50 שנה למבצע הקומנדו שעיצב את הלחימה הישראלית בטרור

ב-28 בדצמבר 1968 פשטו כוחות של סיירת מטכ"ל וסיירת הצנחנים על שדה התעופה הבינלאומי בביירות ופוצצו 14 מטוסים, וזאת בתגובה לרציחתו של אזרח ישראלי בפיגוע נגד מטוס אל על באתונה יומיים קודם לכן. הפשיטה הראשונה של צה"ל בלבה בירה ערבית עוררה תרעומת בינלאומית וגם החמירה את המתיחות בין רה"מ אשכול לשר הביטחון דיין, אולם חשיבותה בעיצוב עקרונות הלחימה הישראלית בטרור שנשמרים עד היום

מבצע "תשורה" שהתבצע בנמל התעופה הבינלאומי של ביירות בדיוק לפני 50 שנה, ב-28 בדצמבר 1968, היה פעולת הקומנדו הראשונה, אך בהחלט לא האחרונה, של צה"ל בלבה של בירה ערבית, ונועד לספק תגובה מהדהדת לאחד הפיגועים הראשונים של הטרור הפלסטיני בחו"ל.

ב-26 בדצמבר, שני מחבלים שהשתייכו לחזית העממית לשחרור פלסטין תקפו עם רימוני יד ומכונות ירייה מטוס של חברת אל על שעמד להמריא מאתונה וכתוצאה מכך נהרג נוסע ישראלי ודיילת נפצעה קשה. השניים נעצרו על ידי המשטרה היוונית והועמדו לדין, אולם שוחררו אחרי שמחבלים חטפו מטוס של חברת תעופה יוונית שנה וחצי מאוחר יותר.

אחד המטוסים שנפגעו בשדה התעופה

ראש הממשלה, לוי אשכול, החליט להגיב באופן נחרץ, ושר הביטחון, משה דיין, הציע לפגוע בנמל התעופה של ביירות, הן בשל ההתקפה נגד מטוס ישראלי, אך גם מאחר שמפקדת ארגון הטרור שכנה בלבנון. הצעתו של דיין התבססה על תוכנית סודית שגובשה בצה"ל חצי שנה קודם לכן, אחרי שמטוס של אל על נחטף לאלג'יריה וחלק מהנוסעים הוחזקו בשבי כ-40 יום. הממשלה אישרה את הפעולה, אולם ישראל ליאור, שהיה המזכיר הצבאי של אשכול, סיפר כי בעוד שהרמטכ"ל חיים בר לב העריך שיהיו ארבעה עד שישה מטוסים על הקרקע, דיין הורה לפוצץ את כל המטוסים הערביים.

מבצע "תשורה" יצא לדרך בשעות הערב של ה-28 בדצמבר בהשתתפות סיירת מטכ"ל וסיירת הצנחנים, תחת פיקודו של קצין צנחנים ראשי, אל"מ רפאל (רפול) איתן. כוחות הקומנדו הגיעו במסוקים לנמל התעופה, פינו את כל המטוסים הערביים שבהם היו נוסעים ופוצצו אותם בזה אחרי זה באמצעות מטעני חבלה. חלק מהלוחמים גם חסמו את הכבישים המובילים לשדה על מנת למנוע הגעת תגבורות. בפעולה, שנמשכה 45 דקות בלבד, הושמדו 13 מטוסים ערביים ומטוס של חברת תעופה מגאנה ומתקנים נוספים בשדה ולא היו נפגעים בקרב הכוחות או בקרב הנוסעים ואנשי הצוות בשדה.

פעולות הקומנדו הישראלית זכתה לכותרות ראשיות בעיתוני העולם שהדגישו את הנועזות של הלוחמים הישראליים שפעלו בביירות, אולם המצב גם עורר תרעומת בינלאומית על הפגיעה המכוונת במטוסים אזרחיים והפגיעה בריבונות לבנון. מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את ישראל, בעוד שצרפת הפעילה אמברגו נשק מוחלט, מהלך שהוביל להגברת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ארצות הברית.

שער הניו יורק טיימס עם הכותרת על הפשיטה

על אף תחושות הגאווה בציבור הישראלי, המבצע עורר מתיחות נוספת ביחסים שבין אשכול לבין דיין. ראש הממשלה דרש לדעת מדוע נפגע מספר גדול יותר של מטוסים מההערכות המוקדמות ודיין טען שצילומי האוויר לא הראו בבירור מה מספר המטוסים שהיו על הקרקע. לפי זיכרונותיו של ליאור, ימים אחדים לאחר המבצע הודה ברל לב שהמודיעין אכן הראה שיהיו 12 עד 15 מטוסים, וכי דיין ידע על כך וגם הביע צער על כך שהלוחמים לא הוציאו את השדה מכלל פעולה באופן מוחלט. 

הפעולה הישראלית הנועזת גם סיפקה את הבסיס לאופן שבו ישראל ראתה את האופן שבו יש להילחם בטרור, עקרונות שניתן לזהות גם כיום. בנאומו בכנסת לאחר המבצע, הצהיר אשכול כי "אי אפשר שלא  להפעיל  את  זכותנו  להגנה  עצמית" וכי "אין מדינה  רשאית  ליהנות  מביטחון  ומחסינות בשעה שהיא מגדלת בחיקה מתנכלים  לאותן זכויות היסוד עצמן, כלפי מדינה אחרת ולאורחיה", כלומר שמדינה שנותנת חסות לטרור מהווה יעד מוצדק לפעולה.

אשכול גם הדגיש כי בניגוד לפיגוע באתונה, הפעולה הישראלית שמה דגש על אי פגיעה בחפים מפשע. בנוסף, שר הביטחון דיין הבהיר כי ישראל מוכנה להיאבק בטרור גם מול הביקורת הבינלאומית, כאשר שרי הממשלה יצאו נגד השתיקה העולמית אחרי ההתקפה ביוון.

בעקבות שני הפיגועים האוויריים, הוחלט כי דלתות תא הטייס במטוסי אל על יישארו נעולות לאורך כל הטיסה. כמו כן, השב"כ הקים יחידה לאבטחת מטוסים, כאשר לאחר ההתקפה באתונה קיבלו הלוחמים גם אקדחים. חודשיים מאוחר יותר, בפברואר 1969, הצליח המאבטח מרדכי רחמים, יוצא סיירת מטכ"ל, להרוג מחבל שהשתתף בהתקפה על מטוס אל על בציריך.

היורש: חמזה בן לאדן קורא לפיגועים במערב ונגד יהודים

בנו הצעיר של בן לאדן ממצב את עצמו כמנהיג העתידי של ארגון הטרור שהקים אביו. בקלטת חדשה, הוא מפציר בפעילי ג'יהאד במערב לבצע פיגועי יחידים, תחילה נגד מי שפוגעים באסלאם ונגד יהודים ורק לאחר מכן נגד אמריקאים, חברות נאט"ו ורוסיה. סוכן FBI בכיר לשעבר שחקר את אל-קאעידה: "הארגון חזק מאי פעם"

שש שנים אחרי שמנהיג אל-קאעידה, אוסמה בן לאדן, חוסל במבצע אמריקאי בפקיסטן, ממשיך בנו הצעיר, חמזה, את מורשתו ובסוף השבוע הוא קרא לתומכי ארגון הטרור במערב לבצע פיגועים, קודם נגד מי שפוגעים באסלאם ונגד יהודים ורק לאחר מכן נגד אמריקאים.

על רקע רצונה של הנהגת אל-קאעידה לחדש את עליונותה בקרב ארגוני הטרור האסלאמיים, לנוכח הפעילות הצבאית נגד דאע"ש בעיראק ובסוריה, יצא הארגון בקמפיין חדש לביצוע מתקפות של "זאבים בודדים", בדומה לשיטת הפעולה הפופולרית של דאע"ש.

בקלטת החדשה שפורסמה על ידי זרוע התעמולה של אל-קאעידה, א-סחאב, נשמע בן לאדן הצעיר (שלפי הערכות, גילו נע בין 26 ל-28) מפציר בפעילי הג'יהאד במערב לבצע פיגועי נקם למען "ילדי סוריה, אלמנות פלסטין, הנשים המכובדות של עיראק והיתומים של אפגניסטן". "השיגו את היעדים שלכם בסודיות", אמר. "הפגינו את רמת השלמות הגבוהה ביותר בפעולות שלכם, הראו דאגה עמוקה וזהירות והיערכו בשקדנות כדי לגרום לאבדות בקרב מי שאינם מאמינים".

אוסמה בן לאדן עם בנו חמזה

בן לאדן המשיך והמליץ לפעילי הג'יהאד "להיות מושלמים בבחירת המטרות כדי שתגרמו יותר נזק לאויבים שלכם". "הפגינו מקצועיות בבחירת כלי הנשק", ציין. "זה לא חייב להיות כלי צבאי. אם אתם יכולים לאסוף נשק חם, טוב ויפה. אם לא, יש הרבה אופציות אחרות".

לאחר מכן, הציג בן לאדן את רשימת היעדים לפי סדר העדיפויות. תחילה, הוא קרא לפגוע במי שפוגעים בדת האסלאם ובנביא מוחמד, כאשר הוא הזכיר את מתקפת הטרור נגד המגזין הצרפתי "שרלי הבדו" שפרסם את הקריקטורות הסאטיריות על הנביא.

לאחר מכן, הציב בן לאדן את הצורך לפגוע במטרות יהודיות. "פלסטין היא מטרה עבור האומה האסלאמית שלנו וכל מי שתומך בכובשים היהודים לא יוכל לחלום על שלום", אמר בנו של מייסד אל-קאעידה.

"אם אתם לא מאתרים יעדים יהודיים, עליכם לפגוע בצלבנים האמריקאים", המשיך בן לאדן. "אם אתם לא יכולים לרדוף אחרי צלבנים אמריקאים, פגעו באינטרסים של המדינות הצלבניות החברות בנאט"ו. ומאחר שרוסיה כבר שכחה מה היא טעמה בצ'צ'ניה ובאפגניסטן, ושבה להתערב בעניינים שקשורים לאסלאם, אל תשללו אותה מהיעדים שלכם. תנו לרוסיה תזכורת רלוונטית לימים של קודמיכם".

במהלך הקלטת שנמשכה כעשר דקות, הוא קרא גם להתקפות נגד משטרו של נשיא סוריה, בשאר אסד, ונגד מי שתומכים בו ולפעולות נגד המשטר הסעודי בשל שליטתו במקומות הקדושים לאסלאם.

לאורך הסרטון, שולבו צילומים של מבצעי פיגועים כמו קצין הצבא האמריקאי נידאל מאליק חסן שרצח 13 בני אדם בבסיס פורט הוד בטקסס בשנת 2009, רמזי יוסוף שהיה ממתכנני הפיגועים של אל-קאעידה ועמד מאחורי הפיגוע הראשון בבנייני התאומים ב-1993 ושל רוצחו של השגריר הרוסי בטורקיה בדצמבר האחרון.

"אני ממליץ לכם בתוקף שהמסר שאתם מתכוונים להעביר באמצעות המבצע המבורך שלכם יהיה ברור באופן חד משמעי בכלי התקשורת", אמר. "חובה שהאנשים ידעו מה היעד של המבצע שלכם. אנחנו באל-קאעידה מדגישים את החשיבות של העברת המסרים למדינות המערב ואנחנו מייעצים לכם לעשות אותו דבר".

עלי סופאן, סוכן ה-FBI שהיה אחראי על החקירה של אל-קאעידה אחרי מתקפת ה-11 בספטמבר, אמר בריאיון לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS שתשודר הלילה כי בנו ה-11 של בן לאדן שואף להפוך את ארגון הטרור לחזק ולגדול יותר וכי הוא לא ויתר על השאיפה לנקום בארצות הברית על חיסול אביו.

"באופן בסיסי, בן לאדן אומר 'אמריקאים, אנחנו מגיעים ואתם הולכים להרגיש את זה. אנחנו הולכים לנקום על מה שעשיתם לאבא שלי, על עיראק, אפגניסטן''", אמר סופאן, שכיום עומד בראש חברה למודיעין ביטחוני. "הכל נוגע לנקמה".

לפי סופאן, כיום יש לאל-קאעידה דריסת רגל בקרוב לתריסר מדינות אחרי שניצל את חוסר היציבות בשל גל המהפכות של "האביב הערבי". "אל-קאעידה חזק יותר מאי פעם", אמר. "אני לא מאמין שאפילו בן לאדן, בחלומותיו הפרועים ביותר, חשב שיהיו לו תומכים שמפקדים על צבאות, חיילים, אדמות".

רשימת חיסול: מה קרה למבוקשי הטרור של ארה"ב?

חודש אחרי מתקפת הטרור הגדולה, הציג הממשל האמריקאי את רשימת 22 מבוקשי הטרור הבכירים ביותר בעולם. 15 שנה לאחר מכן, תמונת המצב מראה שחלק מהמבוקשים, בהם אוסמה בן לאדן ועימאד מורנייה, חוסלו, אחרים נלכדו, אולם יש עדיין פעילי טרור שהחשבון עמם עדיין לא נסגר

ב-10 באוקטובר 2001, חודש אחרי מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, התייצב נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, במטה הבולשת הפדרלית בוושינגטון והכריז את הרשימה של 22 מבוקשי הטרור הגדולים ביותר, היעדים המרכזיים של זרוע הצדק האמריקאית ובנות בריתה במלחמה החדשה נגד הטרור העולמי.

"אנחנו מציגים את שמותיהם, אנחנו מפרסמים את תמונותיהם, אנחנו מוציאים אותם מתוך החשאיות שלהם. לטרור יש פנים, והיום אנחנו חושפים אותו כדי שכל העולם יראה", אמר בוש. "האנשים על הקיר הזה הציבו את עצמם ברשימה בגלל מעשי רשע גדולים. הם תכננו, קידמו וביצעו רצח. 22 האנשים האלה לא אחראים לכל פעילות הטרור בעולם, אבל הם בין המסוכנים ביותר. חייבים למצוא אותם. יש לעצור אותם והם ייענשו".

15 שנה לאחר שארגון אל-קאעידה הצליח לחטוף ארבעה מטוסים, לרסק שניים מהם על בנייני התאומים בניו יורק, עוד אחד על הפנטגון בוושינגטון ומטוס רביעי התרסק בדרכו לבית הלבן או לגבעת הקפיטול, זו הזדמנות לחזור לאותם 22 מבוקשים ולבדוק אם הבטחתו של בוש לסגור אתן חשבון אכן מולאה.

הפוסטר של 22 מבוקשי הטרור

אוסמה בן לאדן – מנהיג ומייסד אל-קאעידה שנחשב למבוקש מספר 1 בעולם. היה מבוקש בארצות הברית ובמדינות נוספות על תכנון שורה של פיגועים, בהם מתקפת ה-11 בספטמבר, הפיגועים בשגרירויות האמריקאיות בקניה ובטנזניה ב-1998 והפיגוע נגד המשחתת קול מול תימן באוקטובר 2000. חוסל בפשיטה של יחידת העילית "אריות הים" על המתחם בעיר אבוטבאד בפקיסטן ב-2 במאי 2011.

איימן א-זוואהירי – סגנו של בן לאדן ויורשו בהנהגת הארגון. לפי ההערכות, מסתתר בפקיסטן. מוציא הודעות מצולמות ומושמעות מדי כמה שבועות בסוגיות עדכניות, בעיקר לגבי המאבק הפנימי מול דאע"ש.

מוחמד עאטף – מפקד המבצעים של אל-קאעידה. חוסל בתקיפת כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) אמריקאי בפקיסטן בנובמבר 2001.

חאלד שיח' מוחמד – האחראי על המבצעים הבינלאומיים של אל-קאעידה ובין השאר עמד מאחורי תכנון מתקפת ה-11 בספטמבר, הפיגוע באי הנופש באלי באינדונזיה ורציחתו של העיתונאי האמריקאי-יהודי דניאל פרל בפקיסטן. נלכד בפקיסטן במרץ 2003 ועדיין מוחזק במתקן הכליאה במפרץ גואנטנמו.

פאזול עבדאללה מחמוד – מבכירי אל-קאעידה במזרח אפריקה שגם שימש המפקד הצבאי של א-שבאב בסומליה. נחשב למתכנן הראשי של הפיגועים בשגרירויות האמריקאיות בקניה ובטנזניה באוגוסט 1998 ולאחראי על הפיגוע במלון בבעלות ישראלית במומבסה שבקניה והניסיון להפיל מטוס ארקיע בשדה התעופה המקומי בעיר בנובמבר 2002. חוסל במחסום של צבא סומליה ביוני 2011.

אחמד ג'אילאני – היה מבוקש על חלקו בפיגועים בשגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה. נלכד במבצע משותף של כוחות פקיסטניים ואמריקאיים ביולי 2004 והועבר למתקן המעצר בגואנטנמו. הועמד לדין בבית משפט פדרלי במנהטן, שם נידון בנובמבר 2010 למאסר עולם אחרי שהורשע בעבירה אחת של קשירת קשר להרס מבנים ממשלתיים, על אף שזוכה ממרבית האישומים האחרים, כולל קשירת קשר לרצח אמריקאים. מוחזק כיום בכלא בקולורדו שנחשב לשמור ביותר בארצות הברית לצד טרוריסטים אחרים.

אנאס א-ליבי - היה מבוקש על חלקו בפיגועים נגד השגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה ולפי כתב האישום גם עקב אחרי יעדים בריטיים, צרפתיים וישראליים בניירובי. הוא נעצר בבריטניה ב-1999, אולם שוחרר מחוסר ראיות והצליח להימלט. באוקטובר 2013, הוא נלכד במבצע של כוחות אמריקאיים מיוחדים בטריפולי שבלוב והועבר למשפט בארצות הברית. עם זאת, בינואר 2015 הוא מת כתוצאה ממחלת כבד.

סייף אל-עאדל - חבר ההנהגה הבכירה של אל-קאעידה שגם היה מעורב בהתנקשות בנשיא מצרים, אנואר סאדאת. מבוקש על חלקו בפיגוע נגד השגרירות האמריקאית בקניה. שהה במעצר בית באיראן, אולם שוחרר בשנה שעברה במסגרת עסקה שנועדה לשחרר דיפלומט איראני שנחטף בתימן. לפי ההערכות, נמצא כעת בסוריה בשליחותו של זוואהירי.

עבדאללה אחמד עבדאללה – אחד מאנשי המבצעים הבכירים ביותר של אל-קאעידה. מבוקש על מעורבותו בפיגועים נגד השגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה ובמתקפת ה-11 בספטמבר. הוחזק במעצר בית באיראן אולם שוחרר בשנה שעברה במסגרת עסקת החילופין. לפי הערכות, נמצא כעת בסוריה.  

מוסטפה פדהיל – היה מבוקש על חלקו בהרכבת משאית התופת ששימשה לפיגוע בשגרירות האמריקאית בטנזניה. בשנת 2005 נמסר כי הוא נהרג באפגניסטן ושמו הוסר מרשימת המבוקשים, אולם הנסיבות אינן ברורות והועלו השערות כי הוא נלכד על ידי האמריקאים או הפקיסטנים ומת במהלך חקירה.

פאיז מוחמד עלי מסלאם - היה מבוקש על סיוע לרכישת משאית התופת בפיגוע נגד השגרירות האמריקאית בקניה ובהכנת משאית התופת בפיגוע בטנזניה. בהמשך הוא מונה למפקד המבצעים של אל-קאעידה בפקיסטן. חוסל בתקיפה של כטב"מ אמריקאי בצפון פקיסטן בינואר 2009.

שיח' אחמד סוודאן – היה מבוקש על רכישת כלי הרכב ששימשו לפיגועים נגד השגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה. חוסל בתקיפה של כטב"מ אמריקאי בצפון פקיסטן בינואר 2009 יחד עם פאיז מוחמד עלי מסלאם.

אחמד מוחמד עלי - היה מבוקש על חלקו בפיגועים נגד השגרירויות במזרח אפריקה, ולפי החשד היה מעורב גם באימון המורדים הסומלים שתקפו את כוחות שמירת השלום האמריקאיים במדינה בשנת 1993 בתקרית המפורסמת שזכתה לשם "בלאק הוק דאון". שימש מפקד המבצעים הפרא-צבאיים של אל-קאעידה וחוסל בתקיפת כטב"מ אמריקאי בפקיסטן בשנת 2010.

חוסיין אטווה – היה מבוקש על חלקו בהרכבת מטעני החבלה ששימשו לביצוע הפיגועים נגד השגרירויות האמריקאיות במזרח אפריקה והיה מעורב גם באימון המורדים הסומלים. חוסל בתקיפה אווירית של צבא פקיסטן בסמוך לגבול האפגני באפריל 2006.

עימאד מורנייה - מפקד המבצעים של חיזבאללה. היה מבוקש בארצות הברית על מעורבותו בחטיפת טיסה 847 של חברת TWA לביירות ביוני 1985 ורציחתו של צוללן מהצי האמריקאי שהיה בין הנוסעים. חוסל בפיצוץ מטען במכוניתו בדמשק בפברואר 2008, פעולה שמיוחסת למוסד הישראלי.

חסן עז א-דין – פעיל בזרוע הצבאית של חיזבאללה. מבוקש על מעורבותו בחטיפת טיסה 847 של חברת TWA. ככל הנראה נמצא בלבנון.

עלי אטווה - פעיל בכיר בזרוע הצבאית של חיזבאללה. מבוקש על מעורבותו בחטיפת טיסה 847 של חברת TWA. ככל הנראה נמצא בלבנון.

עבדול רחמן יאסין – אמריקאי ממוצא עיראקי שהשתייך לתא הטרור של רמזי יוסוף שעמד מאחורי הפיגוע הראשון במגדלי התאומים בפברואר 1993. הוא נחקר ב-FBI ומסר מידע על הפיגוע, אולם שוחרר ועבר לעיראק ומאז לא ידוע מה עלה בגורלו.

אחמד אל-מוע'סל – ראש הזרוע הצבאית של ארגון חיזבאללה הסעודי. היה מבוקש על מעורבות בפיגוע בבסיס האמריקאי במגדלי חובאר שבסעודיה ביוני 1996, שבו נהרגו 19 בני אדם. לפי כתב האישום האמריקאי, הוא נהג במשאית התופת שהתפוצצה בפיגוע. באוגוסט אשתקד דווח כי הוא נעצר בלבנון והוסגר לסעודיה.

עבד אל-כרים חוסיין מוחמד א-נאצר – מנהיג ארגון חיזבאללה הסעודי וממתכנני הפיגוע בבסיס האמריקאי בסעודיה. נמלט אחרי הפיגוע באמצעות דרכון מזויף ולפי החשד הוא מסתתר באיראן.

עלי אל-חורי – חבר ארגון חיזבאללה הסעודי שלפי החשד נסע במשאית התופת שהתפוצצה בבסיס האמריקאי בסעודיה. נמלט אחרי הפיגוע באמצעות דרכון מזויף ועד כה לא נלכד ומקום הימצאו המדויק לא ידוע.

איברהים אל-יעקוב - חבר ארגון חיזבאללה הסעודי שהיה ממתכנני הפיגוע בבסיס האמריקאי בסעודיה. נמלט אחרי הפיגוע באמצעות דרכון מזויף ועד כה לא נלכד ומקום הימצאו המדויק לא ידוע.

מסר חשאי: הכירו את אפליקציית המסרונים הפופולרית של דאע"ש

אפליקציית טלגרם מספקת הצפנה דו שכבתית מקצה לקצה, ולכן הפכה לכלי הפופולרי ביותר עבור דאע"ש לצורך פרסום הודעות קבלת אחריות לפיגועים, גיוס פעילים במערב והעברת מדריכים להרכבת פצצות. הל'אקספרס הצרפתי אף דיווח היום כי אחד המחבלים מהפיגוע  בנורמנדי הפעיל ערוץ בטלגרם ובו סיפר על התוכנית לערוף ראשים בכנסייה

אפליקציית המסרונים טלגרם אולי נחשבת לפחות מוכרת, ובוודאי לפחות פופולרית, מ-WhatsUp המפורסמת, אבל היא מהווה כיום את אחד מכלי התקשורת המרכזיים ביותר עבור דאע"ש, הן לגיוס פעילים והן לצורך קידום התעמולה לביצוע פיגועים נוספים ברחבי העולם.

טלגרם, שהמטה שלה נמצא בברלין, נוסדה על ידי פאבל דורוב הרוסי שגם עומד מאחורי הרשת החברתית הרוסית VK. האפליקציה החלה לפעול לפני שלוש שנים בדיוק ומציעה למשתמשים שתי שכבות של הצפנה מקצה לקצה, אשר מאפשרת לנהל שיחות ולהעביר קבצים ותמונות בלי חשש מפגיעה בפרטיות ולעתים גם בלי צורך להזדהות כלל.

בשל האבטחה המוצלחת שלה, נחשבת האפליקציה לפופולרית ביותר עבור אנשי העולם התחתון, ובעיקר עבור טרוריסטים שמנצלים אותה כדי להתחמק משירותי הביון. מחקר של חברת אבטחת הסייבר טרנד מיקרו שפורסם השנה מצא כי 34 אחוז מפעילי הג'יהאד מנצלים את טלגרם ככלי התקשורת המרכזית שלהם. גם העובדה שסוכנות הידיעות הרשמית של דאע"ש, אעמאק, מפעילה ערוץ בטלגרם לצורך פרסום הודעות רשמיות על קבלת אחריות לפיגועים מעידה על החשיבות שמעניק ארגון הטרור לאפליקציה.

היום חשף הל'אקספרס הצרפתי כי עאדל קרמישה, אחד משני המחבלים שביצעו השבוע את הפיגוע בכנסייה בנורמנדי, הפעיל ערוץ חשאי בטלגרם, שבו היו חברים עוד כ-200 משתמשים, ואף חשף בפניהם את המזימה האכזרית שהוא עומד לבצע. באחת השיחות ב-19 ביולי, נשאל קרמישה (19) אם עדיף לצאת מהמדינה כדי להצטרף לדאע"ש (היג'רה) או להישאר ולבצע התקפה. "אם אתה רוצה לצאת לסוריה זה די מסובך כי הגבולות סגורים", ענה קרשימה, שבעצמו נעצר פעמיים אחרי שניסה להגיע לסוריה, ואז סיפק רעיון לפיגוע. "אתה לוקח סכין, הולך לכנסייה ומבצע טבח. אתה משסף שניים או שלושה ראשים וזה טוב".

שני המחבלים מנורמנדי נשבעים אמונים לדאע"ש

יממה לפני הפיגוע, קרמישה הבטיח ש"משהו גדול" עומד לקרות וביקש מכל העוקבים שלו בטלגרם לשתף את הדף שלו. "אני אזהיר אתכם מראש, שלוש עד ארבע דקות לפני שהדבר קורה, אני אשתף אתכם אונליין", אמר. בבוקר הפיגוע ביום שלישי, הוא שוב הבטיח "לשתף את מה שעומד לקרות", והתחבר שוב לרשת דקות ספורות אחרי שנכנס עם שותפו לכנסייה, אולם מעולם לא העלה צילומים של הפיגוע עד שהשניים חוסלו. עם זאת, בני ערובה טענו כי שני המחבלים צילמו את רצח הכומר הקשיש שאת צווארו שיספו.

בערוץ הטלגרם שלו, קרמישה גם סיפר על שיח', "מדריך רוחני", שאותו פגש בעת שישב בכלא על הניסיון שלו להגיע לסוריה וכי הוא סיפק לו את ההשראה לבצע פיגועים. לדברי המחבל הצעיר, "רבים מרעיונותיו של השיח' יצאו לפועל" כפי שהיה במתקפת הטרור בפריז או בהתקפה על חוף סוסה בתוניסיה.

במקביל, הסאן הבריטי חשף כי מגייס פעילים של דאע"ש בשם אבו מוסלים חוראסני, ניסה לשכנע כתב של הצהובון שהתחזה לפעיל אסלאמי לבצע פיגוע טרור בממלכה באמצעות מסרים שהעביר לו באפליקציה. לפי התחקיר, חוראסני שלח לעיתונאי מדריך להכנת פצצות והורה לו להשיג חומרים ליצירת מטען חבלה שיוסתר בתוך מכונית.

המטרות הראשונות שהציע חוראסני היו הביג בן וגשר לונדון, אולם בסופו של דבר הוא אמר כי יש לפגוע במרכז קניות גדול כדי לגרום למספר נפגעים גדול כמו בפיגוע הדריסה בניס. "תלמד מניס. תשיג מכונית שתוכל להחנות במקום עמוס כלשהו עם אנשים רבים – ואקדח שתוכל להשתמש בו במקביל", כתב. "בעודך יושב במכונית, תשתמש בכל הקליעים ותלחץ מהר על הכפתור. שני הדברים חייבים להתבצע במהירות. בלי פער זמנים".

הפיגוע היה אמור להתבצע ביום שני שעבר, כאשר ערב קודם לכן שלח חוראסני את המסר האחרון. "אנחנו נזכור אותך", הבטיח. "אבל אני לא רוצה להסיח את הכוונות שלך, אחי. כמו כל האחים שעשו את זה. מחר אינשאללה". כמובן שהפיגוע לא בוצע וכל הפרטים הועברו לשירותי הביון והביטחון הבריטיים שפתחו בחקירה מיידית.

מכון המחקר SITE, שעוקב אחרי הפורומים הג'יהאדיסטיים ברשת, ציין כי חל גידול במספר הערוצים של דאע"ש בשפות מערביות בטלגרם וכי לאחרונה נפתחו גם ערוצים בספרדית ובפורטוגזית. המסר הראשון בערוץ הפורטוגזי היה של ארגון בשם אנצאר אל-חליפה ברזיל שהודיע החודש על נאמנותו לדאע"ש ועל כוונתו לבצע פיגועים במהלך האולימפיאדה. כוחות הביטחון הברזילאים כבר ביצעו כמה מעצרים, אולם בדאע"ש ממשיכים לעודד "זאבים בודדים" לפגוע באירוע הספורטיבי הגדול בעולם.

בריאיון שהעניק פאבל דורוב לרשת CNN בפברואר האחרון, הוא הבהיר כי יש גם לא מעט משתמשים "לגיטימיים" באפליקציה והזהיר כי הניסיונות של שירותי הביון ליצור "דלת אחורית" שתאפשר גישה למידע המסווג תשחק לידי הטרוריסטים. "הרשויות רוצות שחברות שמספקות שירותי מסרים מוצפנים יישמו פתרונות של 'דלת אחורית'", אמר. "אבל אתה לא יכול לגרום לזה להיות בטוח נגד פושעים ופתוח לממשלות. זה או מאובטח או לא מאובטח. אם כזה צעד יגיע ליישום, מרבית התכתובות שלנו, הסודות העסקיים שלנו, המידע הפרטי שלנו יהיה בסיכון. כי אם יש דלת אחורית, לא רק פקיד ממשלתי יוכל להשתמש בזה, אלא באופן תיאורטי גם פושעים, כולל טרוריסטים". 

איום בברזיל: "דם הכופרים יישפך" באולימפיאדה

ארגון בשם אנסאר אל-ח'ליפה ברזיל הודיע על נאמנותו לדאע"ש ואיים לבצע פיגועים באולימפיאדה שתיפתח בריו בעוד כשבועיים וחצי. "אם המשטרה הצרפתית לא הצליחה לעצור את ההתקפות בצרפת, אז האימונים שהם העניקו למשטרת ברזיל יהיו חסרי תועלת"

אחרי נגיף הזיקה, חוסר היציבות הפוליטית והפשיעה, מגיע איום חדש ומסוכן על המשחקים האולימפיים בריו: כשבועיים לפני שחגיגת הספורט הגדולה בעולם תיפתח בברזיל, הודיע ארגון אסלאמי מקומי על נאמנותו לדאע"ש ועל כוונתו לפגוע בספורטאים ובתיירים.

אתר SITE למעקב אחרי אתרי ג'יהאד דיווח שערוץ חדש באפליקציית המסרונים טלגרם בשם "אנסאר אל-ח'ליפה ברזיל" פרסם הודעה שבה הביע שבועת אמונים למנהיג דאע"ש, אבו באקר אל-בגדדי ואיים בפיגועים במהלך האולימפיאדה שתחל ב-5 באוגוסט. "אם המשטרה הצרפתית לא הצליחה לעצור את ההתקפות בצרפת, אז האימונים שהם העניקו למשטרת ברזיל יהיו חסרי תועלת", התריסו פעילי הארגון.

מנהלת SITE, ריטה כץ, ציינה כי זו הפעם הראשונה שבה ארגון אסלאמי דרום אמריקאי מודיע על נאמנותו לדאע"ש וכי מדובר בחלק מפעילות חדשה בערוצים של דאע"ש בטלגרם בשפה הספרדית ובשפה הפורטוגלית. עם זאת, עדיין לא ברור מי עומד מאחורי הארגון ואם אכן יש להם בסיס להתקפות טרור.

חיילים ברזילאים בהכנות לאולימפיאדה. צילום: גטי אימג'ס

בחודש שעבר דיווחו כלי תקשורת בברזיל ובפורטוגל כי פעיל דאע"ש בשם עבדול ג'באר אל-ברזילי מנסה לגייס פעילי ג'יהאד במדינה. בפורומים המזוהים עם הקיצונים האסלאמים אף הופיע צילום של רובה קלשניקוב עם הכיתוב "אנחנו מצפים לקהל גדול, בקרוב הדם של הכופרים יישפך ונראה את הכוח האמיתי של האל".

ברזיל הודיעה בסוף השבוע כי היא תתגבר את היערכותה לאפשרות של פיגוע טרור בעקבות פיגוע הדריסה בניס ביום חמישי שעבר, וזאת אחרי שכבר נמסר כי יוצבו 85 אלף שוטרים וכי כל מטוס בלתי מורשה מעל העיר יופל. לפי שר ההגנה, ראול יונגמן, בנמל התעופה של ריו דה ז'נרו יש מאגר מידע של חצי מיליון בני אדם החשודים בקשרים לטרור. "כל מי שירצה לצפות במשחקים האולימפיים יצטרך לעבור דרך מחסום שבו יציג את עצמו והפרטים שלו ייבדקו", אמר. "האדם הזה יעבור לאחר מכן דרך מחסום שני שבו כל מה שהוא מביא ייבדק". 

מרוב עצים לא רואים יער: צרפת על סף מהפכה במערכת המודיעין

ועדה של הפרלמנט הצרפתי שבחנה את פיגועי הטרור בשנה שעברה זיהתה כשלים חמורים בתפקוד שירותי הביון והמליצה לבצע רפורמה מקיפה ולהקים סוכנות לתיאום המאבק בטרור. "מול האיום של טרור בינלאומי, אנחנו צריכים להיות יותר שאפתנים מאשר המצב שלנו כרגע בכל הנוגע למודיעין", אמר ראש הוועדה

סעיד קואשי היה מוכר היטב לשירותי הביטחון של צרפת. אחרי שאנשי המודיעין האמריקאי עדכנו את עמיתיהם הצרפתים כי קואשי עבר אימונים במחנות של אל-קאעידה בתימן בקיץ 2011, הכניסה אותו זרוע המודיעין של משטרת פריז לרשימת המעקבים בנובמבר 2011 ובין השאר צותתה לשיחות הטלפון הנייד שלו.

אחרי שקואשי עזב את פריז ועבר לריימס, האחריות על המעקב אחריו עברה לשירות הביטחון הפנימי (DSGI). אולם בקיץ 2014, הוחלט להפסיק את הציתותים בטענה שהוא מהווה סיכון ברמה נמוכה. גם המעקב אחרי אחיו שריף בוטל כחצי שנה קודם לכן בטענה שעל אף שהוא עוסק בזיופי בגדים ונעליים, אינו מעורב בפעילות קיצונית אלימה.

ב-7 בינואר 2015, התברר כי מסקנתם של שירותי הביטחון הייתה מוקדמת מדי כאשר שני האחים קואשי פרצו לתוך משרדי המגזין הסאטירי שארלי הבדו, שבין השאר פרסם את הקריקטורות של הנביא מוחמד, ופתחו באש רצחנית שהותירה 12 קורבנות, בהם המאיירים המובילים של העיתון. יומיים לאחר מכן, אחרי שהתבצרו בבניין משרדים, חוסלו השניים על ידי יחידה מובחרת של הז'נדרמריה.

"האם זה נורמלי שעבודתו של שירות הביטחון הפנימי מסתיימת בגבול של פריז?", תהה אתמול בכעס חבר הפרלמנט הצרפתי, ג'ורג' פנק. "זה בלתי מתקבל על הדעת".

פנק, חבר המפלגה הרפובליקנית, הציג היום את ממצאי ועדת החקירה הפרלמנטרית שבחנה את ההשלכות של אירועי הטרור שהתרחשו בפריז בשנה שעברה – הפיגועים בשארלי הבדו ובהיפר כשר ומתקפת הטרור המשולבת באזורי הבילוי בעיר ב-13 בנובמבר. 30 חברי הוועדה קיימו בחודשים האחרונים 200 שעות של שימועים, בהם העידו גם בכירי מערכת הביטחון, וערכו 190 ראיונות, כולל בחו"ל, על מנת לברר מדוע קרו הפיגועים, כיצד המחבלים הצליחו לפעול בחופשיות ומה ניתן לעשות בעתיד.

Embed from Getty Images

המסקנה שלהם הייתה ברורה – אמנם לא ניתן היה למנוע לחלוטין את הפיגועים, במיוחד את המתקפה בנובמבר, מאחר שתיאטרון הבטקלאן היה רק אחד מבין שורת מטרות שזוהו בשיחות בין פעילי טרור, אולם על מנת להצליח יותר בעתיד יש צורך ברפורמה מקיפה של שירותי המודיעין הצרפתיים. על כן, בין 39 ההמלצות של הוועדה, יש קריאה לארגן מחדש את תחומי האחריות של סוכנויות הביון, בדומה למצב בארצות הברית בעקבות ה-11 בספטמבר, ולטשטש את ההפרדה בין פריז לבין שאר חלקי המדינה.

בעבר כבר בוצעו פעולות לאחד זרועות שונות של סוכנויות הביון, אולם כעת נחושים חברי הוועדה לעודד את הממשלה והפרלמנט לקדם באופן מעשי את הרפורמה המקיפה. "הגיע הזמן להיות מוכנים", אמר פנק. "מול האיום של טרור בינלאומי, אנחנו צריכים להיות יותר שאפתנים מאשר המצב שלנו כרגע בכל הנוגע למודיעין".

מבט על המצב הנוכחי של מערך המודיעין הצרפתי – עם שורה ארוכה של סוכנויות שלעתים עושות עבודה מקבילה - מסביר מדוע יש צורך בארגון מחדש שימנע "חורים" כמו אלה שאפשרו לאחים קואשי או לאמאדי קוליבאלי, שביצע את הפיגוע במרכול היהודי, להתחמק מעיניהם הבוחנות של כוחות הביטחון.

הדירקטוריון הכללי לביטחון חיצוני (DGSE), אשר מקביל למוסד הישראלי. כפוף למשרד ההגנה ואחראי על איסוף מודיעין מחוץ לגבולות צרפת באמצעות אנליסטים וסוכני שטח ועל שיתוף פעולה עם גורמי חוץ, וזאת במטרה לספק את המודיעין הדרוש עבור מקבלי ההחלטות בממשלה ובצבא. במקביל, ה-DGSE גם מבצע פעילויות של ריגול נגדי.

את הפעולות של איסוף מודיעין וריגול נגד בתוך גבולות צרפת (כאמור, מלבד מרחב הבירה פריז) מבצע הדירקטוריון הכללי למודיעין פנים (DSGI) ששייך למשרד הפנים. במקביל, יש למשטרה הלאומית בערים הגדולות, ובראשן פריז, זרועות משלה למודיעין ולריגול נגדי.

משרד ההגנה גם מפעיל את הדירקטוריון למודיעין צבאי (DRM) שמבצע פעולות מקבילות לאלה של ה-DGSE, אולם ללא זרוע מבצעית בשטח. גוף נוסף הוא הדירקטוריון להגנה על הביטחון (DPSD) שעוסק בריגול נגדי ובתכנון ובתיאום של מרבית הפעולות הצבאיות לצד פעולות של לחימה בטרור ואיתור גורמים חתרניים בתוך הצבא והמשטרה הצבאית הלאומית (הז'נדרמריה). כמו כן פועלת החטיבה ללוחמה אלקטרונית שאחראית על מעקב אחרי תקשורות רגישות ואבטחת מערכות המידע הצבאיות. אליהם צריך להוסיף גם את יחידות המודיעין של זרועות הצבא – צבא היבשה, חיל האוויר וחיל הים.

בנוסף, יש גם במשרד האוצר שתי סוכנויות מודיעין - השירות נגד הלבנת הון ומימון הטרור והדירקטוריון הלאומי למודיעין במכס ולחקירות – שמתמקדות בניסיון לאתר הברחות כספים וציוד שקשורות לפעילות טרור. ואם זה לא מספיק, יש לציין גם את שירות המודיעין של שירות בתי הסוהר.

המלצה נוספת היא להקים גוף לאומי חדש שיתאם את המאבק הצרפתי בטרור ובין השאר יפעיל מאגר מרכזי עם זהויותיהם של החשודים בטרור. "ראינו במהלך הסיורים שלנו בחו"ל שאף אחד מראשי סוכנויות הביון בישראל, ביוון או בארצות הברית היה יכול לזהות את המקביל הצרפתי שאחראי על הלחימה בטרור", אמר פנק. "הסוכנות הלאומית תהיה כפופה לראש המדינה ויהיה לה מאגר מידע עבור כל הגופים שמעורבים במאבק בטרור".

על אף שחברי הוועדה שיבחו את תפקודם של לוחמי יחידות העילית במהלך הפיגועים, הם הטילו ספק בצורך להחזיק בשלוש יחידות שונות – יחידת ההתערבות של הז'נדרמריה (GIGN), היחידה המשטרתית ללחימה בטרור (RAID) ויחידת העילית למצבים של בני ערובה (BRI) – וקראו להקים "פיקוד מאוחד למקרה של התערבות מצד שלוש היחידות".

Embed from Getty Images

עוד המלצה הייתה לחזק את שיתוף הפעולה המודיעיני בין היורופול, שירות אכיפת החוק של מדינות האיחוד האירופי, כאשר חברי הוועדה שמו דגש בעיקר על הפעילות מול רשויות הביטחון והמודיעין בבלגיה השכנה בשל הראיות שהמחבלים מהמתקפה בנובמבר עברו בחופשיות בין המדינות ותיאמו ביניהם את המתקפה.

סבסטיאן פייטרסנטה מהמפלגה סוציאליסטית, שגם היה מבכירי הוועדה, מתח ביקורת על מצב החירום שנמשך מאז נובמבר ואמור להישאר בתוקף לפחות עד סוף החודש הנוכחי ועל מבצע "סנטינל" שנועד לתגבר את נוכחות השוטרים והחיילים ברחובות וליד מבנים רגישים. "למצב החירום הייתה השפעה, אבל נראה שהיא נעלמה במהירות", אמר. "18 חודשים אחרי תחילתו של מבצע סנטינל, שבו נטלו חלק עשרת אלפים בני אדם, אני מטיל ספק אם הוא נתן ערך מוסף לאספקת ביטחון במדינה".

"התפקיד שלנו הוא לא למתוח ביקורת ולסמן את האשמים, אלא להציג הצהרה אובייקטיבית שעלינו להפסיק להסתמך על שנות השמונים, תקופה שבה הטרור היה שונה מהיום", סיכם פנק. "צריך הרבה יותר אמביציה, להזרים את המודיעים שלנו ולתאם באמת ברמה האירופית". 

ללמוד מאחרים: המדינות שהצליחו לנצח את הטרור

הבריטים ידעו שהפתרון לטרור בצפון אירלנד הוא פוליטי, אבל נאלצו להעביר רבע מאה בהתמודדות עם הארגונים החמושים הקתוליים עד שהצליחו ליישם אותו. בסרי לנקה, קמפיין הטרור של "הנמרים הטמילים" הסתיים אחרי קרוב לשלושים שנה אחרי שהנשיא הכריז כי אפשר לנצח רק בכוח הזרוע. האם ישראל יכולה ללמוד משני המקרים הללו בבואה להתמודד עם הטרור של החמאס?

החטיפה והרצח המזעזע של שלושת הנערים הישראלים שוב העלו את השאלה כיצד ניתן להתמודד עם הטרור הפלסטיני ואם ניתן בכלל לחסל אותו לחלוטין. מצד אחד, שבו ועלו הקריאות לתת מכה קשה לחמאס כדי להשמיד לחלוטין את התשתיות שלו בגדה המערבית וברצועת עזה. מהעבר השני, היו מי שקראו דווקא להסתפק בתגובה צבאית מינורית ולהתמקד בחיזוקה של הרשות הפלסטינית בהנהגת אבו מאזן באמצעות חידוש המשא ומתן המדיני כדי שהמתונים יהוו משקל נגד לקיצונים.

ישראל, כידוע, אינה המדינה היחידה בעולם שמתמודדת עם טרור. מעיראק וסוריה ועד מצרים ואלג'יריה, מניגריה והודו ועד סין ובלגיה, הטרור על צורותיו השונות – ובמיוחד הטרור האסלאמי המתעצם מבית אל-קאעידה ודאעש – קוטל מדי שנה את חייהם של אלפי גברים, נשים וילדים. כמו בישראל, גם במדינות אלה, מקבלי ההחלטות מחפשים כל העת פתרונות כיצד להתמודד עם האיום הבלתי פוסק.

למרות זאת, ההיסטוריה הקרובה מספקת לנו גם דוגמאות למקרים שבהם מדינות הצליחו להתגבר על ארגוני טרור אחרי מאבק של עשרות שנים, ועל שניים מהם אדבר הפעם – צפון אירלנד וסרי לנקה. בשניהם יש מאפיינים שמזכירים את המקרה הישראלי-פלסטיני, אבל לא כל הלקחים ניתנים ליישום גם כאן. עם זאת, המקרים הללו מוכיחים שלא מדובר בתופעה שחייבת להימשך ללא פתרון לנצח.

צפון אירלנד: הפתרון המתין 25 שנה

אירוע ססגוני התרחש לפני חודשיים כאשר בלפסט, בירתו של חבל צפון אירלנד, אירחה את השלב הראשון של הג'ירו דה איטליה, אחד ממרוצי האופניים המפורסמים בעולם. העיר וסביבותיה נצבעו בוורוד, הצבע הרשמי של המרוץ, ועשרות אלפי תיירים ותושבים מקומיים התייצבו לאורך המסלול כדי לעודד את המתמודדים.

אבל עד לפני 16 שנה, מראה זה לא היה ניתן לתיאור בצפון אירלנד. החבל הירוק, שכיום הנופים המדהימים שלו מספקים חלק נכבד מהתפאורה של הסדרה המצליחה "משחקי הכס", היה שם נרדף לטרור ואלימות עדתית. פיצוצים של מטעני חבלה ומכוניות תופת, חיסולים וחטיפות היו חלק בלתי נפרד משגרת היומיום של תושבי צפון אירלנד, ולעתים גם של התושבים באנגליה עצמה.

כמו כאן, גם בצפון אירלנד מדובר בסכסוך בין שתי קהילות שיושבות על חבל ארץ אחד קטן. מצד אחד, נמצאים האירים הקתולים (הרפובליקנים) ששואפים לאחד את ששת מחוזות הצפון עם הרפובליקה האירית שקמה אחרי מלחמה נגד הבריטים לפני יותר מתשעים שנה. מולם נמצאים הפרוטסטנטים (הלויאליסטים) שנחושים לשמור על צפון אירלנד כחלק בלתי נפרד מהממלכה המאוחדת.

שורשי העימות הם בני מאות שנים, אולם הסכסוך האחרון – "הטראבלס" (הצרות) - פרץ בשנת 1968 על רקע מדיניות האפליה של הרוב הפרוטסטנטי נגד המיעוט הקתולי. הפגנות עממיות של הקתולים בדרישה ליותר שוויון הפכו בהדרגה לעימותים אלימים עם כוחות המשטרה הפרוטסטנטיים שאילצו את הבריטים לשלוח את הצבא כדי להשליט סדר. ההסלמה התרחשה אחרי שהחל השימוש במעצרים מנהליים נגד חשודים בטרור ב-1971, וביתר שאת אחרי אירוע "בלאדי סאנדיי" (יום ראשון העקוב מדם) בינואר 1972 כאשר 13 אזרחים נהרגו מירי חיילים צנחנים בריטים בלונדונדרי.

תזכורת מימי הטרור בצפון אירלנד

 הצבא האירי הרפובליקני (IRA) פתח בקמפיין של פיגועים נגד כוחות הביטחון ונגד אזרחים פרוטסטנטים, ומול התייצבו ארגוני טרור לויאליסטיים שביצעו פעולות נקם. הבריטים, שמצאו את עצמם באמצע, ניסו להשתמש בשיטות שונות – החל משימוש ביחידות מיוחדות ללוחמה בטרור ועד מתן עדיפות לכוחות המשטרה שיכולים לפעול יותר בקלות בקרב האוכלוסייה האזרחית.

אבל הנקודה החשובה ביותר היא שכבר בשלביו הראשונים של הסכסוך המזוין בצפון אירלנד, הכירו הפוליטיקאים הבריטים – הן הממשלה והן האופוזיציה – בכך שהפתרון יהיה חייב להיות פוליטי וכי תושבי צפון אירלנד עצמה הם שיקבעו את עתידם. השימוש בכוח צבאי, כך האמינו הבריטים, הוא רק כלי שנועד לגרום לפעילי הטרור להבין שעליהם להניח את כלי נשקם ולבחור במסלול הפוליטי.

לצורך השגת היעד, היו מוכנים הבריטים לקיים שיחות ישירות חשאיות עם נציגי ה-IRA עוד בתחילת שנות השבעים, ובנוסף הם ניהלו דיונים גלויים וסודיים עם הרפובליקה האירית בניסיון לגבש את הפתרון הפוליטי הרצוי. כל זאת, במקביל להמשך הלחימה העיקשת בטרור של המחתרת האירית.

אולם רק בשנת 1993, אחרי יותר מ-3,000 קורבנות, הצליחו שני הצדדים לגשת לתהליך פוליטי אמיתי. מצד אחד, הבריטים נוכחו לדעת כי הם לא יצליחו להביס לחלוטין בכוח צבאי את ה-IRA, שהיה אחד הארגונים החמושים ביותר בעולם בזכות משלוחי נשק שהגיעו באדיבותו של שליט לוב, מועמר קדאפי. ואילו החמושים הרפובליקנים הבינו שהבריטים לא יסכימו לנטוש את צפון אירלנד על אף המחיר הכבד של הטרור.

באפריל 1998, יום שישי הטוב של חג הפסחא, נחתם ההסכם שהביא לסיומו את הסכסוך האלים בצפון אירלנד, ואשר עקרונותיו היו תואמים לרעיונות שהועלו כבר 25 שנה קודם לכן - ובראשם הקמת ממשלה משותפת של הפרוטסטנטים והקתולים. אחרי משא ומתן נוסף, הסכימו הארגונים החמושים, ובראשם ה-IRA, להתפרק מכלי נשקם.

מאז, על אף כמה משברים שאיימו לערער את השלום השברירי, שתי הקהילות ממשיכות לעבוד יחד מתוך הבנה כי רק כך תוכל צפון אירלנד לשגשג וכי זו הדרך היחידה שבה כל התושבים ירוויחו. העדות הבולטת ביותר לכך היא אחרי פיגועים או ניסיונות פיגוע של קיצונים רפובליקנים שמתנגדים להסכם השלום, כאשר הגינויים מגיעים מכל קצוות החברה, כולל מצד פוליטיקאים שבעבר הלא רחוק היו אלה שחתומים על התקפות טרור שגבו את חייהם של חפים מפשע.

סרי לנקה: עם כוח, ורק כוח

אם יש דוגמה בולטת למדינה שהצליחה לחסל לחלוטין את הטרור בכוח הזרוע, אין ספק שמדובר בסרי לנקה. לפני חמש שנים, אחרי התקוממות שנמשכה כשלושה עשורים, הצליחו כוחות הביטחון להשמיד את ארגון הטרור "הנמרים הטמיליים" אחרי פעולה צבאית מוחצת. אבל המחיר האנושי של הניצחון היה כבד.

המחתרת החלה את מאבקה למען הקמת מדינה עצמאית למיעוט הטמילי בצפון מזרח סרי לנקה במחצית השנייה של שנות השבעים, ובהדרגה הפכה מארגון גרילה קטן לאחד הארגונים הצבאיים למחצה החזקים בעולם, עם כ-20 אלף חיילים (בהם גם ילדים ונשים) וכוחות ים ואוויר, ואף שלט בשטח שהתפרש על פני 15 אלף קמ"ר. "הנמרים" היו גם אחד מארגוני הטרור העשירים בעולם, בזכות תרומות של גולים טמילים ברחבי העולם ובשל מעורבותם בסחר בבני אדם ובסמים.

עבור "הנמרים", הטרור היה חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הכוללת להשגת המטרה. למעשה, הם אלה שהמציאו את חגורות הנפץ ששימשו מחבלים ומחבלות לביצוע מאות פיגועי התאבדות, כולל רציחתם של ראש ממשלת הודו, רג'יב גנדי, ב-1991 ושל נשיא סרי לנקה, רנסינגה פרמדסה, בשנת 1993.

ממשלות סרי לנקה ניסו להתמודד עם איום הטרור של "הנמרים" בדרכים שונות. הם השתמשו בכוח צבאי, כולל אמצעי לחימה שנרכשו מישראל כמו מטוסי כפיר וספינות דבורה, ובנוסף ניסו לקדם פתרון פוליטי. בשנת 2002, הכריזו שני הצדדים על הפסקת אש וניהלו שיחות שלום בתיווך נורבגיה. השיחות אמנם נקלעו למבוי סתום באביב 2003, אולם ראשי ארגון הטרור הבהירו כי הם מחויבים לפתרון של שלום ואף שיתפו פעולה עם הרשויות בשיקום אחרי הצונאמי הקטלני של דצמבר 2004.

מי שהביא את השינוי הוא מהינדה רג'פקסה, שנבחר לנשיא סרי לנקה ב-2005. עוד בקמפיין הבחירות, הוא הבהיר כי הפתרון לטרור ולאלימות מצד "הנמרים" הוא צבאי בלבד, והציבור החליט לתת בו אמון כדי שישיג את המטרה. יחד עם אחיו גוטאביה, שמונה לשר ההגנה, הוא החל במשימה המורכבת.

ראשית, הוא הכפיל את תקציב הביטחון, ערך רפורמה בשירותי המודיעין והרחיב את שורות הצבא. במקום יחידות צבאיות גדולות שנעות כבדות, החלו האחים רג'פקסה להשתמש ביחידות מיוחדות קטנות וניידות שניהלו לוחמת גרילה נגד המורדים החמושים.

אמצעי נוסף היה שיטת "הפרד ומשול". הממשלה תמכה בקבוצות שהתפלגו מארגון "הנמרים" כדי ליצור רקע בקרב הבדלנים, והתגובה הנזעמת של "הנמרים" נגד מי שנחשבו לבוגדים, ובעיקר נגד אזרחים שהיו מזוהים עמם, רק הובילו להתנתקות נוספת של האוכלוסייה ממי שטענו כי הם נלחמים למען התושבים.

גם לקהילה הבינלאומית היה תפקיד נכבד במערכה של סרי לנקה. ארצות הברית, האיחוד האירופי, קנדה, הודו ואוסטרליה הכריזו כי "הנמרים" הם ארגון טרור והחלו לפעול להקפאת כספיהם ברחבי העולם, אחד מצינורות החיים החשובים ביותר של הארגון. צבא סרי לנקה גם זכה לסיוע צבאי חיצוני, מסין ועד ישראל, שאפשר לו לשפר את יכולותיו מול ארגון הגרילה המסוכן.

מדיניות זו הצליחה להחליש בהדרגה את "הנמרים" ולדחוק אותם ממרבית האזורים שבהם שלטו. בראשית 2009, פתח צבא סרי לנקה במבצע המכריע שנועד להשמיד סופית את ארגון הטרור ולהחזיר את ריבונות הממשלה על כל חלקי המדינה. הפעם, לא היה מדובר רק ביחידות מובחרות, אלא בשימוש מסיבי בכוח אווירי וארטילרי שנועד להביא לידי ביטוי את מלוא עוצמתו של הצבא.

במאי 2009, הודיע הנשיא רג'פקסה כי הושג ניצחון מוחלט וכי מנהיג ארגון הטרור מיום היווסדו, וולופילאי פרבקראן, נהרג בלחימה. "שחררנו לחלוטין את המדינה מהטרור של הנמרים הטמילים. כעת ביססנו את שלטוננו בכל המדינה", אמר. "הכוונה שלנו הייתה להציל את הטמילים מאחיזתם האכזרית של הנמרים טמילים. כעת עלינו לחיות כמו שווים במדינה החופשית הזו".

אבל המחיר האנושי של הניצחון היה כבד ביותר. אזרחים הפכו למגנים חיים של הטרוריסטים, בעוד מאות אלפים נמלטו מבתיהם אבל נותרו בתוך קו האש בין שני הצדדים היריבים. הממשלה מנעה מאמצעי התקשורת ומארגונים הומינטריים להיכנס לאזור הלחימה, אולם עדויות של תושבים שנמלטו גילו כי המחיר האנושי בקרב האוכלוסייה המקומית היה גבוה ביותר כתוצאה מהפצצות הצבא.

מאז סיום הלחימה וחיסול ארגון הטרור, החלה ממשלתו של רג'פקסה לקדם תהליך פיוס במטרה להפוך את הטמילים לחלק בלתי נפרד מהחברה בסרי לנקה. אבל נראה כי הזוועות של המלחמה הממושכת, ובייחוד של המערכה המכריעה ימשיכו לרדוף את המדינה. כלי תקשורת בבריטניה חשפו צילומים שמעידים לכאורה על פשעי מלחמה שביצעו שני הצדדים, כולל פגיעה מכוונת באזרחים, הוצאות להורג ומניעת מים ומזון מאזרחים שנקלעו לאזור הלחימה. בממשלת סרי לנקה דחו את הטענות כי כוחותיה ביצעו פשעים, אך הבטיחו להפיק לקחים. למרות זאת, ועדת זכויות האדם של האו"ם המליצה במרץ האחרון להקים ועדת חקירה לבירור הפגיעה באזרחים ונראה כי הפרשה עדיין רחוקה מסיום.

בינואר האחרון הגיע רג'פקסה לביקור רשמי ראשון של נשיא סרי לנקה בישראל. "הגעת לכאן כמנהיג עם רקורד מרשים", אמר המארח, נשיא המדינה שמעון פרס. "השקעת את לבך ואת מחשבתך, את ימיך ולילותיך בשלום, ואתה רואה את הפירות. הגעת לאזור שעדיין מחפש שלום ופיוס. ישראל נחושה לעשות שלום".

אירועי הימים האחרונים הוכיחו כי הדרך לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני עדיין רחוקה מאד וכי ייתכן שהאזור עומד שוב בפני סבב לחימה. כעת עולה השאלה אם המנהיגים בירושלים יבחרו בתסריט של צפון אירלנד וישימו את הדגש על השגת פתרון פוליטי ולא רק על הפעלת כוח, או שכמו רג'פקסה, גם הם יגיעו למסקנה שכוח הוא הדרך היחידה שיכול להביא להשמדה מוחלטת של הטרור – תוך שימוש בכל האמצעים האפשריים, גם אם לעתים הם רחוקים מדמוקרטיה.

דיווח: הביון הפקיסטני תכנן פיגוע נגד קונסוליה ישראלית בהודו

גורמים בהודו טענו כי אזרח סרי לנקה שנעצר בעיר צ'נאי בשבוע שעבר טען כי נשלח על ידי נציג של המודיעין הפקיסטני לאסוף מודיעין על קונסוליות של ישראל ושל ארצות הברית. ברשותו נמצאו צילומים של שתי הנציגויות ונמצאו הוכחות כי המידע נשלח לשגרירות הפקיסטנית בסרי לנקה

האם המודיעין הפקיסטני הפעיל רשת טרור שתכננה לבצע בקרוב פיגוע נגד קונסוליה ישראלית בהודו? כך טענו היום (א') גורמים רשמיים בהודו בעקבות מעצרו של אזרח סרי לנקה שלפי החשד צילם נציגויות ישראליות ואמריקאיות במדינה על פי הוראתו של איש ביון פקיסטני.

לפי הדיווחים בתקשורת ההודית, סאקר חוסיין נעצר בעיר צ'נאי שבמדינת טאמיל נאדו, בדרום מזרח הודו, ב-29 באפריל אחרי ששמו עלה במסגרת חקירה שנערכה באחת ממדינות דרום מזרח אסיה בחשד לתכנון פיגועי טרור.

גורמים רשמיים טענו היום כי בחקירתו, טען חוסיין כי הוא נשלח על ידי השגרירות הפקיסטנית בקולומבו, בירת סרי לנקה, כדי לאסוף מידע על הקונסוליות של ישראל בבנגלור ושל ארצות הברית בצ'נאי. ברשותו אף נמצאו צילומים של שתי הנציגויות ושל דרכי הגישה אליהן, ונמצאו הוכחות לכך שחוסיין שלח אותן למפעיליו הפקיסטנים.

עוד טען חוסיין כי סוכנות הביון הפקיסטנית מתכננת לשלוח שני גברים מהאיים המלדיביים לצ'נאי, וכי הוא היה אמור לארגן להם את מסמכי הנסיעה ואת מקומות המסתור לקראת ביצוע הפיגועים נגד הנציגויות.

לטענת חוסיין, מי שהפעיל אותו היה אמיר זובייר סידיק, קונסול בשגרירות הפקיסטנית בקולומבו, וכי הוא גייס אותו בשל מעורבותו בסחר בבני אדם ובזיוף מסמכים. גורמים הודיים מסרו כי שמו של סידיק כבר עלה בחקירות קודמות לגבי גיוס אנשים לפעילות של איסוף מידע על יעדים בהודו.

בשגרירות הפקיסטנית בקולומבו דחו בתוקף את הטענות. "ממשלת פקיסטן ומוסדותיה הם ישויות אחריות ביותר ולא מעורבות בטקטיקות מהסוג הזה ", אמר קצין העיתונות של הנציגות, מוחמד דאוד אטישם. "נראה לנו שמדובר במערכה תקשורתית נבזית שנועדה לקעקע את הדימוי של פקיסטן. זה סיפור בעל אופי ספקולטיבי ואין בו שמץ של אמת".

זו לא הפעם הראשונה שבה שמה של סוכנות הביון הפקיסטנית, אחד הגופים החזקים ביותר במדינה, נקשר לפעילות טרור. בעבר הואשמה הסוכנות כי היא זו שסייעה להקמת הטאליבן באפגניסטן ואף הואשמה בהפעלת קבוצות טרור לביצוע פיגועים בתוך הודו, ובראשן לאשקר א-טויבה שביצעה את המתקפה במומבאי בנובמבר 2008.

ד"ר רוהאן גונארטנה מהמרכז הבינלאומי לחקר אלימות פוליטית וטרור באוניברסיטת נניאנג בסינגפור ומומחה בעל שם עולמי לאל-קאעידה, אמר כי מעצרו של חוסיין הוא התפתחות משמעותית ביותר. בראיון לכלי תקשורת בסרי לנקה, אמר גונארטנה כי עדיין קיימים תאים פעילים כמו תא הטרור שאליו השתייך חוסיין, וכי הם מהווים איום חמור על מטרות בהודו, סרי לנקה ובאיים המלדיביים.

גונארטנה הוסיף כי עם נסיגת כוחות נאט"ו מאפגניסטן השנה, עולה הסכנה של פעילות טרור אסלאמית באזור וכי על הממשלות לפעול יחד במטרה לסכל את הפיגועים ולצמצם את תהליך ההקצנה בקרב צעירים, במיוחד בסרי לנקה שעדיין לא התנסתה בטרור אסלאמי. 

חדש במצעד הבריטי: שיר תמיכה בפעילי טרור

שיר משנת 1982 שמהלל את עשרת האסירים הרפובליקניים שמתו בשביתת הרעב בכלא בצפון אירלנד ומגדף את בריטניה הגיע למקום ה-33 במצעד הלהיטים השבועי של הבי-בי-סי. הצלחתו היא תוצאה של קמפיין של אוהדי קבוצת הכדורגל סלטיק שמוחים על חוק שקובע כי אסור לשיר את הבלדה במהלך משחקים

"אנגליה, את מפלצת, אל תחשבי שאת ניצחת

לעולם לא נובס כל עוד לאירלנד יש כאלה בנים".

אלה שניים מהמשפטים של שיר המחאה הרפובליקני "Roll of Honour" שהגיע אתמול למקום ה-33 במצעד 40 הלהיטים השבועי של רדיו בי-בי-סי 1, כשהוא מקדים זמרים בינלאומיים בולטים כמו ריהאנה וקייטי פרי.

השיר של להקת "הבריגדה האירית" יצא לאור במקור בשנת 1982 כדי להעלות על נס את עשרת החברים בארגוני הטרור הרפובליקניים בצפון אירלנד שמתו בשביתת הרעב בכלא מייז שנה קודם לכן. השיר מנציח את שמותיהם של העשרה, ובראשם מנהיג שביתת הרעב, בובי סאנדס מהמחתרת האירית  (IRA) ומגדף את הבריטים.

אז כיצד קרה שבלדה אנטי בריטית מלפני יותר מ-30 שנה מגיעה פתאום לאחד המצעדים המוזיקליים החשובים בעולם? התשובה היא שמדובר במחאה של אוהדי קבוצת הכדורגל הסקוטית סלטיק, אשר ידועים כקבוצה הקתולית של גלזגו - בניגוד ליריביהם מקבוצת ריינג'רס הפרוטסטנטית – ואשר הביעו תמיכה בלתי מסויגת במאבק של המחתרת האירית נגד השלטון הבריטי בצפון אירלנד.

ציור קיר שמהלל את בובי סאנדס בבלפסט

זעמם של אוהדי סלטיק יצא נגד חוק שהעבירה ממשלת סקוטלנד לפני כשנתיים, ואשר אסר על "התנהגות תוקפנית במגרשי הכדורגל", ובין השאר קבע כי השמעת שירים שתומכים בארגוני טרור אסורים במגרשים. בספטמבר האחרון אף הורשע אוהד הקבוצה אחרי ששר את הבלדה במשחק ליגה ונאסר עליו להגיע למשחקים במשך שלוש שנים ולשלם קנס של 600 פאונד.

בשל כך, יצאו חברי "הבריגדה האירית" וארגון האוהדים המתנגד לחוק בקריאה לתומכי סלטיק לבצע הורדות של השיר מ-iTunes וכך להכניס אותו למצעד הפזמונים כדי "להביך את מי שרוצים להפוך אותנו לפושעים". "לא נסבול את המשך הרדיפה של חברינו האוהדים מצד מדינת המשטרה סקוטלנד", נאמר בהודעת הארגון.

אחרי שבשבוע האחרון הגיע השיר כבר למקום ה-24 בזכות ההורדות המסיביות, אתמול הוא התייצב במקום ה-33 במצעד. המגישה ג'מילה ג'מיל ציינה כי מדובר במחאה של אוהדי סלטיק, ומיד לאחר מכן השמיעה את שתי השורות הראשונות של הבלדה: "קראו את שורת הכבוד עבור הגברים האמיצים ביותר של אירלנד, אנחנו חייבים להיות מאוחדים לזכרם של העשרה".

השמעתו של השיר השנוי במחלוקת עוררה סערה בקרב היוניוניסטים בצפון אירלנד – תומכי המשך האיחוד עם בריטניה – שזעמו על רשת השידור הציבורית שנתנה ביטוי לבלדה. "אם הבי-בי-סי היה ניצב מול שיר אחר שמהלל רצח, ולעתים מעשי רצח רבים של אנשים חפים מפשע, הם היו מקבלים החלטה מנהלתית שלא לקדם שיר כזה", אמר הפוליטיקאי הפרוטסטנטי, גרגורי קמפבל, לבלפסט טלגרף. "בדיוק אותם עקרונות צריכים להיות תקפים אילו היה מדובר באל-קאעידה, הבדלנים הבאסקים או ארגוני טרור מזרח תיכוניים אחרים".

בבי-בי-סי הבהירו כי הם לא יכולים להחרים את השיר מאחר שמדובר בחופש הביטוי. כך היה גם בשנה שעברה, כאשר במצעד הפזמונים הושמע קטע מהשיר "דינג דונג! המכשפה מתה" מהסרט "הקוסם מארץ עוץ" שקידמו מתנגדיה של ראש הממשלה, מרגרט תאצ'ר, בעקבות מותה של "גברת הברזל".

הטרור הצפון אירי עדיין פה

פרשת הבלדה מגיעה בדיוק כאשר בריטניה קיבלה תזכורת כי על אף הסכם השלום שנחתם בצפון אירלנד בשנת 1998, הטרור הרפובליקני עדיין לא נעלם לחלוטין. היום מסר הסקוטלנד יארד כי קבוצה בשם "ה-IRA החדש" קיבלה אחריות על משלוח של ארבע מטעני חבלה למשרדי גיוס של הצבא בשבוע שעבר.

ארבעת המטענים התגלו במשרדים באוקספורד, ברייטון, קנטרברי ובמרכז הקניות קווינסמרה, וחבילות חשודות נשלחו גם למשרדים של הצבא באלדרשוט, רדינג וצ'טהאם. כל החבילות נוטרלו ללא נזקים או נפגעים.

לאחר ישיבת חירום שהתקיימה במשרד ראש הממשלה, נאמר כי המטענים היו בעלי סימני זיהוי של ארגוני טרור מצפון אירלנד. היום אישרה גם המשטרה כי ביום שבת קיבל עיתון צפון אירי הודעת קבלת אחריות שכללה מילת קוד מוכרת שמזוהה עם ה-IRA.

המחתרת האירית, שהייתה אחראית למאות מקרי רצח וטרור במהלך העימות המזוין בצפון אירלנד, הכריזה על סיום המאבק ועל התפרקותה בשנת 2005. אולם פעילים בארגון, שמתנגדים לתהליך השלום, המשיכו לפעול במסגרת ארגוני טרור בדלניים שהיו אחראים לכמה התקפות בשנים האחרונות. לפני כשנתיים, הוכרז על הקמת ארגון "ה-IRA החדש" ואנשיו חשודים במשלוח מעטפות נפץ לפני כמה חודשים.