להאכיל את העולם: על יריד האקספו במילאנו

תערוכת "אקספו" העולמית שנפתחה החודש באיטליה מוקדשת לקשר שבין מזון לקיימות, ומטרתה למצוא פתרונות שיאפשרו חלוקה שוויונית של מזון בעולם. אחד הנושאים שיידונו בה הוא מציאת דרכים לסייע לתושבים באזורים הצחיחים של העולם, אשר מהווים 41 אחוז מכלל שטחו של כדור הארץ , להתמודד עם המחסור הגובר במים. גם ישראל זוכה למקום של כבוד

באזור התעשייה שמדרום לדוחה, בירת קטאר, בצלו של מפעל אמוניה, שוכן נווה מדבר קטן וירוק שממנו צפויה לצאת בשורה לא רק לאמירות הקטנה שבמפרץ הפרסי, אלא גם למדינות מדבריות נוספות ברחבי העולם. על פני שטח של כעשרת אלפים מטר רבוע ובעלות של 7.5 מיליון דולר, חברת פרויקט יער הסהרה (The Sahara Forest Project) מנורבגיה מפעילה מאז דצמבר 2012 מתחם ניסיוני שבו מגדלים ירקות ותבואה תוך כדי ניצול מרבי של אנרגיית השמש ומי ים מלוחים, שני מרכיבים שנמצאים בשפע במדינה החמה.

קולטני שמש מפעילים משאבות שמביאות מי מלח לתוך לוחות אידוי מקרטון דמויי כוורת, אשר בתורם הופכים את האוויר המדברי החם לאוויר קריר ולח יותר שמאפשר לגידולים לצמוח, הן בתוך חממות והן בשטחי גידול חיצוניים. נוסף לכך, את מי הים אפשר להתפיל למים המתאימים לחקלאות ולשתייה, בעוד שאריות המלח מהמים שאודו מגיעות לבריכות גדולות ויכולות לשמש להפקת גבס, מלח שולחן וסידן פחמתי שמהווה מרכיב במלט ובבטון. במתחם פועלות גם בריכות שמוזנות במי ים; בבריכות אלה גדלות אצות שאפשר להפיק מהן דלקים ביולוגיים - שיספקו עוד אנרגיה לפרויקט - או לנצלן כמזון לבעלי חיים ולדגים.

"הגישה שלנו מבוססת על תשתית של מי מלח", הסביר מנכ"ל פרויקט יער הסהרה, הביולוג הנורבגי יואכים האוגה, למגזין "הנדסה וטכנולוגיה" ביוני 2014. "אנחנו משלבים את הטכנולוגיות כך שהעודפים ממערכת אחת משמשים כמשאב למערכת אחרת". התוצאות הראו כי הפרויקט – שבו גדלים כ-20 זנים שונים של ירקות, תבואה וצמחים – מספק פוטנציאל ממשי. בשנה הראשונה לעבודתו, הפיק המתחם 75 קילוגרם של ירקות למטר רבוע בשלושה יבולים בלבד, כמות זהה לתפוקה של חווה מסחרית באירופה. מבחינת קטאר, שמייבאת כיום כ-90 אחוז מהמזון שלה ממדינות אחרות, מדובר בתקווה ממשית לצמצום התלות במקורות זרים.

ואולם, אנשי פרויקט יער הסהרה אינם מתכוונים לעצור בקטאר. בימים אלה נבנה מתחם גדול יותר ליד העיר עקבה שבירדן, שיתפרש על פני שטח של 200 אלף מטר רבוע ויתבסס על מים מלוחים מהים האדום. לפי האוגה, תקוות החברה היא להגיע בעתיד גם לאזורים צחיחים אחרים ברחבי העולם כמו מדבר אטקמה (Atacama) בצפון צ'ילה או שקע קטארה (Qattara Depression) בצפון מערב מצרים.

"באמצעות שילוב של טכנולוגיות כאלה, אנחנו יכולים להתמודד עם כמה בעיות גדולות: ליצור מזון ללא פליטת פחמן (כלומר ללא זיהום סביבתי) בכמה מהאזורים הדלים ביותר במים בכדור הארץ, להפיק אנרגיה מתחדשת בשפע, להפוך מדבריות לפוריים ולספק מזון ומחיה למספר גדול של אנשים באזורים של העולם שבהחלט הולכים לסבול משינויי האקלים בעשורים הבאים", ציין מייקל פאולין, אדריכל בריטי שמתמחה בעיצוב בר קיימא ומי שהיה בין מקימי הפרויקט בקטאר, בריאיון לרשת CNN בנובמבר 2012.

דבריו של פאולין מתבססים על הערכות של מדענים מהשנים האחרונות, ולפיהן ההתחממות העולמית צפויה להוביל לגידול בשטח האזורים המדבריים ברחבי העולם. התפשטות האזורים הצחיחים אינה ההשפעה היחידה של ההתחממות העולמית. הדוח החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים שפורסם במרס 2014 הזהיר כי "שינויי האקלים צפויים לערער את הביטחון התזונתי" וכי "ללא התאמה לשינויי האקלים, צפויה השפעה שלילית על התפוקה של חיטה, אורז ותירס באזורים טרופיים ומתונים עקב העלייה בטמפרטורות". עוד ציין הדוח כי "השינוי האקלימי צפוי לצמצם את המים המתחדשים על פני הקרקע ובמקורות מים תת-קרקעיים במרבית האזורים הסובטרופיים היבשים ולהגביר את התחרות על המים".

הפרויקט בקטאר. מתוך אתר "פרויקט יער הסהרה"

חלוקת מזון שוויונית

הסכנה המאיימת על אספקת המזון השוטפת ברחבי העולם היא שעומדת בבסיס התערוכה הבינלאומית "אקספו 2015", שנפתחה במילאנו ב-1 במאי ותימשך עד 31 באוקטובר. 145 מדינות, שלושה ארגונים בינלאומיים ו-13 ארגונים לא ממשלתיים לוקחים חלק בתערוכה.

האקספו מתקיימת בכל חמש שנים במדינה אחרת. היריד הראשון נערך בקריסטל פאלאס שבלונדון בשנת 1851 ועמד בסימן המהפכה התעשייתית, ומאז נערכו עשרות ירידים דומים ברחבי העולם, אשר לא רק סיפקו זירה לחדשנות ולדיון על סוגיות שנוגעות לכלל האנושות, אלא גם הותירו את רישומם על הערים המארחות - מגדל אייפל שנבנה לרגל האקספו בפריז ב-1889, מבנה האטומיום דמוי גביש הברזל שהוקם בבריסל ב-1958 או מגדל "מחט החלל" שנבנה עבור האקספו בסיאטל ב-1962.

התערוכה הנוכחית עומדת בסימן "להאכיל את העולם, אנרגיה לחיים", ונועדה, לדברי המארגנים, לאפשר לכל המשתתפים לעבוד יחד כדי למצוא פתרונות שיאפשרו חלוקה שוויונית של מזון, בעולם שבו 870 מיליון איש סובלים מתת-תזונה מחד גיסא, וקרוב ל-2.8 מיליון בני אדם מתים ממחלות הקשורות להשמנת יתר ולעודף משקל מאידך גיסא (הנתונים מתייחסים לשנים 2012-2010). המטרה היא לקדם שיטות חדשניות לייצור מזון, בין השאר באמצעות שימוש באנרגיה מתחדשת, ולמצוא דרכים לשימור מקורות המים שכה חיוניים לבני האדם.

אחד הנושאים המרכזיים שבו ידונו משתתפי האקספו הוא מציאת דרכים לסייע לתושבים באזורים הצחיחים של העולם, אשר מהווים 41 אחוז מכלל שטחו של כדור הארץ, להתמודד עם המחסור ההולך וגובר במים לנוכח ההתחממות הגלובלית. "תהליכי הבצורת הטבעיים, שמתרחשים שוב ושוב ושאולי נגרמים עקב שינויי האקלים העולמיים - שקשה לאמוד, עשויים להוביל להצטמצמות הקרקע ובשל כך לסכן את התושבים באזורים אלה וסביבם, או למנוע שימוש עתידי בקרקע", מציינים המארגנים. "חיוני לסייע לקהילות המקומיות להתמודד עם המצב הזה ולהתאים את עצמן אליו בלי להחמיר אותו".

מתחם האקספו. מתוך עמוד הטוויטר של התערוכה

הקו הירוק של אפריקה

מתחם מיוחד בתערוכה, אשר מתפרש על פני 4,000 מטר רבוע ומעוצב בסגנון של סופת חול ונווה מדבר, מוקדש לחקלאות ולתזונה באזורים צחיחים ומציג בפני המבקרים את האתגרים שניצבים בפני החקלאים והתושבים במדבריות.

אחד הפתרונות הבולטים שזוכה לאזכור הוא פרויקט הקיר הירוק הגדול באפריקה. במסגרת פרויקט זה, תוקם לאורך 11 מדינות - מסנגל במערב ועד ג'יבוטי במזרח - רצועת צמחייה (עם יותר ממיליון וחצי עצים ושיחים) ברוחב  של כ-15 קילומטר ובאורך של כ-7,700 קילומטר, במטרה לעצור את ההתפשטות של מדבר סהרה לכיוון דרום ולשקם מרחבי מחיה של בעלי חיים, ומקורות אנרגיה ולאפשר תפוקה חקלאית מחודשת.

המבקרים בביתן של סנגל יכולים להתרשם מפרויקט עץ השיטה, שהחל באופן מקומי וכעת מהווה חלק מיוזמת החומה הירוקה; פרויקט זה מופעל על ידי ממשלת סנגל וסוכנות החקלאות של האו"ם (FAO) מאז 2004, ובמסגרתו נשתלים עצי שיטה שגם עוצרים את תהליך המדבור וגם משמשים להפקת גומי ערבי, שנחשב לחומר גלם מבוקש בתעשיית המזון.

"לעצי השיטה יתרונות רבים: הם מזינים את האדמה באמצעות קליטת חנקן שמחדש את הפוריות, מספקים מחסה ליבולים וגם טובים לכלכלה – כי הם משמשים להפקת גומי ערבי, שיש לו שוק בינלאומי", הסבירה נורה ברהמוני מסוכנות המזון של האו"ם בכתבה שפורסמה באתר הסוכנות ביוני 2011. "עץ השיטה הוא גם מקור למספוא למקנה ולמזון לקהילות המקומיות".

בביתן של אנגולה. צילום מהטוויטר של האקספו

הזווית הישראלית

מי שמבקשת לספק פתרונות פורצי דרך לבעיות החקלאות המדברית היא ישראל, שמאז הקמתה הגשימה את חזונו של בן גוריון והפריחה את הנגב, ובכך הפכה לדוגמה ברחבי העולם למדינה בעלת אקלים מדברי שהצליחה לפתח חקלאות משגשגת.

אחד הפתרונות הבולטים הוא שיטת הטפטפות, אשר פותחה בשנות ה-60 על ידי המהנדס שמחה בלאס ואפשרה להזרים מים בחלוקה שווה וממוקדת לכל הגידולים תוך כדי שימוש חסכוני במים. הרעיון החדשני, שאותו הוביל בלאס עם חברת נטפים מקיבוץ חצרים שבנגב, משמש כיום חקלאים בעשרות מדינות ברחבי העולם.

בשיחה שקיימתי עם אלעזר כהן, נציב ישראל לאקספו (הנציג הרשמי של ישראל מול רשויות התערוכה ומי שמתאם את הפעילות הישראלית ביריד), ערב פתיחת התערוכה, הוא סיפר כי המטרה של הביתן הישראלי, שאינו חלק מהמתחם שעוסק בחקלאות ובתזונה באזורים צחיחים, היא "להציג את רוח החדשנות וההתחדשות של ישראל בכלל ובנושאים של האקספו בפרט".

כהן הסביר כי "ישראל, כמי שהתמודדה עם אתגרים של ייצור מזון תוך מחסור תמידי במים ובקרקע, פיתחה טכנולוגיות שאליהן העולם מבקש עדיין להגיע" וכי "בעוד העולם מנסה ליישם את הסיסמה 'לייצר יותר עם מעט', אנחנו כבר שם".

בחזית הביתן ניצב מיזם חקלאי חסר תקדים  - שדה נטוי אמיתי, שעליו גדלים חיטה, תירס ואורז. "השדה הנטוי הוא חשיבה פורצת דרך. רצינו לייצר משהו שיתפוס את העין גם כשיש חזית של 20 מטר בלבד שפונה לכיוון השביל, ולכן בחרנו בשדה הנטוי. גם אם חסרים לך משאבים, אתה לוקח את הקרקע, מרים אותה ומגדל עליה וככה הכפלת את השטח", הסביר כהן. בקצה השדה ניצבים שני מסכי לד ענקיים בגודל 220 מטר רבוע, שלדברי כהן נועדו להראות את השילוב שמייצגת ישראל בין חקלאות מסורתית לטכנולוגיה הייטקית מתקדמת.

השדה הנטוי בביתן הישראלי. מתוך הטוויטר של האקספו

בתוך הביתן יכולים המבקרים לסייר בשלושה אולמות, שכל אחד מהם מביא סיפור אחר: האולם הראשון מציג את סיפורה של ישראל הנוכחית על מגוון תושביה, נופיה ואקלימיה; האולם השני מספר על ארבעה דורות של משפחה חקלאית ישראלית, שעסקה בענף עוד לפני קום המדינה, וממחיש כיצד כל אחד מהדורות התמודד עם האתגרים ומצא פתרונות שקידמו את הענף ואת המדינה; והאולם השלישי מראה כיצד ההמצאות הישראליות בתחום החקלאות מופצות בכל העולם.

כהן ציין גם כי בכל שבוע ייערכו שני אירועים המכוונים לקהלים ספציפיים, מחקלאים וחוקרים ועד אנשי עסקים ותעשיינים. הוא מדגיש כי הפעילות הישראלית אינה עוצרת רק בגבולות התערוכה וכי ברחבי המחוז של מילאנו פועלות חמש חוות טכנולוגיות ענקיות, שמציגות חידושים ישראליים בהשקיה, בפיתוח זרעים, בטיהור מים ובדשנים מתקדמים. לדבריו, הכוונה היא להביא לשם משלחות מכל העולם כדי שיתרשמו בשטח מהיוזמות הישראליות.

כהן סיפר בהתלהבות שאף שהתערוכה טרם נפתחה (נכון לזמן הריאיון עמו), התגובות לביתן מרשימות וכלי תקשורת רבים כבר מתייחסים לחדשנות הישראלית. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ריאיון עם מנכ"ל אקספו, שנערך במרס האחרון במהדורת החדשות המובילה באיטליה ושלכל אורכו הוצגה ברקע ההדמיה של הביתן הישראלי.

"המיקום שלנו הוא ליד הביתן האיטלקי, במפגש הצירים המרכזי של התערוכה, ולכן כל המבקרים יגיעו לאזור ולא יוכלו יתעלם מהשדה הנטוי וממסכי הענק, גם אם הם לא ייכנסו לביתן", אמר כהן. "המארגנים מצפים ל-20 מיליון מבקרים. אם אצלנו יבקרו מיליון וחצי, זו תהיה הצלחה".

כאשר אתה מסתכל על כלל הפעילות באקספו, לא רק על הביתן הישראלי, האם אתה חושב שהתערוכה תקדם את היעד שלה – השגת ביטחון תזונתי, כלומר מציאת דרכים להאכיל את כל תושבי כדור הארץ?

"אני לא חושב שתערוכה אחת תעשה שינוי, אבל היא כן תהווה נדבך. המודעות של מקבלי ההחלטות ושל הציבור בכלל לכל הנושא של ייצור מזון תוך כדי שימור של מקורות המזון צפויה לגדול וזו מטרה בפני עצמה".

הכתבה מתפרסמת גם בגיליון מאי של "מסע אחר"