עדויות מהגיהינום: המציאות המחרידה בקוריאה הצפונית

יותר מ-300 עדים העידו בפני ועדה מיוחדת שכינס האו"ם העוסקת במצב זכויות האדם בקוריאה הצפונית. מן העדויות עולה רשימה ארוכה של פשעים נגד האנושות שמבוצעים באזרחי המדינה - מרצח והוצאות להורג, ועד מניעת גישה למזון ולתרופות והפלות כפויות. בראיון ראשון לתקשורת הישראלית, מספר יו"ר הוועדה, מייקל קירבי, על הרגעים הקשים כששמע את העדויות ועל תקוותו כי בסופו של דבר יזכו תושבי המדינה המסוגרת בחיים טובים יותר

"אם ילד נולד, ממיתים את הילד הזה מיד. לפעמים, הפה והאף מכוסים עם בגד רטוב וזה גורם לתינוק להיחנק. לפעמים, משכיבים את הילד עם הפנים למטה וככה הוא לא יכול לנשום. זו דרך אחת להרוג אותו. בתוך דקות או שעות אחדות התינוק בוכה מכאב כי הוא לא יכול לנשום, והאמא של התינוק נאלצת לחזות בכך לידו".

"בערך פעמיים בשבוע, היו השומרים בוחרים ילד אחד ובודקים אם הוא גנב או הסתיר משהו. לילדה אחת לא היה מזל כי היא נבחרה להיבדק. בכיס שלה היו כמה זרעים והשומר שאל איפה היא קיבלה אותם. היא ענתה שהיא אספה אותם ברחוב. השומרים השתמשו במקל עץ, וכאשר השומר אמר לה: 'זו לא הדרך שלימדתי אותך, הלכת נגד הלימוד שלי', היא הוכתה כל כך חזק עד שהתעלפה והיינו צריכים לקחת אותה לאמא שלה. כשהיא לא באה לבית הספר למחרת, גילינו שהיא מתה".

אלה הן שתיים מהעדויות המחרידות שהוצגו בפני ועדת החקירה לבחינת מצב זכויות האדם בקוריאה הצפונית ושתוארו בדוח שפורסם בחודש פברואר. במשך כשבעה חודשים שמעו שלושת חברי הוועדה העצמאית שמונתה על ידי המועצה לזכויות אדם של האו"ם – היו"ר מייקל קירבי מאוסטרליה, סוניה ביסרקו מסרביה ומרזוקי דרוסמן מאינדונזיה – יותר מ-300 עדים בשימועים פומביים שנערכו בסיאול, בטוקיו, בלונדון ובוושינגטון ובשיחות עם עדים שסירבו להיחשף.

הדו"ח המקיף, שכולל יותר מ-400 עמודים, מציג תמונה מזעזעת של פגיעה שיטתית בת עשרות שנים של הרשויות הצפון קוריאניות בחייהם של אזרחי המדינה המסוגרת בעולם, אשר כוללת רשימה ארוכה של פשעים חמורים נגד האנושות: רצח והוצאות להורג, כליאה, הכחדה (מניעת גישה למזון ולתרופות כדי לגרום למוות של אוכלוסייה נרחבת), גירוש כפוי של אוכלוסייה, עינויים, שעבוד, אונס, זנות כפויה, הריונות כפויים והפלות כפויות, העלמה מכוונת של אנשים, חטיפות של אנשים ממדינות אחרות, סחר בבני האדם ורדיפה על רקע פוליטי, גזעי, תרבותי, דתי ומיני.

לפי דוח הוועדה, קוריאה הצפונית היא "מדינה שבה הפרות של זכויות אדם ופשעים נגד האנושות מוטמעים במסגרת המוסדית", קרי כל מוסדות המדינה "מיישמים ענישה ואלימות כדי ליצור אווירה של פחד". כל זאת, הבהירה הוועדה, מתבצע תחת שליטתם של המנהיג העליון קים ג'ונג-און ושל מפלגת השלטון אשר מבקשים "לשלוט על כל היבט של חיי האזרחים ולהפעיל עליהם טרור מבפנים".

יו"ר הוועדה, השופט האוסטרלי מייקל קירבי, מודה בריאיון שהעניק לי כי כאשר נכנס לתפקידו לא ציפה שעוצמת הסבל של האזרחים הצפון קוריאנים כפי שעלתה מהעדויות תהיה כה אדירה, וכי היה זה מדהים להבין עד כמה המדינה שולטת בחיי האזרחים מלידתם ועד מותם. "ב-34 שנותיי כשופט באוסטרליה, שמעתי סיפורים איומים על אלימות ואכזריות. בתור שופט, אתה צריך להקשיח את לבך כדי שתוכל לבצע את תפקידך באופן חסר פניות ובאובייקטיביות, אבל אפילו אני בכיתי לפעמים במהלך השימועים לנוכח הסבל האיום שתואר", הוא אומר.

הרשויות הצפון קוריאניות לא שיתפו פעולה עם הוועדה, לא אפשרו לאנשיה להיכנס למדינה ואף גינו את ההתערבות החיצונית ב"עניינינו הפנימיים". "קוריאה הצפונית דחתה את הדוח בטענה שהוא חסר בסיס, אבל אפילו פעם אחת לא אתגרו את הממצאים", מציין קירבי. הצפון קוריאנים השתמשו בביטויי גנאי כלפי הוועדה והעדים במקום להציג טענות נגד. במובן מסוים, אני מאמין שזה רק מאשר את המסקנות של הדוח ואת התפקיד שממלאות רשויות המדינה ברמה הגבוהה ביותר בפגיעה בזכויות אדם".

 נמלט מהתופת

אחד מעדי המפתח שהופיעו בפני הוועדה היה שין דונג-היוק, אשר נחשב לאדם היחיד עד כה שהצליח להימלט מאחד מארבעת המחנות השמורים ביותר לאסירים פוליטיים. שין נולד במחנה 14 אחרי שהשומרים אילצו את הוריו שהיו כלואים במקום לקיים ביניהם קשר רומנטי. בגיל 14 הוא הלשין לשומרים על כך ששמע את אמו ואחיו מדברים על בריחה אפשרית, ובעקבות זאת הוצאו השניים להורג מול כל האסירים האחרים. "דיווחתי כי הייתי מחויב לדווח על כל פרט לשומרים", אמר שין לחברי הוועדה בעדותו שחשפה את היקף שטיפת המוח של המשטר. "בגילי, הייתי גאה בזה".

לפני תשע שנים, החליט שין לברוח בעצמו מהמחנה עם אחד מחבריו. כאשר החבר ניסה לטפס דרך חור בגדר הוא התחשמל למוות, ושין לא חשב פעמיים – הוא טיפס על גופת חברו והצליח לברוח לסין. כיום הוא מסייע לפליטים צפון קוריאנים. "יכולתי להתחשמל, היו יכולים לירות בי, אבל רק רציתי שיהיה לי יום אחד שבו אוכל לאכול את כל האוכל שאוכלים האנשים שבחוץ", הסביר שין את החלטתו המסוכנת.

עדות מחרידה נוספת הייתה של ג'י האון-א' (השם המלא לא פורסם כדי להגן עליה), שאולצה לעבור הפלה במחנה מעצר ב-1999 ואף ראתה כיצד אמא אחרת נאלצת להטביע את תינוקה שזה עתה נולד. עדויות אחרות תיארו כיצד במהלך הרעב הגדול שפקד את המדינה בשנות ה-90, הגיע סיוע בינלאומי של מזון, אך כאשר משקיפי האו"ם עזבו את המדינה, נלקח האוכל מהתושבים הרעבים לטובת המקורבים לשלטון.

"רבות מהעדויות מתארות כיצד הורים צפו בילדיהם מתים לאט מרעב בזרועותיהם" הכוונה לכך שהילדים מתים בזרועות הוריהם?, כן אומר קירבי. "תאר לעצמך כיצד אביך ואמך נאלצים לאכול מכרסמים ודשא כדי לשרוד, הופכים לחלולים, לא יכולים לזוז בגלל שאין להם כוח ובסוף מתים בלי יכולת לעשות כלום. תאר לעצמך איך תרגיש אם תדע שהתרופות והמזון, שהיו יכולים להציל את ילדיך, הופנו למי שהממשלה חושבת שהם חשובים יותר, בעוד אתה ובני משפחתך מופקרים לגורלכם".

תקווה לעתיד טוב יותר

בסוף חודש מרס גינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם ברוב גדול את קוריאה הצפונית על הפגיעה האכזרית בזכויות אדם, וקראה לרשויות בפיונגיאנג למלא אחרי המלצות הוועדה, שבין השאר קראו להקמת מערכת משפט עצמאית ולפירוק של כל המחנות לאסירים פוליטיים. המועצה גם הסכימה להמשיך את המעקב אחרי ההפרות הצפון קוריאניות, וקיבלה את המלצת הוועדה כי מועצת הביטחון של האו"ם תבחן אם להעמיד לדין את ראשי השלטון הצפון קוריאני בבית הדין הפלילי הבינלאומי על פשעים נגד האנושות.

אחד המכשולים המרכזיים בדרך לבית הדין הבינלאומי הוא זכות הווטו של סין, בת בריתה הקרובה של קוריאה הצפונית, במועצת הביטחון. קירבי מאמין כי למרות ההסתייגויות של הסינים מהדוח, הם ימלאו תפקיד חשוב בשינוי המצב. "אני מאמין שאחרי בחינה זהירה של הממצאים שלנו ושל ההתפתחויות הפוליטיות בקוריאה הצפונית, תנקוט סין בצעדים – גם אם לא פומביים – כדי להבטיח שתושבי קוריאה הצפונית יוכלו לחיות בשלום ובכבוד ושזכויות האדם הבסיסיות שלהם יהיו מוגנות", הוא אומר.

האם אתה חושב שהקהילה הבינלאומית יכולה לשנות את המצב בקוריאה הצפונית, לאור העובדה שהמשטר במדינה מתעלם מהסנקציות הנוקשות שהוטלו עליו בשל המשך תוכנית הגרעין ופיתוח הטילים הבליסטיים?

"אני מאמין שהקהילה הבינלאומית דאגה יותר לסדר היום הפוליטי שלה מאשר לטובתם של תושבי קוריאה הצפונית. זה הוביל לפעולות מתואמות שקוריאה הצפונית ידעה לנצל בחוכמה. אני מאמין שלקהילה הבינלאומית יש דרכים שונות כדי להשפיע באופן חיובי על המצב בקוריאה הצפונית. אבל אני גם חושב שהשינויים בקוריאה הצפונית צריכים להיעשות למען התושבים ובהשתתפותם".

על אף המצב הנוכחי, קירבי מאמין כי בעתיד יחיו הצפון קוריאנים "בשלום ובכבוד". "כאשר הדורות הבאים של הצפון קוריאנים יביטו לאחור, הם יראו שרבים פעלו כדי לספק להם את מה שהם ייהנו ממנו אז", מסכם יו"ר הוועדה. "הם יביעו כבוד להורים ולסבים שסבלו מידי הרשויות, למי שנלחמו למען צדק, למי שנאלצו להימלט מהמדינה כדי להגביר את המודעות. הם יביעו כבוד לארגונים בלתי ממשלתיים רבים שדאגו להם וניסו לצמצם את הסבל שלהם. אני מקווה שכאשר הדורות הבאים יעשו את זה, הם יסתכלו על עבודת הוועדה ויקבעו שהיא הייתה יעילה".

הכתבה מתפרסמת גם בגיליון מאי של המגזין "מסע אחר"

דיווח: הביון הפקיסטני תכנן פיגוע נגד קונסוליה ישראלית בהודו

גורמים בהודו טענו כי אזרח סרי לנקה שנעצר בעיר צ'נאי בשבוע שעבר טען כי נשלח על ידי נציג של המודיעין הפקיסטני לאסוף מודיעין על קונסוליות של ישראל ושל ארצות הברית. ברשותו נמצאו צילומים של שתי הנציגויות ונמצאו הוכחות כי המידע נשלח לשגרירות הפקיסטנית בסרי לנקה

האם המודיעין הפקיסטני הפעיל רשת טרור שתכננה לבצע בקרוב פיגוע נגד קונסוליה ישראלית בהודו? כך טענו היום (א') גורמים רשמיים בהודו בעקבות מעצרו של אזרח סרי לנקה שלפי החשד צילם נציגויות ישראליות ואמריקאיות במדינה על פי הוראתו של איש ביון פקיסטני.

לפי הדיווחים בתקשורת ההודית, סאקר חוסיין נעצר בעיר צ'נאי שבמדינת טאמיל נאדו, בדרום מזרח הודו, ב-29 באפריל אחרי ששמו עלה במסגרת חקירה שנערכה באחת ממדינות דרום מזרח אסיה בחשד לתכנון פיגועי טרור.

גורמים רשמיים טענו היום כי בחקירתו, טען חוסיין כי הוא נשלח על ידי השגרירות הפקיסטנית בקולומבו, בירת סרי לנקה, כדי לאסוף מידע על הקונסוליות של ישראל בבנגלור ושל ארצות הברית בצ'נאי. ברשותו אף נמצאו צילומים של שתי הנציגויות ושל דרכי הגישה אליהן, ונמצאו הוכחות לכך שחוסיין שלח אותן למפעיליו הפקיסטנים.

עוד טען חוסיין כי סוכנות הביון הפקיסטנית מתכננת לשלוח שני גברים מהאיים המלדיביים לצ'נאי, וכי הוא היה אמור לארגן להם את מסמכי הנסיעה ואת מקומות המסתור לקראת ביצוע הפיגועים נגד הנציגויות.

לטענת חוסיין, מי שהפעיל אותו היה אמיר זובייר סידיק, קונסול בשגרירות הפקיסטנית בקולומבו, וכי הוא גייס אותו בשל מעורבותו בסחר בבני אדם ובזיוף מסמכים. גורמים הודיים מסרו כי שמו של סידיק כבר עלה בחקירות קודמות לגבי גיוס אנשים לפעילות של איסוף מידע על יעדים בהודו.

בשגרירות הפקיסטנית בקולומבו דחו בתוקף את הטענות. "ממשלת פקיסטן ומוסדותיה הם ישויות אחריות ביותר ולא מעורבות בטקטיקות מהסוג הזה ", אמר קצין העיתונות של הנציגות, מוחמד דאוד אטישם. "נראה לנו שמדובר במערכה תקשורתית נבזית שנועדה לקעקע את הדימוי של פקיסטן. זה סיפור בעל אופי ספקולטיבי ואין בו שמץ של אמת".

זו לא הפעם הראשונה שבה שמה של סוכנות הביון הפקיסטנית, אחד הגופים החזקים ביותר במדינה, נקשר לפעילות טרור. בעבר הואשמה הסוכנות כי היא זו שסייעה להקמת הטאליבן באפגניסטן ואף הואשמה בהפעלת קבוצות טרור לביצוע פיגועים בתוך הודו, ובראשן לאשקר א-טויבה שביצעה את המתקפה במומבאי בנובמבר 2008.

ד"ר רוהאן גונארטנה מהמרכז הבינלאומי לחקר אלימות פוליטית וטרור באוניברסיטת נניאנג בסינגפור ומומחה בעל שם עולמי לאל-קאעידה, אמר כי מעצרו של חוסיין הוא התפתחות משמעותית ביותר. בראיון לכלי תקשורת בסרי לנקה, אמר גונארטנה כי עדיין קיימים תאים פעילים כמו תא הטרור שאליו השתייך חוסיין, וכי הם מהווים איום חמור על מטרות בהודו, סרי לנקה ובאיים המלדיביים.

גונארטנה הוסיף כי עם נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן השנה, עולה הסכנה של פעילות טרור אסלאמית באזור וכי על הממשלות לפעול יחד במטרה לסכל את הפיגועים ולצמצם את תהליך ההקצנה בקרב צעירים, במיוחד בסרי לנקה שעדיין לא התנסתה בטרור אסלאמי.