דרך בורמה: מבחן הדמוקרטיה של מיאנמר

היום מתקיימות במיאנמר (לשעבר בורמה) בחירות כלליות, שאמורות להיות החופשיות ביותר מאז 1990. לאחר עשרות שנים של שלטון צבאי רודני שהוביל לבידוד בינלאומי, מקדם המשטר רפורמות דרמטיות בתחומי התקשורת והכלכלה וחברות מערביות פועלות במדינה. ימים יגידו אם מיאנמר בוחרת בנתיב הדמוקרטיה  

מאות בני אדם התקבצו בסוף יוני האחרון בשוק בוגיוקה אונג סאן שביאנגון (Yangon, לשעבר ראנגון), העיר הגדולה במיאנמר, כדי לקחת חלק באירוע חגיגי ונדיר במדינה: פתיחת הסניף החדש של רשת המזללות האמריקאית, KFC (קנטקי פרייד צ'יקן).

אף שהם היו צריכים להמתין דקות ארוכות, לעתים אף שעות, כדי לתפוס את אחד מ-240 המקומות בסניף, לא ויתרו הלקוחות הנלהבים על חוויית ההזמנה של אחד המאכלים המוכרים של הרלנד "קולונל" סנדרס, מייסד הרשת, לצד טעימת מאכלים מקומיים שנוספו במיוחד לתפריט. "כעת צעירים יכולים לאכול פה בדיוק כמו צעירים במדינות אחרות", אמרה הטאט איי בת ה-18, שהגיעה עם שלוש חברותיה, בשיחה עם סוכנות הידיעות הצרפתית.

קנטקי פרייד צ'יקן היא רשת המזון המהיר האמריקאית – והמערבית – הגדולה ביותר שהחלה לפעול במיאנמר, אחרי שבשנתיים האחרונות כבר החלו להיכנס רשתות קטנות יותר, בעיקר מאסיה, כמו רשת ההמבורגרים הדרום-קוריאנית לוטריה (Lotteria) שכבר מפעילה שבעה סניפים ברחבי המדינה.

הרחבת אפשרויות התזונה של תושבי מיאנמר – שהיו רגילים בעיקר לדוכני המזון ברחובות שהציעו נודלס, קארי ועוד מאכלים מקומיים – היא תוצאה של תהליכי הדמוקרטיזציה והפתיחות כלפי העולם שעוברים על המדינה אחרי עשרות שנים של שלטון צבאי רודני, שפגע בזכויות האדם והאזרח והפך את מיאנמר למבודדת בזירה הבינלאומית.

מלחמת העצמאות 

בורמה הייתה ממלכה בודהיסטית אשר בשנת 1886 סופחה במלואה לאימפריה הבריטית, אחרי סדרה של מלחמות שנמשכו קרוב ל-60 שנה. בשנת 1942, בשיאה של מלחמת העולם השנייה, כבשו כוחות הצבא היפני את בורמה מידי הבריטים בסיועו של צבא העצמאות של בורמה בפיקודו של גנרל אונג סאן והכריזו על עצמאותה. הבריטים, בפיקודו של קולונל אורד וינגייט ("הידיד"), והאמריקאים הקימו יחידות גרילה שביצעו התקפות נגד היפנים, עד שבסוף 1944 נפתחה המערכה לשחרורה של בורמה. מי שסייע לבעלות הברית להשלים את הניצחון ביולי 1945 היה אונג סאן, שהחל למרוד ביפנים אחרי שהבין כי הם אינם מוכנים להעניק לבורמה עצמאות אמיתית.

לאחר המלחמה, הוביל אונג סאן את השיחות עם מנהיגי הקהילות האתניות לקראת עצמאותה ומונה לסגן יו"ר המועצה המבצעת, אך ביולי 1947 הוא נרצח עם כמה מהשרים בהתנקשות על רקע פוליטי. למרות זאת, התהליך לא נעצר ובינואר 1948 הפך האיחוד של בורמה למדינה עצמאית עם נשיא, עם ראש ממשלה ועם פרלמנט בעל שני בתים.

המדינה נראתה כדוגמה חיובית לדמוקרטיה צעירה ומתפתחת, שאף הוציאה מתוכה את מזכ"ל האו"ם השלישי אוּ תאנט, אך במרס 1962 בוצעה הפיכה צבאית בראשותו של הגנרל נֵה וין בטענה שהדמוקרטיה הנוכחית אינה מתאימה למדינה. נה וין פיזר את מוסדות השלטון הנבחרים וכונן משטר סוציאליסטי רודני שהלאים את התעשיות החשובות, ניתק את המדינה מהעולם החיצון כמעט לחלוטין ודיכא באלימות הפגנות שאורגנו בעיקר על ידי סטודנטים באוניברסיטאות.

ב-1990, אחרי לחץ בינלאומי, ניסה השלטון לקדם תהליך דמוקרטי כשקיים בחירות רב-מפלגתיות. הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD), בהנהגתה של אונג סאן סו צ'י – בתו של הגנרל אונג סאן – זכתה לניצחון מוחץ ובתגובה החליטו מנהיגי השלטון הצבאי המופתעים לבטל את התוצאות, להכניס את סו צ'י ואלפים מתומכיה למעצר ולהשיב את המשטר הצבאי.

אונג סאן סו צ'י

החונטה מתפרקת 

באוגוסט 2003, אחרי שהחונטה - או בשמה הרשמי "המועצה הממלכתית לשלום ולהתפתחות" - חשה כי היא הצליחה להשיב את היציבות למדינה, הודיעו הגנרלים על "מפת דרכים" שנועדה להביא לכינונה של חוקה חדשה ולבחירות לפרלמנט חדש בדרך לדמוקרטיה. "מיאנמר נמצאת במעבר למדינה דמוקרטית", נאמר במסמך. "המערכת הדמוקרטית שאליה אנו שואפים היא כזו שתואמת את התנאים האובייקטיביים של המדינה ואת שאיפות העם. המערכת הדמוקרטית שנבנית במיאנמר אולי לא תהיה זהה לזו של מדינות אחרות בהתחשב במצב הייחודי ובנסיבות של המדינה".

כחלק מהתהליך, הוצגה בשנת 2008 חוקה חדשה שקבעה כי ייערכו בחירות ויכונן פרלמנט (Hluttaw) בעל שני בתים, אך בכירי הצבא שמרו על כוחם באמצעות סעיף ולפיו 25 אחוז מהמושבים בכל אחד מבתי הפרלמנט ובזרועות הביצועיות של השלטון יובטחו לצירים שימונו על ידי אנשי הצבא, שיהיו אחראים גם על ענייני ההגנה והפנים ותהיה להם זכות וטו על שינויים בחוקה.

הבחירות נערכו בנובמבר 2010 והסתיימו בניצחונה של מפלגת איחוד הסולידריות והפיתוח (USDP), שהורכבה מאנשי החונטה שהסירו את מדיהם, וזאת אף שארגוני זכויות אדם וממשלות במערב העלו טענות לזיופים רבים וסירבו להכיר בתוצאות. במרס 2011, בחר הפרלמנט לנשיא את טיין סיין, מבכירי החונטה לשעבר שגם שימש בתפקיד ראש הממשלה מאז 2007, ובעקבות זאת פורקה רשמית החונטה הצבאית.

תחת הנהגתו של סיין הובילה הממשלה רפורמות דרמטיות. אלפי אסירים פוליטיים שוחררו מבתי הכלא, ובראשם סו צ'י, כלת פרס נובל לשלום בשנת 1991, ששוחררה כבר בנובמבר 2010 אחרי שריצתה עונשי מאסר והושמה במעצר בית לסירוגין במשך 15 שנה מאז שבוטל ניצחונה בבחירות 1990. הממשלה אף אפשרה לה לצאת מהמדינה ולהתמודד בבחירות הביניים של שנת 2012, אחרי שהסירה את המגבלה בחוקה שאסרה על אסירים לשעבר לרוץ לתפקיד פוליטי.

נוסף לכך, נרשמו הקלות בצנזורה על כלי התקשורת, הוקמה ועדה להגנה על זכויות האדם, התאפשרו יותר פתיחות כלכלית וסחר בינלאומי וניתנו רישיונות להפעלת רשתות תקשורת ואינטרנט ברחבי המדינה. "ייתכן שיש מי שאינם מרוצים מקצב תהליך הרפורמות, אך אי אפשר להכחיש שהצלחנו ליצור תנאים פוליטיים וסוציו-כלכליים טובים יותר, עודדנו פיוס לאומי באמצעות תרבות של דיאלוג והרחבנו את המרחב לקבוצות אזרחיות בבניית האומה", אמר שר החוץ אוּ וואנה מונג לווין, בנאומו בפני הכינוס ה-70 של עצרת האו"ם בתחילת החודש שעבר.

המהלכים זכו לתגובות אוהדות ביותר בזירה הבינלאומית. מדינות רבות החלו להקל או להשהות בהדרגה את הסנקציות שהוטלו על המדינה בשל הפגיעה בזכויות אדם - צעדים שאפשרו, בין השאר, את תחילת פעולתן של חברות זרות כמו KFC במיאנמר. כמו כן, מנהיגים זרים בכירים הגיעו לביקור כדי להפגין את תמיכתם בתהליך שעובר על המדינה ולעודד את ההנהגה להמשיך ברפורמות. "העבודה פה לא הסתיימה", אמר נשיא ארצות הברית ברק אובמה בנובמבר 2014, במהלך ביקורו השני במדינה בתוך שנתיים, "אבל המטרה העקבית שלנו היא לראות את השלמת התהליך הזה כך שהוא יביא הטבות ממשיות לתושבים".


הצבא עוד כאן

המבחן האמיתי של תהליך הדמוקרטיה במיאנמר מתרחש היום, כאשר כ-32 מיליון מאזרחי המדינה הולכים לקלפיות במה שאמורות להיות הבחירות החופשיות ביותר מאז 1990. יותר מ-1,100 מועמדים מתמודדים באופן עצמאי או מטעם כ-90 מפלגות על 330 מתוך 440 מושבי הבית התחתון של הפרלמנט ועל 168 מתוך 224 מושבי הבית העליון, נוסף למועצות המחוקקות ב-14 מדינות ואזורים במיאנמר.

בשלב הבא, חברי הפרלמנט החדש צפויים לבחור במחצית הראשונה של השנה הבאה, ככל הנראה בפברואר או במרס, את נשיא המדינה הבא. לפי ההערכות, הליגה הלאומית לדמוקרטיה של סו צ'י צפויה לסיים את הבחירות הכלליות בתור המפלגה הגדולה ביותר, אך סו צ'י עצמה לא תוכל להתמודד לנשיאות מאחר שהחוקה הנוכחית אוסרת זאת על מי שילדיו מחזיקים באזרחות זרה (שני ילדיה של סו צ'י הם בעלי דרכון בריטי מאחר שבעלה המנוח היה בריטי - פרשנים ציינו שהסעיף בחוקה התקבל כדי למנוע את בחירתה). בשל כך, עדיין לא ברור מי יהיו המועמדים, אך לאנשי הצבא צפויה להיות השפעה משמעותית על ההכרעה בזכות 25 אחוזי המושבים בבתי הפרלמנט.

לפי אוּ ווין מין, חוקר בכיר במכון למשאבי התפתחות במיאנמר (מכון מחקר שהקים הנשיא סיין), המאבק על הנשיאות יהיה חשוב יותר לגנרלים מאשר הבחירות הכלליות מאחר שהנשיא הוא ראש הזרוע המבצעת והאיש שמקבל את ההחלטות המכריעות, בעוד בפרלמנט מובטחים להם כבר רבע מהמושבים עוד לפני הבחירות.

בקהילה הבינלאומית הבהירו כי הם עוקבים מקרוב אחרי התנהלות הבחירות - במיוחד לאור הדיווחים על כשלים ברשימות המצביעים שכללו גם שמות של אזרחים מתים - והדגישו כי רק הצבעה חופשית והוגנת, אשר תבטא את רצונם של אזרחי מיאנמר, תוכל לקדם את הדמוקרטיה. "בחירות שייערכו באווירה שלווה וכוללנית יסייעו לחזק את הרפורמות הבלתי הפיכות במדינה", אמרה הנציבה העליונה לענייני חוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, בעת שהכריזה בסוף חודש ספטמבר השנה על משלוח של משקיפים מטעם האיחוד.

החשש העיקרי הוא מפני חזרה על התסריט של בחירות 1990, ובו הצבא ישוב לקדמת הבמה אם האופוזיציה תרשום ניצחון גורף. מי ששלח מסרים מרגיעים הוא הרמטכ"ל והאיש החזק במדינה, הגנרל הבכיר מין אונג הלאינג. "באופן אישי, אני לא אוהב הפיכות צבאיות. בקצרה, אין לי תוכניות להפיכה צבאית ולצבא אין תוכניות לזה", אמר במסיבת עיתונאים בספטמבר האחרון, ובריאיון נדיר לבי-בי-סי בחודש יולי הוא אף ציין כי הצבא מחויב לסייע לקיומן של בחירות חופשיות והוגנות. "כאשר ועדת הבחירות תכריז על התוצאות, אנחנו נכבד אותן כי זה נעשה באופן דמוקרטי", הדגיש.

סו-צ'י עם מפקד הצבא

השאלה המוסלמית

איום ממשי על חופש הבחירות נוגע ליחס כלפי המוסלמים במדינה. חוקת המדינה משנת 2008 מציינת כי מיאנמר היא מדינה שבה "שוכנים יחד גזעים רב-לאומיים" וכי המדינה שבה יש רוב בודהיסטי גם "מסייעת לדתות שבהן היא מכירה ומגנה עליהן". "הניצול של דת למטרות פוליטיות אסור", נאמר בפרק מס' 8 של החוקה. "יותר מכך, כל פעולה שנועדה או שעלולה לעורר תחושה של שנאה, טינה או סכסוך בין קהילות או כתות גזעיות או דתיות מנוגדת לחוקה".

בפועל, ההצהרות בחוקה עדיין רחוקות מכלל מימוש. במרס השנה, הוציא הנשיא סיין צו מיוחד שמבטל את "הכרטיסים הלבנים", תעודות זהות זמניות שניתנו למהגרים ואשר אפשרו להם גם להצביע בבחירות ובמשאלי עם. מרביתם של מחזיקי התעודות היו רוהינגים (Rohingya), בני מיעוט מוסלמי שמקורו באזור בנגל שבהודו. בני מיעוט זה החלו להתיישב במדינת ראקין (Rakhine) שבמערב מיאנמר במאה ה-16 ומספרם גדל תחת השלטון הקולוניאלי הבריטי, שהשתמש בהם בעיקר בתור עובדים בחוות ובשדות החקלאיים. אזרחותם של הרוהינגים, שמונים כיום כ-1.2 מיליון בני אדם, נפסלה על ידי החונטה בחוק שנוי במחלוקת בשנת 1982 כחלק מהרגשות הבודהיסטיים הלאומניים וחוסר הסובלנות כלפי מי שנתפסים בתור "זרים".

המתח בין הבודהיסטים לרוהינגים הגיע למלוא עוצמתו באמצע 2012, כאשר עימותים אלימים פרצו בין שתי הקהילות בצפון מדינת ראקין. עשרות בני אדם נהרגו, יותר מ-140 אלף בני אדם – מרביתם מוסלמים – נעקרו מבתיהם ורבים מהם חיים עדיין במחנות פליטים או מנסים לברוח בדרך הים לעבר מלזיה הסמוכה ומדינות נוספות.

גם במערכת הבחירות לא נעלמה העוינות כלפי המיעוט המוסלמי. ועדת הבחירות המרכזית פסלה 124 מועמדים בשל אי עמידה בתנאי האזרחות, ו-35 מתוכם היו מוסלמים, בהם גם חברים המכהנים בפרלמנט הנוכחי. הוועדה החליטה בסופו של דבר לקבל את הערעורים של 11 מבין המועמדים המוסלמים ולאפשר להם להתמודד, אך רבים טענו כי מדובר רק בניסיון להרגיע את הגינויים בזירה הבינלאומית. "רק מועמדים מוסלמים נפסלו בשל סוגיות אזרחות עמומות", אמר קיאו מין, שהיו בין המועמדים שלא יוכלו להתמודד החודש. "לכן, זה ברור שהוועדה התמקדה במיעוט דתי ספציפי: מוסלמים".

נוסף לכך, אנשי דת בודהיסטים ונציגים של מפלגות בודהיסטיות לא הסתירו את עוינותם כלפי הרוהינגים. המפלגה הלאומית של ראקין (ANP), שהוקמה בשנה שעברה, מקדמת מצע של שנאה נגד המיעוט המוסלמי עם עלונים שבהם נכתב: "תאהבו את הלאום שלכם, שמרו על הדם שלכם טהור". המפלגה צפויה לזכות במרבית המושבים במועצה המחוקקת של מדינת ראקין והציפיות הן כי היא תנסה להקשיח את החוקים נגד בני הרוהינגיה.

גם הכרזתה של מפלגת NLD בראשות סו צ'י כי היא תתמקד גם בקמפיין בקרב בני הרוהינגיה עוררה את זעמם של הבודהיסטים הלאומנים, במיוחד אלה מההתאחדות הפטריוטיות של מיאנמר - הידועה בכינוי "מה בה טה" (Ma Ba Tha) - אשר כינו את המפלגה "משתפת פעולה" עם מי שמאיימים על זהותה של המדינה ורמזו כי אין להצביע לה. בשל כך, נמנעה NLD מלהציב מועמדים מוסלמים ברשימה. "יש לנו מועמדים מוסלמים מתאימים, אבל אנחנו לא יכולים לבחור בהם מסיבות פוליטיות", הודה וין הטיין, חבר פרלמנט מטעם המפלגה, בשיחה עם אתר החדשות העצמאי ucanews.com בספטמבר.

ד"ר מאונג זארני, המארגן של ועידת אוסלו לסיום הרדיפה השיטתית של בני הרוהינגיה במיאנמר שהתכנסה בחודש מאי השנה בנוכחות מדינאים ואנשי דת, העריך כי הבחירות החודש לא יסייעו לשפר את מצבם של בני המיעוט המוסלמי. "הרדיפה השיטתית של בני הרוהינגיה הפכה למדיניות בין-דורית שקודמה על ידי הנהגות צבאיות מתמשכות בממשלה המרכזית", אמר בריאיון לאתר החדשות Asian Correspondent ביוני האחרון. "הרציונל – שהם מהווים סכנה לביטחון הלאומי – הפך לממוסד. לכן, בלי קשר לממשלה שתקום, מיאנמר צפויה להמשיך במדיניות זו".

פליטים מבני הרוהינגיה

אפליקציית הדמוקרטיה  

נושאים בוערים רבים צפויים להעסיק את הפרלמנט הבא שייבחר החודש וגם את הנשיא החדש והממשלה: המשך ההתקדמות לעבר דמוקרטיה, עתידן של הרפורמות הכלכליות, היחס לבני מיעוטים ובייחוד כלפי המוסלמים ובניית הזהות הלאומית של מיאנמר החדשה, הניסיון לסיים את ההתקוממויות האתניות הבדלניות החמושות בחלקים שונים של המדינה (בסוף ספטמבר נחתם הסכם הפסקת אש עם שבע קבוצות, אך כתריסר ארגונים נוספים עדיין ממשיכים במאבק, ובראשם הארגון לעצמאות מדינת קאצ'ין וצבא המורדים של בני הקארן) וגם סוגיות של התמודדות עם אסונות הטבע שפוקדים את המדינה (בעיקר בעונות הטייפון), של חינוך ושל זכויות נשים וילדים.

על כן, לא מפליא שבמיאנמר רואים חשיבות עצומה במערכת הבחירות הנוכחית ומנסים לעודד אחוזי הצבעה גבוהים. מדובר במשימה לא פשוטה, במיוחד לנוכח נתוני דוח של קרן אסיה (The Asia Foundation) - ארגון בינלאומי ללא כוונות רווח שפועל מארצות הברית במטרה לסייע לשפר את איכות חייהם של תושבי אסיה ולקדם את הדמוקרטיה ביבשת. דוח זה, מאפריל 2014, מצא כי 82 אחוז מהתושבים לא ידעו לנקוב בשם של אחת מזרועות הממשל, רק 15 אחוז ידעו שהפרלמנט מאשר חוקים ו-36 אחוז לא ידעו כיצד ממונה ראש הממשלה.

בשל כך, ערכה קרן אסיה בספטמבר האחרון תחרות בין עשרות צוותים של מתכנתים על פיתוח אפליקציות שיספקו מידע לקראת הבחירות. האפליקציה שזכתה בפרס הראשון מאפשרת למשתמשים לחפש את המועמדים באזורי הבחירה שלהם ומספקת מידע אישי על כל אחד מהם. מדובר בעובדה דרמטית במדינה שבה שררו עד לפני שנים אחדות צנזורה נוקשה על המידע ומגבלות על יכולתם של התושבים להחזיק בטלפונים אישיים. ואולם, במסגרת הרפורמות שהובילה הממשלה קיבלו שלוש חברות תקשורת (שתיים מהן זרות) רישיונות להפעלת רשתות ניידות ומשרד התקשורת החל למכור כרטיסי SIM זולים. לפי נתוני משרד התקשורת מסוף 2014, 13.4 מיליון תושבים החזיקו בטלפון נייד, 11.6 מיליון היו בעלי טלפון קווי (לעומת 1.64 מיליון במהלך 2011-2010) ול-3.5 מיליון תושבים הייתה גישה לאינטרנט (לעומת 38 אלף בלבד במהלך 2011-2010).

גם ועדת הבחירות המרכזית השקיעה מאמצעים בעידוד ההצבעה, בין השאר באמצעות סרטוני אנימציה שהפצירו באזרחים לבדוק את רשימות הבוחרים כדי לוודא ששמותיהם מופיעים שם ושיוכלו לממש את זכותם. הוועדה אף גייסה את השחקנית והבמאית אנג'לינה ג'ולי, שביקרה במדינה ביולי האחרון, לסרטון עידוד לבוחרים.

"אני יודעת מביקורי עד כמה הבחירות האלה חשובות. אני רוצה לקרוא לכם לממש את זכותכם להצביע ולהיספר ב-8 בנובמבר", אמרה ג'ולי בסרטון שפורסם בספטמבר בעמוד הטוויטר של ועדת הבחירות. "אל תישארו מאחור. היו חלק מהרגע ההיסטורי הזה".

הכתבה מתפרסמת גם בגיליון נובמבר של המגזין "מסע אחר"