרפתי שאחראי על הלחימה בטרור", אמר פנק. "הסוכנות הלאומית תהיה כפופה לראש המדינה ויהיה לה מאגר מידע עבור כל הגופים שמעורבים במאבק בטרור".

על אף שחברי הוועדה שיבחו את תפקודם של לוחמי יחידות העילית במהלך הפיגועים, הם הטילו ספק בצורך להחזיק בשלוש יחידות שונות – יחידת ההתערבות של הז'נדרמריה (GIGN), היחידה המשטרתית ללחימה בטרור (RAID) ויחידת העילית למצבים של בני ערובה (BRI) – וקראו להקים "פיקוד מאוחד למקרה של התערבות מצד שלוש היחידות".

Embed from Getty Images

עוד המלצה הייתה לחזק את שיתוף הפעולה המודיעיני בין היורופול, שירות אכיפת החוק של מדינות האיחוד האירופי, כאשר חברי הוועדה שמו דגש בעיקר על הפעילות מול רשויות הביטחון והמודיעין בבלגיה השכנה בשל הראיות שהמחבלים מהמתקפה בנובמבר עברו בחופשיות בין המדינות ותיאמו ביניהם את המתקפה.

סבסטיאן פייטרסנטה מהמפלגה סוציאליסטית, שגם היה מבכירי הוועדה, מתח ביקורת על מצב החירום שנמשך מאז נובמבר ואמור להישאר בתוקף לפחות עד סוף החודש הנוכחי ועל מבצע "סנטינל" שנועד לתגבר את נוכחות השוטרים והחיילים ברחובות וליד מבנים רגישים. "למצב החירום הייתה השפעה, אבל נראה שהיא נעלמה במהירות", אמר. "18 חודשים אחרי תחילתו של מבצע סנטינל, שבו נטלו חלק עשרת אלפים בני אדם, אני מטיל ספק אם הוא נתן ערך מוסף לאספקת ביטחון במדינה".

"התפקיד שלנו הוא לא למתוח ביקורת ולסמן את האשמים, אלא להציג הצהרה אובייקטיבית שעלינו להפסיק להסתמך על שנות השמונים, תקופה שבה הטרור היה שונה מהיום", סיכם פנק. "צריך הרבה יותר אמביציה, להזרים את המודיעים שלנו ולתאם באמת ברמה האירופית".