יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

חדר המבצעים הסודי שמסייע למורדים בסוריה

עיתון במפרץ חושף את דבר קיומו של מרכז מבצעים שפועל ממטה המודיעין הירדני ובו חברות 14 מדינות, כולל ארצות הברית ומדינות אירופיות. נציגי המרכז נמצאים בקשר עם מורדי צבא סוריה החופשית, מעניקים להם עצות לקראת מבצעים ומספקים להם נשק קל. עם זאת, המורדים מודים: "זה לא מספיק כדי לנצח את אסד"

הלחץ הרוסי מנע לפני חודשים אחדים פעולה אווירית בהובלת ארצות הברית נגד מתקני המשטר הסורי בעקבות השימוש בנשק כימי נגד אזרחים, אולם מתברר פעם נוספת כי מדינות המערב מעורבות באופן עמוק במלחמת האזרחים בסוריה לצד המורדים מצבא סוריה החופשית.

העיתון נשיונל שיוצא לאור באיחוד האמירויות חשף בסוף השבוע את דבר קיומו של חדר מבצעים בינלאומי מיוחד אשר פועל ממטה המודיעין הירדני ומספק למורדים הסורים בדרום המדינה כלי נשק והדרכה טקטית.

גורמים בצבא סוריה החופשית סיפרו לכתבי העיתון כי בחדר המבצעים יושבים נציגים של 14 מדינות, בהן ארצות הברית, מדינות אירופיות ומדינות ערביות מהמפרץ, וכי המודיעין הירדני הוא שמקשר ביניהם לבין המורדים הסורים.

"כאשר אנחנו רוצים להוציא לפועל מבצע, אנחנו מארגנים לאחד מאנשינו פגישה בלתי פורמלית עם קצין קישור צבאי מחדר המבצעים. הם נפגשים במלון או במקום אחר בעמאן ומדברים על עיקרי התוכנית", סיפר אחד מנציגי המורדים על התהליך.

"אם קצין הקישור אוהב את הרעיון שלנו, הוא מעביר אותו לפגישה של כל נציגי חדר המבצעים, וימים אחדים לאחר מכן אנחנו מגיעים לשם ומציגים את התוכנית שלנו באופן רשמי", הוסיף הגורם. לאחר מכן, היועצים הצבאיים מבצעים התאמות טקטיות כדי ליישם את הפעולה באופן היעיל ביותר ומעבירים אספקה של אמצעי לחימה.

למרות הסיוע המשמעותי, המורדים מודים כי שיתוף הפעולה עדיין אינו מספק מאחר שבחדר המבצעים לא מעבירים אמצעי לחימה כבדים, אלא נשק קל בלבד, ולא משתפים בכל החומר המודיעיני.

"מרכז המבצעים היה טוב אלינו, עזר לנו הרבה, אבל היינו רוצים יותר מחויבות מהם", אמר אחד מקציני צבא סוריה החופשית. "אנחנו חושבים שהם רוצים לשמור על אסד חזק מאתנו, שהם רוצים איזון – אנחנו מקבלים מספיק כדי להתקדם, אבל לא בשביל לנצח".


גם דיפלומט מערבי הודה כי הסיוע של ארצות הברית ואירופה עדיין אינו מגיע לרמה הנדרשת כדי להביא לשינוי בזירה. "אמצעי הלחימה שמספקות סעודיה וקטאר חוצים את הגבול מירדן, אבל לא בכמות שתשנה את מאזן הכוחות", אמר. "עד שלא יהיה מאמץ מקיף של אספקת כלי נשק שבו תהיה מעורבת ארצות הברית, זה לא יספיק כדי להפיל את משטר אסד ולא יצליח להאפיל על הסיוע הצבאי שאסד מקבל מהרוסים". 

יום שני, 9 בדצמבר 2013

השופר החדש של פוטין: סוף לסוכנות הידיעות ריה נובוסטי

נשיא רוסיה סגר את סוכנות הידיעות הוותיקה שפעלה מאז 1941 והעביר את פעילותה לגוף תקשורתי חדש שמטרתו "לסקר את המדיניות הרשמית של רוסיה" עבור קהלים בחוץ לארץ. לנשיא החברה החדשה מונה מגיש טלוויזיה שעורר סערה עם התבטאויות קשות נגד הקהילה הגאה

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, עשה היום צעד נוסף לחיזוק שליטתו בתקשורת במדינה כאשר הורה על סגירתה של ריה נובוסטי, אחת מסוכנויות הידיעות הממלכתיות הוותיקות והחשובות של רוסיה, לטובתה של סוכנות ידיעות חדשה שתעביר מידע על רוסיה לקהל מחוץ למדינה.

בצו נשיאותי שפרסם היום פוטין, הוא קבע כי ריה נובוסטי ותחנת הרדיו קול רוסיה יבוטלו וימוזגו לתוך תאגיד חדש בשם "רוסייה סגודנייה" (רוסיה היום). הצו החדש קובע כי החברה החדשה תהיה אחראית על "סיקור המדיניות הרשמית של רוסיה וסיקור החיים הציבוריים בפדרציה הרוסית" עבור קהלים בחוץ לארץ.

לנשיא חברת התקשורת מונה מגיש החדשות, דמיטרי קיסלב, שעורר סערה בקיץ האחרון כאשר פורסם ראיון שבו הוא קרא להחריף את הקנסות נגד חברי הקהילה הגאה ואף לאסור עליהם לתרום דם וזרע ולא לאפשר להם לתרום אברים מאחר שלבם צריך "להישרף".

ראש המינהל הנשיאותי, סרגיי איבנוב, הסביר כי המניע הראשון הוא לחסוך בכספים שמקצה התקציב לתקשורת הממלכתית. בנוסף, הוא ציין כי המטרה היא "לשפר את היעילות של פעילות כלי התקשורת הממלכתיים".

"לרוסיה יש מדיניות עצמאית והיא מגנה על האינטרסים הלאומיים שלה. לא פשוט להסביר את זה לעולם, אבל אפשר לעשות את זה", אמר איבנוב. "עלינו לומר את האמת, לאפשר את הגישה אליה למרבית האנשים ולהשתמש בשפה מודרנית ובטכנולוגיות הזמינות ביותר כדי לעשות את זה".

סוכנות ריה נובוסטי הוקמה בקיץ 1941, מיד לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות. היא פעלה תחת אחריות משרד התקשורת הרוסי והחזיקה בכתבים ביותר מ-45 מדינות ודיווחה על המתרחש ברוסיה ב-14 שפות. כעת, יועברו נכסיה של סוכנות הידיעות לחברה החדשה שאמורה להפוך לשופר תעמולה מובהק של הקרמלין תחת הנהגתו של פוטין.

יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

ג'ק ראיין יחיה לנצח: פרידה מטום קלנסי

יוני 1993, שבוע הספר בכיכר מלכי ישראל. כמו תמיד, עברתי בין הדוכנים וחיפשתי ספרים חדשים שירוו את צימאון הקריאה שלי. בדוכן של הוצאת מעריב נתקלתי בספר עב כרס של כ-800 עמודים שמתאר תסריט של טרוריסטים פלסטינים שמוצאים פצצת גרעין שנפלה ממטוס ישראלי בסוריה במלחמת יום הכיפורים מבלי להתפוצץ ומחליטים לפוצץ אותה באצטדיון בארצות הברית כדי לעצור את תהליך השלום.

שמו של הספר היה "כל הפחדים כולם", וזו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפתי לסופר המתח, טום קלנסי, ולגיבורו ג'ק ראיין. הקריאה בספר חלפה ביעף ובנשימה עצורה. במיוחד, ריתק הפרק שבו מתאר קלנסי בפירוט מדוקדק את שלבי פיצוץ פצצת הגרעין, שנייה אחרי שנייה, אמנות כתיבה במיטבה.

שנה לאחר מכן, קראתי את הספר "סכנה ברורה ומיידית" על מעורבותם של בכירים בבית הלבן במלחמות הקוקאין בקולומביה. במקביל, יצא הסרט בעל אותו השם בכיכובו של הריסון פורד, ואחרי שצפיתי בו בקולנוע, יכולתי ממש לראות את האירועים בספר קורמים עור וגידים.

וכך, הפך טום קלנסי לאורח קבוע בספרייה שלי, עם קצב של ספר חדש כמעט מדי שנה. עקבתי בשקיקה אחרי התקדמותו של ראיין, אנליסט ה-CIA בעל תואר הדוקטורט בהיסטוריה אשר התקדם בסוכנות הביון לפני שעבר לצוות לביטחון לאומי בבית הלבן ובסופו של דבר גם מצא את עצמו בחדר הסגלגל.

ביד של גאון ובפירוט מקצועי ומותח, הציג קלנסי בספריו תסריטים גיאו-אסטרטגיים לצד סיפורי מודיעין ופוליטיקה שלעתים נשמעו דמיוניים, אבל גם היו יכולים להתקיים במציאות. כך למשל, בספר "משחקים פטריוטיים" (שישב בראשי כאשר בחרתי לעשות דוקטורט על הטרור בצפון אירלנד), הוא תיאר ניסיון פיגוע של טרוריסטים קתולים נגד הנסיך מווילס, וגם במציאות כמעט יצאה לפועל התנקשות כזו בשנת 1983.

ואילו בספר "חוב של כבוד" מ-1994, כתב קלנסי על יפני שמרסק מטוס נוסעים על גבעת הקפיטול ומחסל את מרבית הממשל האמריקאי (בגרסה העברית של ספר ההמשך "צו נשיאותי" גם מוצגת תמונה של מטוס פוגע בבניין הקונגרס). מי יודע? אולי באל-קאעידה קיבלו השראה וביקשו לממש את התיאור הספרותי עם ריסוקה של טיסה 93 על הקפיטול שבע שנים לאחר מכן, מזימה שלא התבצעה בזכות אומץ לבם של הנוסעים.

הצטערתי לשמוע היום שקלנסי הלך לעולמו בגיל 66. על המדף בספרייה עדיין מחכים לי שלושה ספרים שלו שלא קראתי. חבל שאלה באמת יהיו הספרים האחרונים של סופר המתח המצוין הזה. ועל אף שכבר יש סופרי מתח שמתוארים כיורשיו של קלנסי, הוא תמיד יישאר בתור ההשראה האמיתית והאיש שפרץ דרך חדשה בעולם ספרי המתח. 

יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

בריטניה נערכת לתקיפה במרחב הסייבר

משרד ההגנה הבריטי הכריז על גיוס מאות מומחי מחשבים כדי להגן על מערכות המחשבים החיוניות במדינה מפני התקפות סייבר, וגם כדי לבצע תקיפות קיברנטיות במידת הצורך. לפי הביון הבריטי, מדי חודש מתרחשות כ-70 פעולות של ריגול במרחב הקיברנטי נגד רשתות ממשלתיות או כלכליות בבריטניה 

המלחמה הגדולה הבאה, אולי בעקבות תקיפת מתקני הגרעין באיראן, צפויה לכלול מלבד הפעלת כלי נשק קונבנציונליים גם שימוש נרחב בלוחמת סייבר בניסיון לשבש את המערכות האלקטרוניות של האויב. כבר כיום, ניתן לראות כיצד האיום הקיברנטי בא לידי ביטוי עם פריצות של האקרים שפועלים מטעם ממשלות (ובראשן החשודה המרכזית סין), של ארגוני טרור ושל גורמים פליליים.

בשל האיום שצפוי להמשיך ולהתגבר בשנים הבאות, יותר ויותר מדינות משקיעות מאמצים ותקציבים בשיפור יכולות ההגנה – ואף ההתקפה – במרחב הסייבר. היום הודיע גם שר ההגנה של בריטניה, פיליפ המונד, על צעד נוסף בבניית היכולת הצבאית של המדינה להתמודד מול התקפות מקוונות ולבצע התקפות נגדיות.

בהודעת משרד ההגנה בלונדון נאמר כי מאות מומחי מחשבים יגויסו בתור אנשי מילואים ע מנת לשפר את יכולותיה של בריטניה בעולם הסייבר. "בתגובה לאיום הסייבר הגובר, אנחנו מפתחים יכולת קיברנטית צבאית רחבה, כולל יכולת התקפה, במטרה לחזק את יכולותיה הצבאיות של בריטניה", אמר המונד.

"אנשי המילואים בתחום הסייבר יהיו חלק חיוני בהבטחת הביטחון הלאומי שלנו במרחב הקיברנטי", הוסיף שר ההגנה. "זו הזדמנות מצוינת עבור מומחי אינטרנט בתעשייה להשקיע את הכישרונות שלהם לטובת האומה, להגן על מערכות המחשבים החיוניות שלנו ועל היכולות".

ראש סוכנות המודיעין האותות של בריטניה GCHQ (המקבילה ליחידה 8200), סר איאן לובאן, סיפר לאחרונה כי מדי חודש מתרחשות כ-70 פעולות של ריגול במרחב הקיברנטי נגד רשתות ממשלתיות או כלכליות בבריטניה. ההערכה היא כי רק הפשעים המקוונים עולים למשק הבריטי 27 מיליארד פאונד בכל שנה.

גם סוכנות הביון הפנימית MI5 כבר החלה להקדיש מאמצים נרחבים להתמודדות עם איום ההתקפות המקוונות. ראש יחידת הסייבר בשירות המודיעין הבהיר בשיחה נדירה עם הבי-בי-סי כי האיום העיקרי נשקף מסוכנויות ביון זרות.

"יש מדינות עוינות שמתעניינות בפעילות המיזוגים והרכישות של חברה, בכוונות ההשקעה המשותפות שלהם, בכיוון האסטרטגי בשנים הבאות והמידע הזה הוא בעל ערך עבור תעשיות בבעלות המדינה", הסביר. 

יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

רמז לבאות? הצילום שאולי מבשר על העתיד של הילארי קלינטון

צילום שפרסם הבית הלבן, ובו נראים הנשיאים ברק אובמה וביל קלינטון וברקע הילארי קלינטון, עורר תהיות אם מדובר באיתות לגבי כוונותיה של שרת החוץ לשעבר לקראת בחירות 2016. התשובות, כך נראה, יתחילו להתקבל רק אחרי פרסום ספרה האוטוביוגרפי של קלינטון בקיץ הבא

תמונה אחת, כך אומרים, שווה אלף מילים. לכן, התמונה שפרסם הלילה הבית הלבן עשויה לתת יותר מרמז לגבי השאלה אם הילארי קלינטון אכן מתכוונת להתמודד על נשיאות ארצות הברית בבחירות 2016.

צילום: הבית הלבן

 התמונה, שהועלתה לעמוד הפייסבוק של הבית הלבן, מראה את הנשיא ברק אובמה והנשיא לשעבר, ביל קלינטון, עומדים מאחורי הקלעים במהלך מפגש השנתי של הקרן ההומינטרית של קלינטון בניו יורק. ברקע, נראית הילארי קלינטון, שרת החוץ הקודמת ורעייתו של הנשיא לשעבר.

הכותרת שהוענקה לצילום המרתק הייתה "44 ו-42 מאחורי הקלעים", תוך התייחסות למיקומם של השניים ברשימת נשיאי ארצות הברית לדורותיהם. גם אם זו לא הייתה הכוונה – ושמא אולי כן - כמובן שהכותרת שיחקה לידיהם של הגולשים, שמיהרו לספק תגובות בסגנון "ו-45" ו-"האם זו 45 בפינה?".

על אף שלא מעט מתומכיה כבר החלו לקדם את מועמדותה לקראת הבחירות לנשיאות ב-2016, קלינטון עצמה עדיין לא הכריזה רשמית כי היא אכן מתכוונת לרוץ. עבורה, מדובר בשיקול הגיוני כי למה להתחיל כבר עכשיו בקמפיין עבור מערכת בחירות שאמורה להתחיל רק בעוד כשנתיים וחצי עם הפריימריז במפלגה הדמוקרטית?

קלינטון בת ה-65 עזבה רק לפני כחצי שנה את התפקיד המתיש של שרת החוץ האמריקאית, ולמעשה זו הפעם הראשונה אחרי שיותר מעשרים שנה שהיא לא נמצאת באופן קבוע באור הזרקורים, אלא ברקע (בדיוק כמו בצילום).

אבל ביוני הבא אמור לצאת לאור ספרה האוטוביוגרפי החדש, שבו היא תתייחס בהרחבה לתפקידה כדיפלומטית הבכירה של ממשל אובמה. ואז – כשהיא תשב לסדרת הראיונות המסורתית לקידום הספר - כנראה נדע כבר יותר אם הילארי רודהם קלינטון תנסה להשלים את המשימה שלא צלחה בשנת 2008 ולהפוך לאישה הראשונה שמנהיגה את ארצות הברית. 

יום שני, 23 בספטמבר 2013

פיגוע הטרור הכושל והברחת הסיגריות הגדולה

ניסיון כושל של מחבלים מאל-קאעידה לפוצץ אוניית מטען בתעלת סואץ בחודש שעבר חשף ניסיון הברחה של סיגריות בשווי של יותר מארבעה מיליון יורו. מאחורי רשת ההברחה עומד מולטי-מיליונר אירי בעל קשרים לפעילים בכירים לשעבר בארגון הטרור IRA

זה היה אמור להיות אחד הפיגועים האיכותיים של פעילי אל-קאעידה, שהיה אמור לגרום לפגיעה אנושה בתעבורה הימית העולמית ובכלכלה המצרית, אולם כישלונם של המחבלים לפוצץ אוניות מטען בתעלת סואץ בחודש שעבר הביא דווקא לגילוי של הברחת ענק של סיגריות לאירלנד.

ב-31 באוגוסט ירו מחבלים של ארגון טרור איסלאמי בשם חטיבת אל-פירקן רקטות אר-פי-ג'י לעבר שתי אוניית מטען בעת שחצו את תעלת סואץ, אחד המעברים החשובים והאסטרטגיים ביותר עבור השיט הבינלאומי. למרבה המזל, הנזקים לכלי השיט היו מזעריים.

אבל הרקטה שפגעה באונייה קוסקו אסיה, אשר הייתה בדרכה מסינגפור לאירלנד, רק סיפקה את הפתיח לתחילתה של פרשת פשע מסקרנת. לפי האינדיפנדנט האירי, אנשי הצוות בחנו את הנזקים במכולה שנפגעה ואז גילו כי היא מלאה סיגריות באריזות נקיות מכיתוב ומיהרו ליצור קשר עם חוקרי האינטרפול.

כאשר האונייה עצרה בנמל רוטרדם שבהולנד, הוצמד למכולה מתקן מעקב, והחוקרים זיהו כי היא הועברה מנמל דבלין לכפר קסטבלינגהם שבמחוז לות'. משטרת אירלנד פשטה על המקום ועצרה ארבעה חשודים, אולם הם שוחררו ללא הגשת כתב אישום.

מהחקירה עולה כי היעד המוצהר של המכולה היה חברת רהיטים מזויפת בדנדלק, אשר נמצאת בבעלותו של איש עסקים בן 40, המקורב לפעילים של המחתרת האירית (IRA) באזור דרום ארמה שבצפון אירלנד, אחד ממעוזיו של ארגון הטרור שנאבק בבריטים במשך שנים ארוכות.

לפי הדיווח, איש העסקים המולטי-מיליונר - שכבר נעצר בעבר, אולם שוחרר ללא אישומים – הקים עשרות חברות קש ופתח חשבונות קש. הוא נחשב לאחד ממבריחי הטבק הגדולים ביותר באירופה והוא עשה את הונו באספקת סיגריות לשווקים בבריטניה ובאירלנד.

החשד הוא כי איש העסקים ושותפו, פעיל לשעבר במחתרת האירית, שלחו שליחים למזרח הרחוק כדי לשלם עבור מכולות של סיגריות, אשר הועברו באוניות מווייטנאם לסינגפור ומשם לרוטרדם, לפני שהועמסו על ספינות קטנות יותר והגיעו לדבלין.

חוקרי המכס באירלנד ציינו כי המשלוח הנוכחי, שהגיע לשווי כולל של 4.3 מיליון יורו, כלל סיגריות שנקנו ב-20 סנט בווייטנאם והיו אמורות להימכר בשווי של 4.50 יורו לחפיסה בודדת או 40 יורו למארז של עשר חפיסות. ההפסד לקופת המדינה היה אמור להגיע ל-3.7 מיליון דולר.

באינדיפנדנט ציינו כי החשיפה מוכיחה כי גם יותר משבע שנים אחרי שהמחתרת האירית הודיעה רשמית על התפרקותה, ממשיכים פעילים בכירים לשעבר בפעילות פלילית נרחבת. 

יום ראשון, 22 בספטמבר 2013

ארגון הטרור א-שבאב רוצה לשמור על רלוונטיות - פרשנות על פיגוע התופת בקניון בניירובי

ארגון הטרור הסומלי א-שבאב, המזוהה עם אל-קאעידה, ביצע את הפיגוע בקניון בניירובי כדי לנקום בממשלת קניה על מלחמתה בו לצד ממשלתה המרכזית של סומליה. אבל גם מדובר בניסיון של מחבלי א-שבאב להראות כי הם עדיין מסוגלים לפעול בעוד השלטון הסומלי ממשיך במאמציו להשיב את היציבות למדינה המשוסעת בקרן אפריקה אחרי עשרות שנים של מלחמה

התקפת הטרור הרצחנית של מחבלי ארגון א-שבאב הסומלי בקניון הגדול ביותר של ניירובי, בירת קניה, מגיעה בתקופה שבה ארגון הטרור המזוהה עם אל-קאעידה נמצא באחת מנקודות השפל שלו, בעוד הממשלה הסומלית ממשיכה במאמציה הלא פשוטים למסד את החוק והסדר ואת הדמוקרטיה במדינה הענייה בקרן אפריקה אחרי שנים ארוכות של מלחמת אזרחים.

ארגון א-שבאב שלט בשיאו על מרבית שטחה של דרום סומליה ומרכזה, כולל על חלקים נרחבים בבירה מוגדישו, ואכף את חוקי השריעה הנוקשים. אולם בארבע השנים האחרונות הצליחו כוחות הממשלה המרכזית, בסיוע של חיילים ממדינות האיחוד האפריקאי, להדוף את החמושים המוסלמים ולהשיב את השליטה על מרבית שטחי המדינה.

ביום חמישי האחרון, במבצע הראשון מזה חודשים ארוכים נגד חמושי א-שבאב, כבשו החיילים הסומלים – שעדיין נתמכים על ידי כוחות אפריקאיים – את העיירה מהדיהי שבמרכז המדינה. בממשלה הבהירו כי מדובר בשלב האחרון בהדיפתם של גורמי א-שבאב ואל-קאעידה במטרה להשיב את הביטחון לכל חלקי המדינה.

השלטון המרכזי גם זוכה לתמיכה מהקהילה הבינלאומית שמייחלת לניצחון על גורמי הטרור במדינה האפריקאית, אשר הייתה אחת מזירות הפעולה הראשונות של אל-קאעידה – במיוחד המקרה המפורסם של "בלאק הוק דאון" ב-1993 נגד הכוח האמריקאי שפעל בסומליה. בכינוס בינלאומי בבריסל בשבוע שעבר, הבטיחה הקהילה הבינלאומית להעביר 1.8 מיליארד דולר לטובת הממשלה בסומליה, ששואפת לקיים בחירות כלליות בשנת 2016, לראשונה מזה יותר מארבעים שנה.

אבל כפי שהוכח ביממה האחרונה, המאבק בגורמי הטרור של א-שבאב עדיין רחוק מסיום. ארגון הטרור האיסלאמי, שאחראי למאות פיגועים רצחניים בסומליה באמצעות מכוניות תופת, מחבלים מתאבדים והתקפות ירי, הראה בשנים האחרונות כי הוא מסוגל להכות גם מחוץ לגבולות סומליה.

ביולי 2010, בעת שכל העולם היה מרותק לגמר גביע העולם בכדורגל שנערך בדרום אפריקה, ביצעו מחבלי א-שבאב פיגוע התאבדות משולב בבירת אוגנדה – אחת המדינות ששלחו חיילים לכוח האפריקאי בסומליה – ויותר מ-70 בני אדם נהרגו.

גם קניה, שפועלת בשנים האחרונות נגד א-שבאב בעקבות חדירות של חמושים לאורך הגבול, נחשבה למטרה של ארגון הטרור, שהזהיר לא פעם כי הוא מתכוון לבצע פיגועים בשטחה. "אמרנו כמה פעמים לממשלה קניה להסיג את כוחותיה מהאדמה המוסלמית של סומליה, אבל הוא לא התייחסו לאזהרות שלנו", אמר דובר הארגון, שיח' עלי מוחמד ראגה בהודעה שפרסם ברשת האינטרנט בעיצומה של התקפת הטרור בקניון ווסטגייט בניירובי.

המחבלים הסומלים אמנם ביצעו את הפיגוע הנוכחי בקניה כדי לנקום על פעילות הצבא הקנייתי נגדם, אמנם ככל הנראה הם גם ביקשו להראות כי למרות המכות הקשות שספגו – א-שבאב עדיין מסוגל להוציא לפועל מכות כואבות. סביר להניח כי ככל שממשלת סומליה תתקדם במאמציה לחזק את שליטתה במדינה ולקדם את תהליך הייצוב הפנימי – בסיוע של מדינות אפריקה וכלל הקהילה הבינלאומית – ירגישו חמושי א-שבאב כי הם נדחקים אל הקיר ויגבירו את ניסיונות הפיגוע בסומליה ומחוצה לה. אבל ניתן לראות בכך ניסיונות נואשים אחרונים של הארגון לשמור על רלוונטיות לפני שיהפוך לעוד קבוצה קטנה שאולי מסוגלת לעקוץ מדי פעם אבל חסרת כל השפעה. 

יום שני, 16 בספטמבר 2013

יש גם דמוקרטיה מאושרת: הצצה לבהוטן

אתמול, ה-15 בספטמבר, ציין העולם את יום הדמוקרטיה הבינלאומי. לא מעט מדינות הפכו דמוקרטיות אחרי מהפכות אלימות ומלחמות קשות, אבל כדאי להביט רגע לעבר בהוטן, שמוכיחה כי אפשר גם אחרת לאחר שהמלך ויתר על חלק מסמכויותיו ויזם בחירות דמוקרטיות. בבחירות שנערכו בה לאחרונה נרשם מהפך   

לבושים בבגדיהם הצבעוניים המסורתיים הלכו תושבי בהוטן, ב-13 ביולי האחרון לקלפי כדי לממש את זכותם הדמוקרטית ולבחור את המפלגה שתנהיג את המדינה בחמש השנים הקרובות. בסופו של אותו יום התברר כי מפלגת האופוזיציה ניצחה בבחירות. זו הייתה בסך הכל מערכת הבחירות השנייה בתולדות בהוטן – ממלכה בודהיסטית קטנה וקסומה שמסתתרת בהרי ההימלאיה בין הודו וסין ואשר עדיין אינה מוכרת לתייר הישראלי הממוצע. המדינה אימצה את הדמוקרטיה לפני פחות מעשר שנים, אחרי מאות שנים של הסתגרות והתנתקות מהעולם החיצון.  

המלך ג'יגמה סינגיה וונגצ'אק, הרביעי בשושלת המלכותית של בהוטן שנוסדה ב-1907, הוא שהוביל את התהליך ההיסטורי. בשנת 1998, ויתר המלך על חלק מסמכויותיו לטובת מועצה מחוקקת לאומית שבחרה את הממשלה, ואחרי שנה הוא התיר לראשונה לתושבים להשתמש במכשירי טלוויזיות ולגלוש ברשת האינטרנט. 

מה גרם לו לוותר על כוחו העצום? במילה אחת, אושר. המלך שעלה לשלטון בשנת 1972, לא היה מרוצה מכך שארצו נמצאת בתחתית סולם התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) העולמי, וטען כי המדד מתמקד רק בהיבטים חומריים ואינו משקף את האושר של בני האדם, אשר מהווה מרכיב חשוב בתרבות הבודהיסטית המקומית. על כן, הוא קבע כי בהוטן תשתמש באמצעי חדש – מדד האושר הלאומי הגולמי (GNH, Gross National Happiness) אמצעי שבוחן ארבעה מרכיבים מרכזיים של ההתפתחות החומרית והרוחנית: קיימות והתפתחות סוציו-כלכלית הוגנת, שימור סביבתי, שימור וקידום התרבות וממשל תקין. לפי תפיסתו דמוקרטיה היא כלי חיוני בקידום האושר של התושבים. "גורלה של בהוטן נמצא בידיהם של תושביה", נהג להדגיש בנאומיו. 

מנזר קן הנמרים בבהוטן. צילום: Thomas Wanhoff/Flickr

בשנת 2006, העביר במפתיע המלך את הכתר לבנו בן ה-27, ג'יגמה קסאר נמגיאל וונגצ'אק, אבל הקטר הדמוקרטי לא עצר לנוכח השינוי בצמרת. במרץ 2008, נערכו לראשונה בחירות דמוקרטיות למועצה הלאומית המחוקקת, וביולי של אותה שנה אושרה סופית החוקה הראשונה בתולדות בהוטן, אשר הפכה את המדינה למונרכיה חוקתית. לפי החוקה, שגובשה לאורך שבע שנים, המלך נותר ראש המדינה, אולם נקבעו תנאים שמאפשרים את הדחתו ונקבע כי הוא חייב לפרוש בגיל 65 לטובת יורש העצר. הפרלמנט מורכב משני בתים – המועצה הלאומית שבה חברים 25 צירים (חמישה ממונים על ידי המלך ו-20 נבחרים במחוזות) והמועצה הלאומית המחוקקת שמורכבת מ-47 חברים. 

הבחירות ההיסטוריות של 2008 הסתיימו בניצחון מוחץ של מפלגת השלום והשגשוג של בהוטן (Bhutan Peace and Prosperity Party), שקיבלה 45 מושבים במועצה הלאומית המחוקקת, ומנהיגה, ג'יגמה טהינליי, מונה לראש הממשלה הנבחר הראשון. השנה שוב נקראו התושבים לקלפיות לשלב הראשון בתהליך הבחירות שהביא לנשירת שתי מפלגות. ההצבעה המכריעה נערכה ביולי ובה העניקו אזרחי בהוטן למפלגת הדמוקרטיה העממית בראשות טשרינג טובגיי את ההנהגה לאחר שהמפלגה זכתה ב-32 מושבים, בעוד שמפלגת השלטון ירדה ל-15 מושבים בלבד. 

הצל ההודי

מריאן גלנקמפ, מומחה לפוליטיקה בבהוטן מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת היידלברג, מספר בשיחה עמי כי מערכת הבחירות האחרונה הייתה רגועה למדי, אם כי לא נטולת חילופי האשמות בין הצדדים. "המועמדים טיילו, לעתים במשך ימים וברגל, בין כל הכפרים במחוזות שלהם כדי לדבר באופן אישי עם הבוחרים", הוא מציין. "ועדת הבחירות ארגנה 'פורומים משותפים' במהלך הקמפיין בכל 205 המחוזות הכפריים של בהוטן והיו גם כמה עימותים טלוויזיוניים". 

יותר מ-66 אחוז מבעלי זכות הבחירה הלכו להצביע ובשיחות שנערכו איתם ופורסמו בסוכנויות הידיעות הזרות ובכלי תקשורת הודיים שסיקרו בהרחבה את הבחירות, אפשר היה לשמוע מה מטריד אותם בעת שהם מממשים את זכותם. חלקם ציינו כי הם רוצים שהממשלה הבאה תקדיש יותר משאבים לפיתוח האזורים הכפריים ותשתיות החינוך והבריאות. מצביעים אחרים קראו להגן על הסביבה לנוכח ההתחממות הגלובלית והיו מי שציינו את חוסר שביעות רצונם מכך שבכירים בשלטון היו מעורבים בפרשות שחיתות. 

רבים מהמצביעים ציינו את הכלכלה כגורם לדאגה, במיוחד לנוכח משבר האשראי שנוצר בשל צמידותו של המטבע המקומי, הנגולוטורם, לרופי ההודי. רמת החיים הגבוהה של התושבים המקומיים, שהתבססה בעיקר על אשראי עתידי ועל רכישות של מוצרי יוקרה בהודו, ההוצאות הגבוהות של הממשלה ש-60 אחוז מתוכן שימשו לייבוא מוצרים מהודו ומדיניות כושלת של הבנק המרכזי שלא יצר עתודות מספיקות של מטבע זר אחר והתבסס באופן מוחלט על הרופי גרמו למשבר אשראי – ובעקבות זאת לעצירת ההלוואות מהבנקים ולאיסור על ייבוא כלי רכב מהודו. 

בעיה נוספת היא האבטלה, בעיקר בקרב הצעירים, שלפי נתונים רשמיים עמדה בשנה שעברה על 7.3 אחוזים, אך ההערכות הן כי המספרים גבוהים יותר. דמבר נירולה, אחד משני הפסיכיאטרים היחידים בבהוטן, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי בשל כך, נרשמה עלייה חדה בשימוש בסמים, באלכוהול וברמת הפשיעה בקרב הצעירים. 

סיבה נוספת, שלפי פרשנים השפיעה לא מעט על התוצאות, הייתה החלטתה של הודו ימים ספורים לפני הבחירות לבטל את הסובסידיות על גז בישול ונפט מזוקק שמסופקים לבהוטן. בשל כך, המחירים החלו לעלות והיה חשש לפגיעה באיכות חייהם של התושבים. ההערכה היא כי מדובר בניסיון של הודו להעניש את הממשלה על התקרבותה לסין, במיוחד לאחר פגישתם ההיסטורית של ראשי הממשלה של שתי המדינות בשנה שעברה בוועידה בברזיל. 

על פי ההסכם בין הודו לבין בהוטן משנת 1949, הממלכה הקטנה לא תקיים קשרים עם המעצמות הגדולות ותהיה כפופה להודו בסוגיות חוץ וביטחון. ההסכם תוקן בשנת  2007 והעניק לבהוטן עצמאות בתחום יחסי החוץ – והדבר הוביל ליצירת יחסים דיפלומטיים עם יותר מ-50 מדינות – אבל הודו עדיין רואה עצמה כמי שמחזיקה בהשפעה על יחסי החוץ של הממלכה, כפי שבא לידי ביטוי בפרשת הסובסידיות.  

מתנה מהמלך

יותר מכל, התושבים לא הסתירו את אושרם מכך שיש להם אפשרות להשתתף בתהליך ולהשמיע את קולם. "המלך העביר את הכוח לעם באמצעות התרגיל הדמוקרטי", אמר המצביע הקשיש, ט. גלצ'ל, בשיחה עם היומון ההודי "הינדו". "הבחירות הפעם עוררו התלהבות רבה יותר בקרב העם כי הייתה תחרות רבה יותר בקרב המפלגות ובקרב המועמדים במטרה לזכות בתמיכת העם כשהם מבטיחים לזרז עבודות פיתוח או מבטיחים התפתחות. זה רק נתן לנו הזדמנות רבה יותר לגרום למנהיגים הפוליטיים לבצע עבודות פיתוח באזורים שלנו ולבחור את הנציגים שלנו על בסיס היכולות והביצועים שלהם".

"אני הולכת להצביע מתוך תקווה שהנציגים שלנו יהיו מנהיגים פוליטיים טובים ויעבדו בכל לבם עבור העם. זה טוב שתחת הדמוקרטיה, מנהיגים מעניקים כעת חשיבות גדולה יותר לתושבים", הוסיפה הסטודנטית טשרינג להמון בעת שהמתינה כדי להצביע בפעם הראשונה בחייה.

גלנקמפ מציין כי אחרי שהמלך הכריז על המעבר לדמוקרטיה, לא מעט אנשים חששו מההשלכות השליליות, אבל הפחדים התבדו, ופוליטיקאים לא מעטים רואים עצמם כמי שבאמת פועלים למען טובת הכלל ולא כדי להעצים את מעמדם.  "הדמוקרטיה עדיין נתפסת בתור מתנה מהכתר", הוא אומר. "בשל כך, אנשים חשים מחויבים לא רק לכבד את החלטתו של המלך, אלא גם מרגישים חובה עצומה להתנהג באחריות עם המתנה הזו". 

על השאלה אם הדמוקרטיה הפכה את תושבי בהוטן למאושרים יותר, מבהיר גלנקמפ כי קשה לספק תשובה חד משמעית, אולם לפי תפיסתו המעבר למערכת דמוקרטית בהחלט קידמה את הרעיון של האושר הלאומי הגולמי.  

"בכל הנוגע לממשל תקין, אופי הממשל בוודאי היה טוב לפני הדמוקרטיה, אבל המלך עצמו אמר אז שרבות תלוי ביכולות, בכוונות ובמניעים של אדם בודד. בשל כך, הכנסתה של הדמוקרטיה עשויה לתרום באופן בלתי ישיר גם לאושר הלאומי, באמצעות השמירה על העקרונות הבסיסיים של המדד והבטחה כי מי ששולטים יספקו דין וחשבון", הוא מסביר. 

הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון ספטמבר של המגזין מסע אחר

יום ראשון, 15 בספטמבר 2013

קצין איראני בסוריה: אנחנו הטובים פה. צפו בתיעוד נדיר

סרטון בלתי שגרתי מתאר את פעילותה של יחידה איראנית שמשתתפת במלחמת האזרחים בסוריה לצד כוחותיו של בשאר אסד. המפקד האיראני מסביר כי מדובר במלחמה "של האיסלאם נגד הלא מאמינים" ומבקר בחריפות את עמיתיו הסורים. "הם משתמשים ביותר מדי כוח, אנחנו נותנים כבוד"

הסיוע האיראני לצבא סוריה במלחמת האזרחים אינו סוד, וידוע כי מלבד משלוחי נשק מספקת טהרן  גם כוחות לוחמים שנאבקים במורדים לצד חייליו של בשאר אסד. אמש הציגה רשת הטלוויזיה הממלכתית של הולנד תיעוד נדיר של אחת היחידות האיראניות שפועלות בסוריה, ומפקדה מספק כמה מהתובנות שלו לגבי המלחמה ולגבי הצבא המקומי.


לפי הכתבה, החיילים האיראנים אחראים על חברי מיליציה אזרחית סורית, ככל הנראה מיליציית השביחה הנאמנה לאסד ואשר חבריה ידועים באכזריותם, אך גם פועלים יחד עם יחידות של הצבא הסורי.

המפקד האיראני מודה כי רבים מחברי המיליציות עברו אימונים באיראן ועל כן "הם מכירים את המנהגים שלנו והדבר הופך את שיתוף הפעולה לקל יותר". הוא מתאר אותם כ"נחמדים, סבלניים יותר מאתנו ובלי ציפיות גבוהות".  

הקצין אף צוחק על הפעילים הסורים ואומר כי הם זקוקים רק לשני דברים כדי להילחם – סיגריות ותה מקומי. "בלי תה או סיגריות, המלחמה תיגמר, נכון?", הוא אומר בחיוך לאדם בשם חוסיין שלא נקלט בעין המצלמה.

הקצין האיראני (יושב במרכז) עם אנשיו ועם הסורים

בראייתו של הקצין האיראני, נוכחותו בסוריה אינה רק כדי לעזור למשטר אסד, אלא נובעת מסיבות עמוקות יותר. "המלחמה הנוכחית בסוריה היא של האיסלאם נגד הלא מאמינים", הוא מבהיר את תפיסתו. "האל נגד הרשע. אנחנו 'הטובים' כי המנהיג העליון של איראן נמצא לצדנו. החזית הזו נתמכת על ידי חיזבאללה, הלוחמים הם איראנים, חיזבאללה, מוג'הידין עיראקים ואפגנים ואחרים. היריבות הן ישראל, סעודיה, טורקיה, קטאר, שזוכות למימון האמירויות, אמריקה, אנגליה, צרפת ואירופה".

האיראני לא מסתיר את ביקורתו מעמיתיו בצבא הסורי, ומאשים אותם כי הם משתמשים ביותר מדי כוח, גם כלפי החיילים עצמם. "החיילים הם קורבנות להעלבות ולהשפלות, ולכן כאשר אנחנו עובדים עם הבחורים מהצבא, הם שמחים לחזור אלינו. הם רוצים ללכת לחזיתות שלנו, רק כי אנחנו מגלים כלפיהם כבוד. לא שילמנו להם או משהו כזה. אבל כבוד הוא משהו שהצבא שלהם עוד צריך ללמוד. למרבה הצער, זה משהו שהם רק התחילו לעשות. כמה מהמפקדים הבכירים שלהם אמרו: אנחנו נותנים פקודות, גם אתם. אבל אנחנו משתמשים בכוח, ואתם משתמשים בכבוד".

כדי להפגין את רוח "הכבוד", מראים האיראנים כיצד במהלך הסיור ברחובות הכפר השומם, הם מעניקים ממתקים לילדים המקומיים. "אנחנו אומרים שלום לאנשים. אנחנו בוטחים בנו בגלל האופן שבו אנחנו מתנהגים", אומר הקצין.

לטענתו, הפעילות של הכוח האיראני החזירה את השגרה לכפר. "כשהגענו לכאן, לא הייתה נפש חיה. הם נטשו את הכפר", הוא אומר ומוסיף אמירה מטרידה: "עכשיו אין פה אנשים, רק ערבים. אחרי שטיהרנו את המקום, האנשים החלו לשוב לבתיהם".


הסרטון האיראני גם מנסה להראות כי החיילים מנסים לשמור על שגרה של תפילות, בישולים וכביסה. אבל הם זוכרים כי בעתיד – הקרוב או הרחוק יותר – הם יצטרכו לשוב למולדתם. אחד החיילים, ששטף את רגליו בגיגית, שר בשמחה שיר פופ באנגלית, אבל כאשר המצלמה התקרבה, הוא מיהר לעבור לשיר דתי. הרי הוא לא צריך צרות בבית.

יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

חיה פצועה, אבל עדיין מסוכנת - על חיזבאללה כיום

ספר חדש של ד"ר מתיו לוויט בוחן מציג בפעם הראשונה באופן מעמיק את פעילות הטרור הבינלאומית של ארגון חיזבאללה שמעידה כי מדובר בתמנון שזרועותיו מגיעים למקומות רבים ברחבי העולם ועסוק בפעילות חבלנית לצד פעילות פלילית. לוויט ומומחים נוספים דיברו בכנס השנתי של המכון למדיניות נגד טרור וציינו כי על אף שארגון הטרור הלבנוני נמצא באחת מנקודות השפל בתולדותיו, הוא עדיין יכול לעקוץ

שנה לא פשוטה עברה על חיזבאללה – לוחמי הארגון אמנם צברו ניסיון צבאי משמעותי בלחימה נגד המורדים בסוריה, אבל במחיר של מאות הרוגים; המלחמה במדינה השכנה החלה לזלוג גם ללבנון עם קרבות בין פעילי חיזבאללה לחמושים סונים בעיר טריפולי ופיגועי תופת במעוזי החיזבאללה בדאחייה שבדרום ביירות; האיחוד האירופי החליט כי הזרוע הצבאית של חיזבאללה היא ארגון טרור בעקבות הפיגוע נגד התיירים הישראלים בבורגס שבבולגריה ביולי 2012; הפוליטיקה הלבנונית משותקת מאז התפטרותו של רה"מ מיקאתי; ובית הדין המיוחד לרצח חרירי עדיין נערך לתחילת הדיונים נגד ארבעת פעילי הארגון. לא פלא שהרמטכ"ל בני גנץ הכריז לאחרונה כי "האש אוחזת בגלימתו של נסראללה".

מצבו של חיזבאללה סיפק בסיס לאחד הפאנלים במסגרת הכנס השנתי ה-13 של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה שנערך השבוע. מומחים לענייני חיזבאללה ואיראן ציינו כי אכן ארגון הטרור הלבנוני נמצא בתקופה הקשה ביותר מאז הקמתו לפני כשלושים שנה, אולם הזהירו כי אסור לזלזל ביכולותיו וכי גם בעתיד הוא עלול להוות סכנה.

אחד הדוברים הבולטים היה ד"ר מתיו לוויט, מומחה לחיזבאללה ממכון וושינגטון למדיניות במזרח הקרוב. הוא הבהיר כי לחיזבאללה לא הייתה ברירה אלא להילחם בסוריה בשל קרבתו למשטרו של הנשיא בשאר אסד, אך בעיקר מאחר שאיראן ביקשה ממנו להתערב במלחמת האזרחים. ומאחר שבקשה מאיראן היא בעצם פקודה מהמנהיג העליון האייתוללה חמינאי, הרי שלנסראללה לא ממש הייתה ברירה שלא לציית לספונסר הראשי.

לוויט, בעברו אנליסט של הבולשת האמריקאית בתיקים של לוחמה בטרור ויועץ למלחמה בטרור במשרד החוץ האמריקאי, פרסם לאחרונה ספר מקיף על פעילות הטרור הבינלאומית של ארגון הטרור – "חיזבאללה: טביעת הרגל הגלובלית של מפלגת האל הלבנונית".

עטיפת ספרו של לוויט


ספר העיון, שנקרא כמו ספר מתח, הוא תוצאה של תחקיר בינלאומי שנמשך קרוב לעשור, ואשר כולל שיחות עם גורמים רשמיים ממדינות רבות (בהן ישראל) ומתבסס בין השאר על מסמכים מודיעיניים ומסמכי בתי משפט של תיקים הקשורים לפעילות חיזבאללה.

הספר מתאר כיצד הארגון שהוקם כשלוחה איראנית בלבנון כחלק מהפצת המהפכה האיסלאמית הפך לתמנון רב זרועי שפועל כמעט בכל היבשות – מעיראק וסעודיה, דרך חוף השנהב וגמביה, עבור בתאילנד ועד לבה של ארצות הברית – ומתעסק בפעילות טרור נגד יעדים ישראליים ומערביים לצד פעילות פלילית שכוללת סחר בסיגריות ותרופות מזויפות וזיוף כספים.

מי שהוביל את הפעילות הבינלאומית היה רמטכ"ל חיזבאללה, עימאד מורנייה, ומאז חיסולו בדמשק בפברואר 2008 ממלאים את התפקיד גיסו של מורנייה ושותפו, מוסטפה באדר א-דין, וטלאל חמייה. לפי דוחות של הממשל האמריקאי שמצוטטים בספר, על אף שלשניים יש עצמאות מסוימת, הפעילות מפוקחת על ידי נסראללה עצמו, שלפי דוח של ה-CIA עוד לפני מינויו למזכ"ל בשנת 1992 היה מעורב בפעילות טרור, כולל "חטיפת בני ערובה, חטיפת מטוסים והתקפות נגד יריבים לבנונים". הוא אף השתתף בישיבות לתכנון הפיגועים נגד בסיסי הנחתים האמריקאים והלבנונים בביירות באוקטובר 1983.

עדיין רוצים לנקום את חיסול מורנייה

הספר מעיד על פעילות ענפה של חיזבאללה בתוך ארצות הברית, כפי שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות בחשיפות של תאים של הארגון שעסקו בעיקר, אבל לא רק, בפעילות פלילית. בשנת 2010 הצליח מקור של ה-FBI לחדור לתוך אחד התאים של הארגון ואף הגיע לביירות, שם נפגש עם בכירים בחיזבאללה שסיפרו לו כיצד איראן מעבירה להם תמונות לוויין של ישראל. פוליטיקאי של חיזבאללה, חסן חודרוג', אף ניסה לארגן באמצעות המקור עסקה לרכישת רובי סער וכלי נשק מתוחכמים נוספים שסוכלה בסופו של דבר.

לפי המידע שקיבץ לוויט, רשויות אכיפת החוק בארצות הברית יודעות שפעילי חיזבאללה גם אספו מידע על בניינים פדרליים ברחבי המדינה. לכן, כשנשיא סוריה אסד הזהיר כי תקיפה אמריקאית תוביל לתגובה בכל מקום, ייתכן כי מדובר ברמז כי תאים רדומים של חיזבאללה כבר ערוכים לפגוע בלב ארצות הברית.

לוויט ציין – בין השאר בהתבסס על גורמי ביטחון ישראליים -  כי כעת מתרכז ארגון חיזבאללה בשני נתיבי פעולה עיקריים, מלבד המלחמה בסוריה. מצד אחד, הוא עדיין מבקש לנקום את מותו של מורנייה באמצעות פגיעה בבכירים ישראלים מדרג שגריר ומעלה, אך במקביל הוא גם פועל בשירותה של איראן במטרה להרוג תיירים ישראלים ברחבי העולם כנקמה על חיסול מדעני הגרעין. גם כוח אל-קודס, יחידת העילית של משמרות המהפכה, משתתפת במאמץ ומתמקדת ביעדים ישראליים, אמריקאיים, בריטיים ושל מדינות המפרץ.

על אף ההצלחה בפיגוע בבורגס – ואפשר להזכיר גם את פציעתה של אשת הדיפלומט הישראלי בהודו בפברואר 2012 - עד כה רשמו חיזבאללה ואיראן כישלונות מהדהדים בהשגת יעדיהם במלחמה החשאית נגד ישראל. אחד המקרים הבולטים ביותר הוא חשיפתו של תא הטרור שניסה לבצע פיגועים בתאילנד בפברואר אשתקד, כאשר אחד הפעילים נפצע קשה כאשר מטעני החבלה התפוצצו בידיו. החקירה הובילה את אנשי הביטחון לאחד מחופי תאילנד, שם הם מצאו פרוצה שבילתה עם חברי התא ואף הצטלמה אתם.

אבל למרות הכישלונות, החשבון עם ישראל – שלטענת חיזבאללה היא שאחראית לחיסול מורנייה, על אף שיש חשדות רבים כי דווקא הסורים עשו זאת – לא נסגר. חיזבאללה ימשיך לנסות ולפגוע במטרות בתוך ישראל ובחו"ל, והסכנה עלולה לגבור אף יותר במקרה של תקיפה נגד איראן או אפילו פעולה בסוריה.

בפסקת הסיום של הספר, מספק לוויט נקודה למחשבה: "לאור ההיסטוריה של האלימות והקיצוניות, ההתרחבות המהירה שלו לפעילות פשע מאורגנות מסחר בסמים להלבנת כספים ועוד, הפעילויות האלימות שלו בבית בלבנון ובדלת ליד בסוריה, ומעל הכל השימוש המתמשך בטרור בינלאומי, הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תנהל דיון מקיף על מגוון פעילויות 'ההתנגדות' של חיזבאללה, ומה לעשות לגביהן". 

בצה"ל מודים: חיזבאללה ארגון חכם

עדות נוספת לאתגר שממשיך להציב חיזבאללה הגיעה גם מצד צה"ל. מפקד הגיס הצפוני, אלוף נעם תיבון, הודה בכנס המכון למדיניות נגד טרור כי חיזבאללה הוא "ארגון חכם מאד ומסוכן ביותר", בין השאר מאחר שהוא פעיל כיום בזירת ההייטק עם פעילות סייבר והפעלת מל"טים, אך גם בשל כמות הרקטות האדירה שמציבה את חיזבאללה במקום השמיני בעולם.

תיבון ציין כי חיזבאללה כרגע לא מעוניין במלחמה עם ישראל, אבל הזהיר כי המצב נפיץ ושביר והכל עלול להשתנות. ארגון הטרור ממשיך לקבל נשק רוסי מסוריה על בסיס קבוע, כולל טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-ים מדגם יאחונט. "בצה"ל לוקחים זאת ברצינות, מתאמנים הרבה, משתפים מידע עם האמריקאים", הדגיש האלוף תיבון. "אם תהיה אש בצפון, תהיה לנו תגובה ברורה ואנחנו מוכנים לכך".

אם אכן יפרוץ סבב לחימה נוסף בין ישראל לבין חיזבאללה, הארגון הלבנוני ינסה לשוב על הניסיון של המלחמה ב-2006 ולשגר אלפי רקטות לעבר שטח ישראל במטרה לשתק את הפעילות. לפי תיבון, חיזבאללה הסתיר רקטות ביותר מ-2,000 כפרים בדרום לבנון, בעיקר בבתי מגורים בני שלוש קומות שאחת מהן הוחרמה לטובת פעילות הארגון.

"במלחמה הבאה נצטרך להיכנס לכפרים כדי לפתור את הבעיה הזו", הכריז תיבון. "לא נסבול שישראל תהיה תחת התקפות טילים במשך ימים ושבועות. אנחנו נצטרך להשתמש בכוח רב כדי להשתיק את המקומות האלה. יש לנו פתרון טוב לרקטות, אבל הוא יצטרך להיות קשוח. בסופו של יום, נצטרך להיכנס למקומות שבהם מסתירים את הרקטות".


וזה מלמד כי המלחמה הבאה בצפון עלולה להציב אתגרים לא פשוטים בפני הכוחות הלוחמים והעורף. כדי להשיג את המטרה הזו, עלינו לקוות כי בצה"ל אכן הפנימו את הלקחים של 2006 – וגם של 1973 – ויוכלו להשיג את היעדים בסיכון מינימלי. 

יום ראשון, 8 בספטמבר 2013

למה אין ברירה אלא לתקוף בסוריה? - השגרירה באו"ם מסבירה

שגרירת ארה"ב באו"ם, סמנתה פאוור, נשאה נאום תקיף בזכות פעולה צבאית בסוריה. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להראות לקוריאה הצפונית או לאיראן שהקהילה הבינלאומית אינה מוכנה לפעול", אמרה. "הנשיא הגיע למסקנה שתקיפה צבאית מוגבלת היא הדרך היחידה למנוע מאסד להשתמש בכלי נשק כימיים כאילו היו כלים קונבנציונליים במלחמה". קראו את עיקרי הנאום

ערב הצבעות המכריעות בקונגרס האמריקאי על האפשרות לבצע פעולה צבאית בסוריה בתגובה להפעלת הנשק הכימי ב-21 באוגוסט, הגיעה ביום שישי שגרירת ארה"ב באו"ם הטרייה, סמנתה פאוור, למרכז לקדמה אמריקאית בוושינגטון ונשאה את אחד הנאומים הבולטים ביותר של ממשל אובמה בזכות תקיפה צבאית.



להלן הקטעים המרכזיים מנאומה של פאוור, שנחשבת למומחית בסוגיות של רצח עם וזכתה בפרס פוליצר על סיקור המלחמה בבוסניה:

"אנחנו מעריכים שלמרות שאסד השתמש ביותר כלי נשק כימיים ב-21 באוגוסט מאשר הוא השתמש קודם לכן, הוא בקושי הפעיל את המאגר העצום שלו. והקהילה הבינלאומית עדיין לא עצרה את נכונותנו להשתמש בהם.

"מעבר לסוריה, אם הפרה של הסכם אוניברסלי לאסור על כלי נשק כימיים לא תזכה לתגובה משמעותית, משטרים אחרים יבקשו להשיג או להשתמש בהם כדי להגן או להרחיב את עוצמתם, וכך יגדילו את הסכנות לחיילים אמריקאים בעתיד.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להראות לקוריאה הצפונית או לאיראן שהקהילה הבינלאומית אינה מוכנה לפעול כדי למנוע תפוצה או מוכנה לקבל את השימוש בכלי נשק להשמדה המונית. אם לא יהיו כעת השלכות להפרת האיסור על כלי נשק כימיים, יהיה קשה יותר לארגן קונצנזוס בינלאומי כדי להבטיח שחיזבאללה או ארגוני טרור אחרים יימנעו מהשגה או משימוש בכלי נשק כאלה בעצמם.

"אנשים יפיקו לקחים אם העולם יראה חוסר נכונות לאכוף את הנורמות נגד שימוש בכלי נשק כימיים שעבדנו קשה כל כך כדי לעצב. וביטחונה של ישראל יהיה תחת איום של אי יציבות באזור, וביטחונה יתחזק כאשר אלה שיכולים לפגוע בה יידעו שארה"ב ניצבת מאחורי מילתה. לכן ראינו את תומכי ישראל בארה"ב תומכים בדרך הפעולה המוצעת של הנשיא.

"אלה רק חלק מהסיכונים של חוסר פעולה, אבל אמריקאים רבים – ובהם גם כמה חברי קונגרס – התמקדו באופן לגיטימי בסיכונים של פעולה... היו ששאלו, בהתחשב בתשישות שלנו ממלחמות, למה אנחנו לא יכולים להשתמש בכלי בלתי מלחמתיים כדי להשיג את אותה מטרה. תשובתי לשאלה הזו היא: מיצינו את כל האלטרנטיבות.

"במשך יותר משנה, קידמנו בלי סוף כלי מדיניות פחותים מכוח צבאי כדי לנסות ולשכנע את אסד מלהשתמש בכלי נשק כימיים. היינו בקשר ישיר עם הסורים – ולבקשתנו, הרוסים, האו"ם והאיראנים שלחו מסרים דומים – אבל כאשר הסקאדים וכלי נשק איומים אחרים לא דיכאו את ההתקוממות הסורית, אסד החל להשתמש בכלי הנשק הכימיים בהיקף קטן פעמים רבות, כפי שארה"ב קבעה ביוני.

"רוסיה, לעתים בתמיכת סין, בלמה כל פעולה רלוונטית מצד מועצת הביטחון, אפילו גינויים חלושים לשימוש בכלי נשק כימיים שייחסו את האשמה לצד כלשהו. בחישוב רווח-תועלת של אסד, הוא היה חייב לשקול את הרווחים הצבאיים של השימוש בכלי הנשק האיום הזה מול ההכרה שהוא יוכל להתחמק כי רוסיה תציל את גבה של סוריה במועצת הביטחון.

"וב-21 באוגוסט, הוא ביצע את המתקפה הכימית הגדולה ביותר מזה רבע מאה בעוד פקחי האו"ם יושבים בצד השני של העיר.

"רק אחרי שארה"ב קידמה את האפשרויות הבלתי מלחמתיות האלה בלי להשיג את התוצאות הרצויות של ההרתעה משימוש בכלי נשק כימיים, הנשיא הגיע למסקנה שתקיפה צבאית מוגבלת היא הדרך היחידה למנוע מאסד להשתמש בכלי נשק כימיים כאילו היו כלים קונבנציונליים במלחמה".

מועצת הביטחון משותקת

"אני פה היום כי אני מאמינה – והנשיא מאמין – שאלה מאתנו שקוראים לשימוש מוגבל בכוח חייבים להצדיק את עמדתנו, לקבל אחריות על הסיכונים ועל ההשלכות האפשריות של הפעולה. כפי שמישהו שוקל צעדים בלתי צבאיים, כך עלינו לעמוד מול הסיכונים המוטמעים בגישות האלה.

"היינו יכולים לנסות לקדם סנקציות כלכליות, אבל אפילו אם רוסיה תזוז, האם עוד הקפאות נכסים, איסורי נסיעה והגבלות בנקאיות ישכנעו את אסד שלא להשתמש בכלי נשק כימיים פעם נוספת, כאשר יש לו צינור אספקה למשאבים של חיזבאללה ואיראן? האם מישהו מאמין שיישום של אותן גישות שניסינו בשנה האחרונה יהיו פתאום יעילות?

"כמובן, זו לא השאלה הלגיטימית היחידה שהועלתה. אנשים שואלים, האם ארה"ב לא צריכה לפעול דרך מועצת הביטחון בסוגיה שמשפיעה באופן ברור על השלום והביטחון הבינלאומי? התשובה היא כמובן, כן. היינו עושים זאת אם היינו יכולים – יכולנו – אבל אנחנו לא יכולים.

"אחת הדאגות המרכזיות ששמענו מתמקדת פחות באיך או מתי תהיה ההתערבות, אלא במה. יש אמריקאים ששואלים כיצד אנחנו יכולים להיות בטוחים שארה"ב תימנע ממדרון חלקלק שיוביל למלחמה נרחבת עם סוריה? מצד שני, אחרים שואלים, אם הפעולה האמריקאית מוגבלת, איך היא תשיג את ההשפעה הרצויה על אסד? ואלה שאלות טובות וחשובות.

"ארה"ב לא יכולה יותר להיות שוטרת של כל משבר מאשר אנחנו יכולים לתת מקלט לכל פליט. הנשיא הבהיר, הוא מגיב צבאית לתקרית בשימוש בנשק כימי שהותירה קורבנות רבים. וכל פעולה צבאית תהיה תגובה בעלת משמעות, מוגבלת בזמן כדי להרתיע את המשטר משימוש נוסף בנשק כימי וכדי לצמצם את יכולתו לעשות זאת.

"פעולה צבאית מוגבלת לא נועדה לפתור את כל הבעיה הסורית. אפילו התומכים הגדולים ביותר של התערבות צבאית בסוריה לא מאמינים שהשלום יושג באמצעים צבאיים. אבל הפעולה הזו תחזק את האסטרטגיה הנרחבת שלנו לטיפול במשבר בסוריה. על ידי צמצום יכולתו של אסד להפעיל נשק כימי, אנחנו גם נצמצם את יכולתו לפגוע באוכלוסייה אזרחית באמצעים קונבנציונליים".

הלקח של המאה ה-20

"מ-1992, כאשר רצח העם בבוסניה החל, ועד 1995, כאשר הנשיא קלינטון הוציא לפועל תקיפות אוויריות שעצרו את המלחמה, דעת הקהל הציבורית התנגדה כל העת לפעולה צבאית שם. אפילו אחרי שהצלחנו לעצור את המלחמה, ודנו בהסכם שלום, בית הנבחרים, ששיקף את דעת הקהל, הצביע נגד הצבת חיילים אמריקאים במשימה לשמירת שלום של נאט"ו.

"אין שאלה שההצבה הזו של העוצמה האמריקאית הצילה חיים והשיבה את היציבות לאזור חיוני של העולם וחיוני לארה"ב.

"אם אנחנו לא יכולים להראות את האומץ לפעול כאשר הראיות ברורות, וכאשר הפעולה שדנים בה היא מוגבלת, אז היכולת שלנו להוביל את העולם נפגעת. החלופה היא לתת אור ירוק לזוועות שיאיימו על ביטחוננו, וירדפו את המצפון שלנו, זוועות שבסופו של דבר יאלצו אותנו להשתמש בכוח בכל מקרה בהמשך הדרך עם יותר סיכונים ועלויות עבור האזרחים שלנו. אם המאה האחרונה לימדה אותנו משהו, הרי זה הדבר".