כאילו בלעה אותם האדמה: על קורבנות ההיעלמות הכפויה

היום מצוין היום הבינלאומי למען קורבנות של היעלמות כפויה, המוגדרים על ידי האו"ם כ"אנשים אשר נעצרו, עוכבו לחקירה או נחטפו בניגוד לרצונם או שחירותם נשללה מהם על ידי גורמים רשמיים של זרועות שונות או רמות שונות של הממשלה". ארגון הסבתות של כיכר מאי שפועל בארגנטינה הצליח לאתר מאז הקמתו יותר ממאה נכדים שנעלמו בתקופת המשטר הצבאי, ועדיין, גם בימינו, בני אדם נעלמים במקומות שונים בעולם

פעילת זכויות האדם, אסטלה דה קרלוטו, היא אחת הדמויות המוכרות ביותר בארגנטינה וזוכה גם להוקרה ברחבי העולם. זה 26 שנה שהיא עומדת בראש ארגון הסבתות של כיכר מאי ומשמיעה קול שפועל כדי לזכור ולא לשכוח את פשעיה של אחת התקופות האפלות ביותר בתולדותיה של המדינה הדרום אמריקאית - שלטון החונטה הצבאית (1983-1976) שרדפה, עינתה, רצחה והעלימה עשרות אלפי פעילי שמאל, אנשי רוח ואזרחים תמימים שנחשדו בהתנגדות למשטר.

מספרים האמיתיים של הקורבנות אינם ידועים משום שהחונטה הסתירה את הנתונים, ולכן פורסמו לאורך השנים גרסאות שונות: הוועדה הלאומית להיעלמות בני אדם טענה בשנת 1984 כי מספר הנרצחים והנעלמים עומד על כ-9,000 בני אדם, משרד זכויות האדם גרס בשנת 2003 כי המספר עומד על 13 אלף בני אדם וארגוני זכויות אדם בארגנטינה מציינים כי כ-30 אלף בני אדם נרצחו או נעלמו.

לצד חברותיה לארגון, פעלה קרלוטו במשך שנים בניסיון לאתר את עקבותיהם של כ-500 תינוקות שנולדו בעת שהאמהות שלהם הוחזקו במעצר ולאחר מכן נעלמו אחרי שקציני הצבא רצחו את ההורים שנחשדו בפעילות במסגרת ארגוני שמאל. היא עזרה לעלות על עקבותיהם של יותר ממאה מהילדים הנעלמים, שבדרך כלל הועברו למשפחות שהיו מקורבות לאנשי הצבא, אך תמיד תהתה מה עלה בגורל הנכד שלה - גידו.

בתה של קרלוטו, לורה, סטודנטית להיסטוריה שהייתה פעילה בתנועת הצעירים של תומכי משטר פרון (שהופל על ידי הקצינים), נחטפה בנובמבר 1977, בעת שהייתה בחודש השלישי להריונה, על ידי אחת מיחידות המוות שהפעילו אנשי הצבא בעיר לה פלאטה (La Plata), ונלקחה למתקן סודי. בן זוגה ואבי הילד, וולמיר מונטויה, שהיה חבר בארגון גרילה, נחטף אף הוא, עבר עינויים והוצא להורג. לורה ילדה את בנה, כשהיא קשורה באזיקים, ביוני 1978, וחודשיים מאוחר יותר נורתה למוות. רק אחרי שגופתה הוחזרה להוריה, התברר להם שבתם הייתה בהיריון ושנולד להם ילד.

קרלוטו הצטרפה לקבוצה של סבתות שעברו חוויה דומה לשלה והתקבצו בכיכר מאי שבמרכז בואנוס איירס, מול ארמון הנשיאות ובנייני ממשל נוספים. יחד הן הקימו את תנועת הסבתות של כיכר מאי, שדרשה מקציני הצבא לספר להם מה עלה בגורל הילדים, שמספרם לפי ההערכות שלהן הגיע ל-500. הן המשיכו את החיפושים גם לאחר חזרת הדמוקרטיה, תוך כדי הובלת קמפיינים תקשורתיים שנועדו להבטיח כי הסוגיה אינה יורדת מסדר היום הציבורי, כולל הקמת בנק דנ"א עם דגימות שלהן שנועד לאפשר לכל מי שחושד כי הוא אחד מאותם ילדים נעדרים לתת דגימה משלו לצורך השוואה. הן אף היו מועמדות לפרס נובל לשלום לפחות שש פעמים על פעילותן.

הפעילות מפגינות בכיכר מאי

גידו וסבתא

באוגוסט 2014, אחרי שכבר אותרו 113 מהילדים הנעלמים, זכתה גם קרלוטו להגשים את חלומה בגיל 83. איגנציו הורבן, מנהל בית ספר למוזיקה ומנהיג להקת ג'ז מהעיר אולווריה (Olavarría), גדל עם הוריו בחווה כפרית בשטח שהיה שייך לבעל אדמות עשיר ומקורב לצבא, אבל רק בקיץ שעבר גילה כי הוא מאומץ. הוא החליט לתת דגימה בבנק הדנ"א של תנועת הסבתות בלי לפתח ציפיות, אבל בתוך זמן קצר התברר כי הוא גידו, הנכד האבוד של קרלוטו.

בתחילת אוגוסט התרחש כאמור האיחוד שריגש את כל ארגנטינה ועורר התלהבות גם בקרב כוכבי הכדורגל דייגו מרדונה וליאו מסי. "מה שקורה לי זה נפלא וקסום", אמר הורבן-קרלוטו לעיתונאים שסיקרו את המפגש בינו ובין סבתו ובני משפחה נוספים בבואנוס איירס. "לא רציתי למות בלי לחבק אותו", הוסיפה קרלוטו.

מאז, התגלו עוד שני ילדים נעלמים שהתאחדו עם בני משפחותיהם, ועל אף גילן המתקדם, מבטיחה קרלוטו כי היא וחברותיה אינן מתכוונות להפסיק עם המשימה. "המחשבה היחידה שהייתה לי (בעת המפגש עם הנכד – ח"א) היא שלורה יכולה לנוח כעת בשלום", אמרה קרלוטו ל"גרדיאן הבריטי" ביוני השנה. "חשתי שלורה אמרה לי: 'אימא, המשימה הושלמה'. אבל יש עדיין הרבה מה לעשות. אני מתכוונת להמשיך ולחפש אחרי נעלמים נוספים".

בעוד הסבתות מחפשות אחרי נכדיהן, האימהות של כיכר מאי - תנועה שהוקמה ב-1977 - מבקשות לדעת מה עלה בגורל ילדיהן שהועלמו על ידי אנשי הצבא ותומכיהם. מדי יום חמישי, כפי שעשו עוד בימי החונטה על אף האיומים וההטרדות, הן ממשיכות להתייצב בכיכר ולשמר את זכרם של הנעלמים, למרות גילן המופלג. "אנחנו חלושות, אבל כאשר אנחנו מגיעות לכיכר, זה פשוט נעלם", אמרה מנהיגת הארגון הבה דה בונפיני בת ה-86, בריאיון לאתר OZY במאי השנה. היא הבטיחה כי הן ימשיכו להילחם עד היום האחרון "כי מרבית האמת נותרה עלומה".

אף שחילוקי דעות סביב אידיאולוגיה, דרכי פעולה ויעדי המאבק הביאו להקמת ארגונים נוספים שמטרתם לדעת מה עלה בגורלם של הנעלמים והנרצחים, כל הגופים שותפים לרצון להמשיך ולחשוף את כל האמת סביב הימים האפלים של החונטה. מי שבא לעזרתם הוא האפיפיור פרנציסקוס – יליד ארגנטינה בעצמו שעמד בראש מסדר ישועי בזמן הרודנות הצבאית. באפריל השנה הורה פרנציסקוס על פתיחת ארכיוני הוותיקן כדי לחשוף את כל המידע שאספו אנשי הכנסייה באותן שנים הן מהקהילות שאותן הובילו והן מקשריהם עם קציני הצבא.

זווית נוספת במאבק של ארגוני זכויות האדם היא הרצון למצות את הדין עם האחראים לפשעים החמורים של ימי החונטה. אחרי נפילת הרודנות, החלו הליכים משפטיים נגד מאות אנשי צבא, כולל המפקדים הבכירים ביותר, ונגזרו עליהם עונשים ממושכים, אך בשנת 1986 התקבל חוק שעוצר את המשפטים אחרי שהצבא איים לבצע הפיכה חדשה. זאת ועוד: בשנת 1990, העניק הנשיא קרלוס מנם חנינה לבכירים הכלואים כחלק מרצונו להביא לפיוס לאומי.

רק בשנת 2003, תחת שלטונו של הנשיא נסטור קירשנר ולאחר מכן של רעייתו כריסטינה פרננדס דה קירשנר, בוטלו החוקים השנויים במחלוקת והתחדשו החקירות והמשפטים נגד המעורבים במעשי הרצח, העינויים וההיעלמויות הכפויות. לפי נתוני המרכז ללימודים משפטיים וחברתיים, ארגון בלתי ממשלתי להגנה על זכויות אדם, עד אוגוסט 2014 התקיימו 121 משפטים על עברות שבוצעו בזמן החונטה והם הביאו ל-503 הרשעות בפשעים נגד האנושות.

קרלוטו במפגש האיחוד עם הנכד האבוד

תופעה עולמית

היום, ה-30 באוגוסט, מצוין היום הבינלאומי למען קורבנות של היעלמות כפויה. לפי הצהרת האו"ם מדצמבר 1992 בדבר הגנה על כל בני האדם מפני היעלמות כפויה, היעלמות כפויה מתרחשת כאשר "אנשים נעצרים, מעוכבים לחקירה או נחטפים בניגוד לרצונם או שחירותם נשללת מהם על ידי גורמים רשמיים של זרועות שונות או רמות שונות של הממשלה, או על ידי קבוצות מאורגנות או אנשים פרטיים שפועלים בשם ממשלה או בתמיכתה הישירה או העקיפה, בהסכמתה הגלויה או בהסכמתה שבשתיקה, וכאשר יש סירוב לגלות מה עלה בגורלם או מהו מיקומם של אותם אנשים או סירוב להכיר בכך שחירותם נשללה מהם, אשר מציב אנשים כאלה מחוץ להגנת החוק".

עוד קובע האו"ם כי היעלמות כפויה היא פשע נגד האנושות מאחר שהקורבנות מאבדים את זכותם להיות מוכרים כבני אדם בפני החוק וכך נשללות מהם זכויות בסיסיות נוספות - הזכות לחירות ולביטחון, הזכות לא להיות נתונים לעינויים ולטיפול אכזר ובלתי אנושי אחר, הזכות לחיים (אם הקורבנות מאבדים גם את חייהם), הזכות לזהות, הזכות למשפט הוגן, הזכות לריפוי יעיל והזכות לדעת את האמת בנוגע לנסיבות ההיעלמות.

היעלמות בני אדם בארגנטינה היא רק דוגמה אחת של היעלמויות כפויות בהיקף נרחב. כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, העלימו המשטר הנאצי בגרמניה והשלטון הקומוניסטי בברית המועצות את מתנגדיהם ואת כל מי שראו בו סיכון לשלטון ולחברה. מאז הפך אמצעי זה לכלי נפוץ של ארגוני טרור ומשטרים רודניים ברחבי העולם, כגון הקמר רוז' בקמבודיה; "המדינה הספרדית" - ספרד תחת שלטונו של הגנרליסימו פרנקו; עיראק בימיו של סדאם חוסיין; בוקו חראם – הארגון האסלאמיסטי הניגרי שחטף בשנים האחרונות מאות נשים וילדות כדי להפוך אותן למחבלות מתאבדות או לשפחות מין עבור הלוחמים (המקרה הזכור ביותר הוא חטיפתן של כ- 270 תלמידות באפריל 2014); וכוחות הביטחון וקרטלי הסמים במקסיקו, שם לפי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הועלמו יותר מ-26 אלף בני אדם בשנים 2012-2006 במלחמה המדממת שפוקדת את המדינה (בספטמבר שעבר נחטפו 43 סטודנטים בעיר איגואלה שבדרום מקסיקו ולאחר מכן נרצחו וגופותיהם נשרפו, והחקירה העלתה כי האחראים היו חברי קרטל מקומי ששיתפו פעולה עם ראש העיר ורעייתו ועם אנשי המשטרה המקומיים).

הפגנה למען הבנות שנחטפו בניגריה

הזירה הבולטת ביותר כיום שבה מתרחשות היעלמויות כפויות היא סוריה. על פי סדרה של דוחות שפרסמה ועדת החקירה העצמאית מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם מאז נובמבר 2011, המשטר הסורי אחראי להעלמתם של פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר, של אנשים שנחשדו כמורדים ובני משפחותיהם ושל נערים וגברים בגילים 60-15 כדי למנוע את הצטרפותם לשורות ארגוני המורדים. גם ארגוני המורדים הואשמו בדוחות אלה בהעלמות בני אדם, ובייחוד ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) שאחראי לחטיפתם של תומכי השלטון ושל בני דתות וקהילות אחרות שנחשבים בעיניו לכופרים, בעיקר נוצרים ושיעים, גם בשטחים בעיראק השכנה הנמצאים תחת שליטתו.

סמאר סאלח בת ה-25 נחטפה עם ארוסה, העיתונאי מוחמד אל-עומור, על ידי חמושי המדינה האסלאמית במחוז חאלב בנובמבר 2013. אחותה מייסה, שבעצמה הוחזקה בכלא של המשטר במשך חצי שנה אחרי שנחטפה מבית קפה בדמשק, סיפרה על חוסר האונים שגורמת אי הוודאות בנוגע לגורלם של השניים. "אנחנו מתפללים שמישהו יוכל רק לומר לנו משהו לגביהם, אם הם חיים או מתים", אמרה לבי-בי-סי בנובמבר 2014. "אפילו אם סמאר מתה, לפחות תנו לנו את הגופה שלה, תנו לנו לדעת. תגידו לנו כדי שנוכל לנוח".

אריאל דוליצקי, פרופ' למשפט מאוניברסיטת טקסס ויו"ר ועדת האו"ם להיעלמויות כפויות, ציין באוגוסט 2014 כי זוהו מקרים של היעלמויות ב-89 מדינות ברחבי העולם, כולל מקרים של החזקת חשודים בטרור במתקנים חשאיים של הביון האמריקאי כחלק מהמלחמה בטרור אחרי פיגועי ההתאבדות שהתרחשו ב-11 בספטמבר 2001. "אנחנו רואים את זה בכל מקום", אמר בריאיון לאתר IBTimes הבריטי. "זו תופעה עולמית".

דוליצקי ועמיתו לראשות הוועדה עמנואל דקו הבהירו כי המדינות שבהן תועדו מקרים של היעלמויות כפויות חייבות להפסיק את התופעה, לאתר את כל הנעדרים, לפצות אותם ולהעניש את האחראים. "כל זה דורש תגובה מוסדית מוצקה ומלאת מחויבות, בעוד בדרך כלל זה נותר כיוזמה של משפחות הנעלמים או השותפים שלהם", אמרו השניים לחברי העצרת הכללית של האו"ם בנובמבר 2014. "זמן ההבטחות עבר, כעת הגיע הזמן לפעול. ההכרה בבעיה ובהיקף שלה היא הצעד הראשון והחיוני לקראת פיתוח צעדים יעילים ומקיפים לצורך הכחדתה של התופעה".

הכתבה פורסמה גם בגיליון אוגוסט של מגזין "מסע אחר"

ילדים של החיים: על הסבל של ילדים בזירות עימות

היום, ה-4 ביוני, מצוין היום הבינלאומי למען ילדים חפים מפשע שהם קורבנות של תוקפנות. מלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה והעימותים האתניים ברפובליקה המרכז אפריקאית ובדרום סודן הם תזכורת כואבת לכך שאת המחיר הכבד ביותר משלמים בדרך כלל הילדים 

ואהיל בן ה-16 אומר שפעם הוא היה ילד שאהב לצחוק כל הזמן, אבל שמאז שפרצה מלחמת האזרחים במולדתו סוריה במרץ 2011, החיוך נעלם מפניו. כמי שהצליח לשרוד הפצצות חוזרות ונשנות מצד כוחות המשטר של בשאר אסד והיה עד לעינויים של ילדים קטנים שהוכו נמרצות ולא קיבלו מזון ומים, אפשר להבין מדוע אין לנער הסורי הצעיר סיבה לחייך.

"כמה ילדים מהכפר שלי הפכו אילמים בגלל מה שהם ראו. הילדים הקטנים פשוט עצובים, מפוחדים. הילדים האלה נהגו ללכת לפארק עם האימהות שלהם, וכעת האימהות שלהם מאלצות אותם להיכנס למרתפים בשביל הגנה והם לא מבינים למה", סיפר ואהיל לאנשי ארגון הסיוע הבינלאומי "עזרו לילדים" (Help the Children), שמרכזו בבריטניה. "אני לא יודע איך אני יכול להתמודד עם זה, אין מצב שאני אוכל לפתוח דף חדש. ראיתי ילדים נשחטים. אני לא חושב ששוב אהיה בסדר אי פעם".

עדותו של ואהיל מופיעה לצד סיפורים מזעזעים נוספים של ילדים סורים בדוח שפרסם ארגון הסיוע בספטמבר 2012, שנה וחצי אחרי פרוץ מלחמת האזרחים, תחת הכותרת "זוועות שלא סופרו". מאז עברו יותר משנה וחצי, וכשהמלחמה האכזרית כבר נמצאת בתוך שנתה הרביעית, עוד ועוד ילדים סורים עדים לזוועות מחרידות שמהן כנראה לא יוכלו להירפא לעולם.

לפי האתר של יוניצ"ף (Unicef), קרן האו"ם למען ילדים, 42 אחוז מכלל 21.9 מיליון תושבי סוריה הם ילדים עד גיל 18, ועל כן מדובר בחלק משמעותי של האוכלוסייה שאינו יכול שלא להיפגע מהמלחמה המשתוללת במדינה. דוח שפרסמה הקרן במרץ האחרון מצא כי יותר מעשרת אלפים ילדים סורים מתו במהלך מלחמת האזרחים, שגבתה עד כה את חייהם של כ-150 אלף בני אדם.

עוד התפרסם כי יותר מ-5.5 מיליון ילדים - 56 אחוז מכלל הילדים הסורים – סובלים מהשפעות המלחמה, פי שניים מהשנה הקודמת. 4.29 מיליון מתוכם עדיין נמצאים בסוריה, שם הם נקלעו לקו האש או הפכו לפליטים בתוכה, בעוד 1.251 מיליון ילדים נוספים נמלטו מהמדינה הבוערת וחיים כיום כפליטים בלבנון, בירדן, בעיראק, בטורקיה, במצרים ובמדינות בצפון אפריקה. . יותר מ-8,000 ילדים הגיעו לגבולות המדינה בלי הוריהם וקרוב ל-40 אלף תינוקות סורים נולדו כפליטים.

ילדים בסוריה. צילום מתוך טוויטר

המציאות היומיומית המזעזעת בסוריה גורמת לכך שהילדים אינם יכולים לעשות את מה שבני גילם עושים בדרך כלל – ללמוד בבית הספר ולשחק עם חבריהם. לפי אוניצ"ף, קרוב לשלושה מיליון ילדים – 40 אחוז מכלל הילדים בגיל בית ספר - נמצאים כיום מחוץ למערכת החינוך. יותר מ-4,000 בתי ספר, שהם 18 אחוז מכלל מוסדות החינוך בסוריה, הפכו למקלטים או נהרסו כליל כתוצאה מהפגזות של צבא סוריה או של המורדים.

אפילו הניסיונות לאפשר לילדים לקיים חיים נורמליים למראית עין אינם תמיד מצליחים. בסוף אפריל האחרון, שיגר מטוס קרב סורי טילים לעבר בית ספר בחלק המזרחי של העיר חאלב וגרם למותם של לפחות 19 בני אדם, מרביתם ילדים. צחוק הגורל הוא שבזמן ההתקפה, עמדה להתקיים בבית הספר תערוכה של ציורי הילדים שבהם הם מתארים את זוועות המלחמה.

הפגיעה בילדים, כך מדגישים באו"ם ובארגונים ההומניטאריים, היא מצד שני הצדדים הלוחמים בסוריה. דוח שהגיש מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, למועצת הביטחון בינואר 2014, ציין כי "האו"ם קיבל מספר דיווחים על חטיפות של ילדים מצד מיליציות פרו ממשלתיות או מצד קבוצות אופוזיציה חמושות בתמורה לכופר או לשחרור אסירים או כאמצעי לחץ על קרובי משפחה שנחשבים לתומכי הצד היריב". דוח של ארגון משמר זכויות האדם (Human Right Watch), שמרכזו בניו יורק, תיאר כבר בנובמבר 2012 כיצד ארגוני האופוזיציה החמושים מאלצים ילדים, חלקם צעירים בני 14, להילחם בשורותיהם או למלא תפקידי סיוע כמו העברת כלי נשק או תצפיות.

"בכל יום, ברחבי סוריה, ילדים שרק מנסים לנהל את חייהם היומיומיים נהרגים והופכים לנכים בשל התקפות חסרות הבחנה על אזורים מאוכלסים", אמרה מריה קליביס, האחראית מטעם יוניצ"ף על המזרח התיכון וצפון אפריקה, בעקבות התקיפה האווירית על בית הספר בחאלב. "נראה שההתקפות הללו רק מסלימות, תוך התעלמות מוחלטת מהקריאות להפסיק את מעגל האלימות הבלתי שפוי הזה ולהימנע מפגיעות נוספות בחוק הבינלאומי".

ראויים להגנה מיוחדת

באוגוסט 1982 קבעה העצרת הכללית של האו"ם כי מדי שנה ב-4 ביוני יצוין היום הבינלאומי למען ילדים חפים מפשע שהם קורבנות של תוקפנות, וזאת במטרה "להכיר בכאב שממנו סובלים ילדים ברחבי העולם, שהם קורבנות של התעללות פיזית, נפשית ורגשית". ההחלטה על היום המיוחד התקבלה על רקע "המספר האדיר של ילדים פלסטינים ולבנונים שהפכו לקורבנות של הפעולות התוקפניות של ישראל" בעקבות הפלישה ללבנון במסגרת מבצע "שלום הגליל" נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד יישובי צפון ישראל.

מזכ"ל האו"ם באותה תקופה, חאווייר פרז דה קוויאר, הדגיש כי מטרת היום היא להזכיר כי בהתאם להכרזת זכויות הילד משנת 1959, כל הילדים בעולם "ייהנו מהגנה מיוחדת" ויקבלו תנאים שיאפשרו להם להתפתח באופן בריא ונורמלי. "כתוצאה מעימותים בינלאומיים, מספר אינסופי של ילדים נהרגו או הפכו נכים ורבים מאלה ששרדו איבדו את הוריהם ואת יכולתם לשרוד. אלה הקורבנות העיקריים של חוסר היכולת לחיות בשלום ובהרמוניה", אמר דה קוויאר ביוני 1983, כאשר היום הבינלאומי צוין לראשונה.

יותר משלושה עשורים עברו מאז, אבל גם כיום הילדים הם אלה שעדיין ממשיכים להיות הקורבנות העיקריים של עימותים אלימים, בין אם מדובר במלחמות אזרחים שקורעות מדינות לגזרים או בעימותים מלחמתיים בין מדינות יריבות.

סוריה אינה הדוגמה העדכנית היחידה לסבל הילדים בעתות מלחמה. בדצמבר 2013 פרץ בדרום סודן עימות אתני בין שבטי הנוּאֵר, שמחו על הדחתו של סגן הנשיא ריק משאר, לבני הדינקה, קבוצת הרוב במדינה שאליה משתייך הנשיא סלבה קיר. אלפי בני אדם נהרגו בלחימה, בהם גם ילדים (אין נתונים מדויקים), וכמיליון תושבים הפכו לעקורים בתוך דרום סודן, כמחציתם ילדים. לפי האו"ם, קיים חשש כי 50 אלף ילדים עד גיל חמש ימותו עד סוף השנה בלי סיוע של מזון ומים נקיים.

צלמת העיתונות קייט הולט שבה לאחרונה ממשימה בדרום סודן, שם סיקרה עבור אוניצ"ף את מצבם של הילדים על רקע העימותים האתניים שפרצו במדינה בדצמבר 2013. "קשה לילדים להתמודד עם האלימות, כי השגרה שלהם וכל מה שהם הכירו התנפצו לרסיסים", סיפרה הולט לאתר הסוכנות בסוף אפריל. "כאשר אתה רק יושב במחנה כל היום, אין לך מה לעשות מלבד הישרדות יומיומית – ללכת לנקודות חלוקת המזון, ללכת למקום שבו נרשמת, ללכת לקבל מים, לסייע להורים שלך לאסוף עצים למדורה. עבור ילד, זה דבר לא פשוט".

ברפובליקה המרכז-אפריקאית מתחולל בשנה האחרונה טיהור אתני הדדי - של מיליציות נוצריות על ידי כפרים מוסלמיים ושל מיליציות מוסלמיות על ידי כפרים נוצריים, וגם כאן הילדים נמצאים באמצע. הלחימה פרצה אחרי שמורדים מוסלמים כבשו את הבירה בנגי במרץ 2013 והחלו לטבוח בתושבים נוצרים, ובתגובה החלו מיליציות נוצריות, שהקים הנשיא המודח, לנקום בתושבים המוסלמים. בפברואר האחרון דיווחה יוניצ"ף כי קרוב ל-2.3 מיליון ילדים הושפעו מהקרבות וכי כחצי מיליון מתוכם נאלצו להימלט מבתיהם והפכו לפליטים בתוך המדינה ובמדינות השכנות כשהם סובלים ממחלות ומתת תזונה.

הוריו של ג'ורדי בן ה-13 נרצחו בהתקפה על כפר הולדתו בצפון הרפובליקה המרכז-אפריקאית, ובעקבות זאת הוא ברח למחנה פליטים בבירה בנגי, מרחק של יותר מ-350 קילומטר. כאשר נשאל על ידי נציגה של ארגון "הצילו את הילדים" במרץ האחרון כיצד הוא רואה את עתידו, ענה הנער הצעיר כי הוא רק רוצה להרגיש בטוח, אבל גם חולם להיות מכונאי.

גם אמינה בת השמונה איבדה את הוריה בהתקפה על ביתם והיא עצמה נורתה בירך וכתוצאה מכך הפכה לנכה. קנט פייג', יועץ בכיר של יוניצ"ף שפגש אותה בחודש מרץ, סיפר כי היא לא הפסיקה לחייך, גם כאשר נאבקה ללכת צעד אחרי צעד באטיות במטרה להגשים את חלומה וללמוד ללכת שוב.

ג'ורדי ואמינה מזכירים לנו כי מדובר בילדים צעירים, חייכנים ובעלי חלומות, שאלימות חסרת גבולות גזלה את תמימותם ואילצה אותם להתמודד עם מראות וזוועות שאפילו מבוגרים מתקשים לעמוד מולם. הם מזכירים לנו כי במקום ללמוד בכיתה ולשחק עם חבריהם, ילדים קטנים רבים נאלצים לחשוב כיצד הם שורדים יום אחר יום, אבל עדיין מקווים שבקרוב הם יוכלו אולי לשוב ולעשות את מה שילדים בגילם עושים בדרך כלל.

הכתבה מופיעה גם בגיליון יוני של המגזין "מסע אחר"

המטרה הבאה של חיל האוויר? הבסיס האווירי של חיזבאללה

כלי תקשורת בלבנון פרסמו דוח מודיעיני מערבי שטוען כי חיזבאללה מפעיל שדה תעופה למטוסים ללא טייס בבקעת הלבנון ומוציא משם טיסות לאיסוף מודיעין בשמי סוריה. עוד נטען כי במקום מוסתרים טילים איראניים מתקדמים. האם חיל האוויר כבר נערך לפעולה?

דוח מודיעיני מערבי, שצוטט ביממה האחרונה בכלי תקשורת בלבנון, זיהה כי החיזבאללה מפעיל שדה תעופה בבקעת הלבנון, שממנו ממריאים מטוסים ללא טייס לאיסוף מודיעין בסוריה.

לפי הפרסומים, שזכו לאישור של גורם ביטחוני לבנוני, שדה התעופה של ארגון הטרור השיעי פועל בשטח שנרכש לאחרונה מאחד מראשי הערים בבקעה, וכי הוא ממוקם בין איעאת לבין וורדין, לא הרחק מבעל בק.

המטוס ללא טייס של חיזבאללה

מהדוח המערבי עולה כי אנשי חיזבאללה מפעילים שני סוגים של מל"טים – מרסאד-1 ומרסאד-2 – אשר מבצעים טיסות לאיסוף מודיעין מעל עמדות המורדים במלחמת האזרחים בסוריה. מדובר בדגמי המטוסים שחדרו כמה פעמים לשטח האווירי של ישראל בשנים האחרונות, ואשר חסן נסראללה טען כי הם יכולים גם לשאת חומרי נפץ.

עוד נאמר בדיווח כי חיזבאללה הקים באזור, תחת פיקוח של מומחים איראנים, מערכת של מחסנים ומנהרות סודיות וכי הארגון מסתיר שם רקטות מדגם בורקאן (וולקנו), שבהן נעשה שימוש בקרב בקוסייר בקיץ שעבר ובקרב הנוכחי ביברוד.

מפת האזור שבו נמצא שדה התעופה של חיזבאללה

עוד נטען כי חיזבאללה מסתיר במקום גם טילים איראניים בשם סאג'יל. אם אכן הדיווח נכון, מדובר בהתפתחות מטרידה מאחר שטילי הסאג'יל האיראניים הם טילים בליסטיים בעלי טווח של כאלפיים קילומטר אשר מסוגלים להגיע מאיראן לישראל. קשה להאמין שישראל הייתה מאפשרת לנשק כה אסטרטגי להתקרב כל כך ולהגיע לידי חיזבאללה.

פרט מעניין נוסף שעולה מהדיווחים בלבנון הוא שאחד מהאישים הבכירים של חיזבאללה בסוריה נעצר בחשד ששיתף פעולה עם המוסד הישראלי והעביר את המידע שאפשר את התקיפה האווירית האחרונה נגד משלוח הנשק. לפי הידיעות, שעדיין לא זכו לאישור רשמי של חיזבאללה, החשוד הועבר לחקירה של קציני מודיעין איראניים.

חדר המבצעים הסודי שמסייע למורדים בסוריה

עיתון במפרץ חושף את דבר קיומו של מרכז מבצעים שפועל ממטה המודיעין הירדני ובו חברות 14 מדינות, כולל ארצות הברית ומדינות אירופיות. נציגי המרכז נמצאים בקשר עם מורדי צבא סוריה החופשית, מעניקים להם עצות לקראת מבצעים ומספקים להם נשק קל. עם זאת, המורדים מודים: "זה לא מספיק כדי לנצח את אסד"

הלחץ הרוסי מנע לפני חודשים אחדים פעולה אווירית בהובלת ארצות הברית נגד מתקני המשטר הסורי בעקבות השימוש בנשק כימי נגד אזרחים, אולם מתברר פעם נוספת כי מדינות המערב מעורבות באופן עמוק במלחמת האזרחים בסוריה לצד המורדים מצבא סוריה החופשית.

העיתון נשיונל שיוצא לאור באיחוד האמירויות חשף בסוף השבוע את דבר קיומו של חדר מבצעים בינלאומי מיוחד אשר פועל ממטה המודיעין הירדני ומספק למורדים הסורים בדרום המדינה כלי נשק והדרכה טקטית.

גורמים בצבא סוריה החופשית סיפרו לכתבי העיתון כי בחדר המבצעים יושבים נציגים של 14 מדינות, בהן ארצות הברית, מדינות אירופיות ומדינות ערביות מהמפרץ, וכי המודיעין הירדני הוא שמקשר ביניהם לבין המורדים הסורים.

"כאשר אנחנו רוצים להוציא לפועל מבצע, אנחנו מארגנים לאחד מאנשינו פגישה בלתי פורמלית עם קצין קישור צבאי מחדר המבצעים. הם נפגשים במלון או במקום אחר בעמאן ומדברים על עיקרי התוכנית", סיפר אחד מנציגי המורדים על התהליך.

"אם קצין הקישור אוהב את הרעיון שלנו, הוא מעביר אותו לפגישה של כל נציגי חדר המבצעים, וימים אחדים לאחר מכן אנחנו מגיעים לשם ומציגים את התוכנית שלנו באופן רשמי", הוסיף הגורם. לאחר מכן, היועצים הצבאיים מבצעים התאמות טקטיות כדי ליישם את הפעולה באופן היעיל ביותר ומעבירים אספקה של אמצעי לחימה.

למרות הסיוע המשמעותי, המורדים מודים כי שיתוף הפעולה עדיין אינו מספק מאחר שבחדר המבצעים לא מעבירים אמצעי לחימה כבדים, אלא נשק קל בלבד, ולא משתפים בכל החומר המודיעיני.

"מרכז המבצעים היה טוב אלינו, עזר לנו הרבה, אבל היינו רוצים יותר מחויבות מהם", אמר אחד מקציני צבא סוריה החופשית. "אנחנו חושבים שהם רוצים לשמור על אסד חזק מאתנו, שהם רוצים איזון – אנחנו מקבלים מספיק כדי להתקדם, אבל לא בשביל לנצח".

גם דיפלומט מערבי הודה כי הסיוע של ארצות הברית ואירופה עדיין אינו מגיע לרמה הנדרשת כדי להביא לשינוי בזירה. "אמצעי הלחימה שמספקות סעודיה וקטאר חוצים את הגבול מירדן, אבל לא בכמות שתשנה את מאזן הכוחות", אמר. "עד שלא יהיה מאמץ מקיף של אספקת כלי נשק שבו תהיה מעורבת ארצות הברית, זה לא יספיק כדי להפיל את משטר אסד ולא יצליח להאפיל על הסיוע הצבאי שאסד מקבל מהרוסים". 

קצין איראני בסוריה: אנחנו הטובים פה. צפו בתיעוד נדיר

סרטון בלתי שגרתי מתאר את פעילותה של יחידה איראנית שמשתתפת במלחמת האזרחים בסוריה לצד כוחותיו של בשאר אסד. המפקד האיראני מסביר כי מדובר במלחמה "של האיסלאם נגד הלא מאמינים" ומבקר בחריפות את עמיתיו הסורים. "הם משתמשים ביותר מדי כוח, אנחנו נותנים כבוד"

הסיוע האיראני לצבא סוריה במלחמת האזרחים אינו סוד, וידוע כי מלבד משלוחי נשק מספקת טהרן  גם כוחות לוחמים שנאבקים במורדים לצד חייליו של בשאר אסד. אמש הציגה רשת הטלוויזיה הממלכתית של הולנד תיעוד נדיר של אחת היחידות האיראניות שפועלות בסוריה, ומפקדה מספק כמה מהתובנות שלו לגבי המלחמה ולגבי הצבא המקומי.

לצפייה בסרטון - לחצו כאן

לפי הכתבה, החיילים האיראנים אחראים על חברי מיליציה אזרחית סורית, ככל הנראה מיליציית השביחה הנאמנה לאסד ואשר חבריה ידועים באכזריותם, אך גם פועלים יחד עם יחידות של הצבא הסורי.

המפקד האיראני מודה כי רבים מחברי המיליציות עברו אימונים באיראן ועל כן "הם מכירים את המנהגים שלנו והדבר הופך את שיתוף הפעולה לקל יותר". הוא מתאר אותם כ"נחמדים, סבלניים יותר מאתנו ובלי ציפיות גבוהות".  

הקצין אף צוחק על הפעילים הסורים ואומר כי הם זקוקים רק לשני דברים כדי להילחם – סיגריות ותה מקומי. "בלי תה או סיגריות, המלחמה תיגמר, נכון?", הוא אומר בחיוך לאדם בשם חוסיין שלא נקלט בעין המצלמה.

הקצין האיראני (יושב במרכז) עם אנשיו ועם הסורים

בראייתו של הקצין האיראני, נוכחותו בסוריה אינה רק כדי לעזור למשטר אסד, אלא נובעת מסיבות עמוקות יותר. "המלחמה הנוכחית בסוריה היא של האיסלאם נגד הלא מאמינים", הוא מבהיר את תפיסתו. "האל נגד הרשע. אנחנו 'הטובים' כי המנהיג העליון של איראן נמצא לצדנו. החזית הזו נתמכת על ידי חיזבאללה, הלוחמים הם איראנים, חיזבאללה, מוג'הידין עיראקים ואפגנים ואחרים. היריבות הן ישראל, סעודיה, טורקיה, קטאר, שזוכות למימון האמירויות, אמריקה, אנגליה, צרפת ואירופה".

האיראני לא מסתיר את ביקורתו מעמיתיו בצבא הסורי, ומאשים אותם כי הם משתמשים ביותר מדי כוח, גם כלפי החיילים עצמם. "החיילים הם קורבנות להעלבות ולהשפלות, ולכן כאשר אנחנו עובדים עם הבחורים מהצבא, הם שמחים לחזור אלינו. הם רוצים ללכת לחזיתות שלנו, רק כי אנחנו מגלים כלפיהם כבוד. לא שילמנו להם או משהו כזה. אבל כבוד הוא משהו שהצבא שלהם עוד צריך ללמוד. למרבה הצער, זה משהו שהם רק התחילו לעשות. כמה מהמפקדים הבכירים שלהם אמרו: אנחנו נותנים פקודות, גם אתם. אבל אנחנו משתמשים בכוח, ואתם משתמשים בכבוד".

כדי להפגין את רוח "הכבוד", מראים האיראנים כיצד במהלך הסיור ברחובות הכפר השומם, הם מעניקים ממתקים לילדים המקומיים. "אנחנו אומרים שלום לאנשים. אנחנו בוטחים בנו בגלל האופן שבו אנחנו מתנהגים", אומר הקצין.

לטענתו, הפעילות של הכוח האיראני החזירה את השגרה לכפר. "כשהגענו לכאן, לא הייתה נפש חיה. הם נטשו את הכפר", הוא אומר ומוסיף אמירה מטרידה: "עכשיו אין פה אנשים, רק ערבים. אחרי שטיהרנו את המקום, האנשים החלו לשוב לבתיהם".

הסרטון האיראני גם מנסה להראות כי החיילים מנסים לשמור על שגרה של תפילות, בישולים וכביסה. אבל הם זוכרים כי בעתיד – הקרוב או הרחוק יותר – הם יצטרכו לשוב למולדתם. אחד החיילים, ששטף את רגליו בגיגית, שר בשמחה שיר פופ באנגלית, אבל כאשר המצלמה התקרבה, הוא מיהר לעבור לשיר דתי. הרי הוא לא צריך צרות בבית.

למה אין ברירה אלא לתקוף בסוריה? - השגרירה באו"ם מסבירה

שגרירת ארה"ב באו"ם, סמנתה פאוור, נשאה נאום תקיף בזכות פעולה צבאית בסוריה. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להראות לקוריאה הצפונית או לאיראן שהקהילה הבינלאומית אינה מוכנה לפעול", אמרה. "הנשיא הגיע למסקנה שתקיפה צבאית מוגבלת היא הדרך היחידה למנוע מאסד להשתמש בכלי נשק כימיים כאילו היו כלים קונבנציונליים במלחמה". קראו את עיקרי הנאום

ערב הצבעות המכריעות בקונגרס האמריקאי על האפשרות לבצע פעולה צבאית בסוריה בתגובה להפעלת הנשק הכימי ב-21 באוגוסט, הגיעה ביום שישי שגרירת ארה"ב באו"ם הטרייה, סמנתה פאוור, למרכז לקדמה אמריקאית בוושינגטון ונשאה את אחד הנאומים הבולטים ביותר של ממשל אובמה בזכות תקיפה צבאית.

להלן הקטעים המרכזיים מנאומה של פאוור, שנחשבת למומחית בסוגיות של רצח עם וזכתה בפרס פוליצר על סיקור המלחמה בבוסניה:

"אנחנו מעריכים שלמרות שאסד השתמש ביותר כלי נשק כימיים ב-21 באוגוסט מאשר הוא השתמש קודם לכן, הוא בקושי הפעיל את המאגר העצום שלו. והקהילה הבינלאומית עדיין לא עצרה את נכונותנו להשתמש בהם.

"מעבר לסוריה, אם הפרה של הסכם אוניברסלי לאסור על כלי נשק כימיים לא תזכה לתגובה משמעותית, משטרים אחרים יבקשו להשיג או להשתמש בהם כדי להגן או להרחיב את עוצמתם, וכך יגדילו את הסכנות לחיילים אמריקאים בעתיד.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להראות לקוריאה הצפונית או לאיראן שהקהילה הבינלאומית אינה מוכנה לפעול כדי למנוע תפוצה או מוכנה לקבל את השימוש בכלי נשק להשמדה המונית. אם לא יהיו כעת השלכות להפרת האיסור על כלי נשק כימיים, יהיה קשה יותר לארגן קונצנזוס בינלאומי כדי להבטיח שחיזבאללה או ארגוני טרור אחרים יימנעו מהשגה או משימוש בכלי נשק כאלה בעצמם.

"אנשים יפיקו לקחים אם העולם יראה חוסר נכונות לאכוף את הנורמות נגד שימוש בכלי נשק כימיים שעבדנו קשה כל כך כדי לעצב. וביטחונה של ישראל יהיה תחת איום של אי יציבות באזור, וביטחונה יתחזק כאשר אלה שיכולים לפגוע בה יידעו שארה"ב ניצבת מאחורי מילתה. לכן ראינו את תומכי ישראל בארה"ב תומכים בדרך הפעולה המוצעת של הנשיא.

"אלה רק חלק מהסיכונים של חוסר פעולה, אבל אמריקאים רבים – ובהם גם כמה חברי קונגרס – התמקדו באופן לגיטימי בסיכונים של פעולה... היו ששאלו, בהתחשב בתשישות שלנו ממלחמות, למה אנחנו לא יכולים להשתמש בכלי בלתי מלחמתיים כדי להשיג את אותה מטרה. תשובתי לשאלה הזו היא: מיצינו את כל האלטרנטיבות.

"במשך יותר משנה, קידמנו בלי סוף כלי מדיניות פחותים מכוח צבאי כדי לנסות ולשכנע את אסד מלהשתמש בכלי נשק כימיים. היינו בקשר ישיר עם הסורים – ולבקשתנו, הרוסים, האו"ם והאיראנים שלחו מסרים דומים – אבל כאשר הסקאדים וכלי נשק איומים אחרים לא דיכאו את ההתקוממות הסורית, אסד החל להשתמש בכלי הנשק הכימיים בהיקף קטן פעמים רבות, כפי שארה"ב קבעה ביוני.

"רוסיה, לעתים בתמיכת סין, בלמה כל פעולה רלוונטית מצד מועצת הביטחון, אפילו גינויים חלושים לשימוש בכלי נשק כימיים שייחסו את האשמה לצד כלשהו. בחישוב רווח-תועלת של אסד, הוא היה חייב לשקול את הרווחים הצבאיים של השימוש בכלי הנשק האיום הזה מול ההכרה שהוא יוכל להתחמק כי רוסיה תציל את גבה של סוריה במועצת הביטחון.

"וב-21 באוגוסט, הוא ביצע את המתקפה הכימית הגדולה ביותר מזה רבע מאה בעוד פקחי האו"ם יושבים בצד השני של העיר.

"רק אחרי שארה"ב קידמה את האפשרויות הבלתי מלחמתיות האלה בלי להשיג את התוצאות הרצויות של ההרתעה משימוש בכלי נשק כימיים, הנשיא הגיע למסקנה שתקיפה צבאית מוגבלת היא הדרך היחידה למנוע מאסד להשתמש בכלי נשק כימיים כאילו היו כלים קונבנציונליים במלחמה".

מועצת הביטחון משותקת

"אני פה היום כי אני מאמינה – והנשיא מאמין – שאלה מאתנו שקוראים לשימוש מוגבל בכוח חייבים להצדיק את עמדתנו, לקבל אחריות על הסיכונים ועל ההשלכות האפשריות של הפעולה. כפי שמישהו שוקל צעדים בלתי צבאיים, כך עלינו לעמוד מול הסיכונים המוטמעים בגישות האלה.

"היינו יכולים לנסות לקדם סנקציות כלכליות, אבל אפילו אם רוסיה תזוז, האם עוד הקפאות נכסים, איסורי נסיעה והגבלות בנקאיות ישכנעו את אסד שלא להשתמש בכלי נשק כימיים פעם נוספת, כאשר יש לו צינור אספקה למשאבים של חיזבאללה ואיראן? האם מישהו מאמין שיישום של אותן גישות שניסינו בשנה האחרונה יהיו פתאום יעילות?

"כמובן, זו לא השאלה הלגיטימית היחידה שהועלתה. אנשים שואלים, האם ארה"ב לא צריכה לפעול דרך מועצת הביטחון בסוגיה שמשפיעה באופן ברור על השלום והביטחון הבינלאומי? התשובה היא כמובן, כן. היינו עושים זאת אם היינו יכולים – יכולנו – אבל אנחנו לא יכולים.

"אחת הדאגות המרכזיות ששמענו מתמקדת פחות באיך או מתי תהיה ההתערבות, אלא במה. יש אמריקאים ששואלים כיצד אנחנו יכולים להיות בטוחים שארה"ב תימנע ממדרון חלקלק שיוביל למלחמה נרחבת עם סוריה? מצד שני, אחרים שואלים, אם הפעולה האמריקאית מוגבלת, איך היא תשיג את ההשפעה הרצויה על אסד? ואלה שאלות טובות וחשובות.

"ארה"ב לא יכולה יותר להיות שוטרת של כל משבר מאשר אנחנו יכולים לתת מקלט לכל פליט. הנשיא הבהיר, הוא מגיב צבאית לתקרית בשימוש בנשק כימי שהותירה קורבנות רבים. וכל פעולה צבאית תהיה תגובה בעלת משמעות, מוגבלת בזמן כדי להרתיע את המשטר משימוש נוסף בנשק כימי וכדי לצמצם את יכולתו לעשות זאת.

"פעולה צבאית מוגבלת לא נועדה לפתור את כל הבעיה הסורית. אפילו התומכים הגדולים ביותר של התערבות צבאית בסוריה לא מאמינים שהשלום יושג באמצעים צבאיים. אבל הפעולה הזו תחזק את האסטרטגיה הנרחבת שלנו לטיפול במשבר בסוריה. על ידי צמצום יכולתו של אסד להפעיל נשק כימי, אנחנו גם נצמצם את יכולתו לפגוע באוכלוסייה אזרחית באמצעים קונבנציונליים".

הלקח של המאה ה-20

"מ-1992, כאשר רצח העם בבוסניה החל, ועד 1995, כאשר הנשיא קלינטון הוציא לפועל תקיפות אוויריות שעצרו את המלחמה, דעת הקהל הציבורית התנגדה כל העת לפעולה צבאית שם. אפילו אחרי שהצלחנו לעצור את המלחמה, ודנו בהסכם שלום, בית הנבחרים, ששיקף את דעת הקהל, הצביע נגד הצבת חיילים אמריקאים במשימה לשמירת שלום של נאט"ו.

"אין שאלה שההצבה הזו של העוצמה האמריקאית הצילה חיים והשיבה את היציבות לאזור חיוני של העולם וחיוני לארה"ב.

"אם אנחנו לא יכולים להראות את האומץ לפעול כאשר הראיות ברורות, וכאשר הפעולה שדנים בה היא מוגבלת, אז היכולת שלנו להוביל את העולם נפגעת. החלופה היא לתת אור ירוק לזוועות שיאיימו על ביטחוננו, וירדפו את המצפון שלנו, זוועות שבסופו של דבר יאלצו אותנו להשתמש בכוח בכל מקרה בהמשך הדרך עם יותר סיכונים ועלויות עבור האזרחים שלנו. אם המאה האחרונה לימדה אותנו משהו, הרי זה הדבר". 

זיהוי לטווח ארוך: על המכ"ם הרוסי שגילה את ניסוי ה"אנקור"

המכ"ם הרוסי בארמוורי שבדרום המדינה איתר את השיגור של טיל המטרה הישראלי "אנקור" לפני הצהריים. מדובר במתקן שנכנס לפעילות מבצעית ויכול לזהות שיגורים של טילים בליסטיים בטווחים של עד 4,200 ק"מ. האמריקאים כבר הביעו חשש ממערך ההתרעה המוקדמת הרוסי, שיכול לסייע גם לסורים להיערך למתקפה אפשרית קרובה

דקות ארוכות של מסתורין עברו בצהריים בין ההודעה המפתיעה של משרד ההגנה הרוסי בדבר זיהוי שיגור של שני "עצמים בליסטיים" בים התיכון לבין ההודעה הרשמית של משרד הביטחון הישראלי כי נערך ניסוי של טיל המטרה "אנקור" בתיאום עם האמריקאים,  וזאת אחרי הכחשות מוקדמות.

ההכרזה הרוסית מלמדת על יכולותיה של מוסקבה לאתר של ירי טילים בליסטיים שונים במרחב המזרח התיכון, במיוחד בתקופה מתוחה של תקיפה אפשרית בסוריה ושל פעילות צבאית עתידית (כנראה) נגד מתקני הגרעין של איראן.

המכ"ם הרוסי שאיתר את הניסוי הישראלי מוצב בשדה תעופה ישן ליד ארמוויר (Armavir) שבדרום רוסיה, בקרבת הים השחור. הוא נכנס לפעילות מבצעית קרבית רק ביוני האחרון אחרי שנים אחדות של פעילות ניסיונית שכבר סיפקה נתונים ראשוניים לצבא הרוסי.

מדובר במכ"ם מדגם וורונז' די-אם (Voronezh-DM), אשר מסוגל לזהות טילים במעופם בטווח של 4,200 ק"מ ולקבוע את המטרות הצפויות. כפי שניתן לראות בתמונת הלוויין, באתר מוצבים שני מתקני מכ"ם זה לצד זה – הראשון מכסה את האזורים הדרום מזרחיים והשני את המרחב הדרום מערבי – והם יכולים לאתר שיגורים מצרפת וספרד ועד הודו ופקיסטן, כולל איראן.

בסיס המכ"ם בארמוויר (Google Maps)

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גרסימוב, ציין בשיחה עם הנשיא ולדימיר פוטין כי תחנת המכ"ם בארמוויר "עוקפת את התחנות של הדור הישן בטווח הפעולה שלה, בדיוק הזיהוי של טילים בליסטיים ובחסינות מפני ניסיונות שיבוש".

מדובר בחלק מרשת ההתרעה המוקדמת שפורסת רוסיה, בין השאר כתגובה לכוונה האמריקאית להציב באירופה מערכת הגנה מפני טילים על מנת להתמודד עם האיום הבליסטי מכיוון הרפובליקה האיסלאמית של איראן.

בנוסף לארמוויר, יש לכוחות ההגנה האוויר-חלל של רוסיה מתקני מכ"ם בלחטוסי שבאזור לנינגרד, בקלינינגרד ובאירקוטסק, ומתכוננות גם תחנות ברפובליקת קומי וליד הערים ברנאול ויניסייסק שבסיביר. הם נועדו להחליף את המכ"ם האוקראיני שסיפק מידע לרוסים עד פברואר 2009 ואת המכ"ם בגבאלה שבאזרבייג'ן שיצא ממערכת ההתרעה בדצמבר האחרון.

בארה"ב ובנאט"ו כבר הביעו חשש כי מערכת המכ"ם של רוסיה, בנוסף לפיתוח של טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני, מהווים איום על הברית הצפון אטלנטית. מדובר בנושא נוסף שמעיב על היחסים בין וושינגטון לבין מוסקבה, בנוסף לסוגיות של סוריה והמדליף אדוארד סנואדן.

נקודה נוספת למחשבה היא יכולתם של הרוסים להתריע בפני בני בריתם על פעולה צבאית נגדם. המכ"ם הסורי לא איתר היום את הניסוי הישראלי – מחדל נוסף שמצטרף לפרסומים הקודמים על תקיפות ישראליות בשטח סוריה בחודשים האחרונים – וכעת עלול להיווצר מצב שבו אם וכאשר ארה"ב אכן תפעל נגד סוריה, הרוסים יעדכנו את דמשק בזמן אמת על תחילתם של שיגורי טילי השיוט וכך יפגעו בניסיון להפתיע את משטר אסד.  

עין תחת עין - התגובה של ארגון הטרור הג'יהאדיסטי בסוריה

אבו מוחמד ג'ולאני, מנהיג ארגון ג'בהת א-נוסרה, הכריז על תחילתה של תגובה להתקפה הכימית בפאתי דמשק בשבוע שעבר שתכלול פגיעה בכפרים העלאוויים שתומכים במשטר אסד. דבריו באים על רקע מתיחות גוברת מול הזרוע העיראקית של אל-קאעידה

בעוד בממשל האמריקאי ממשיכים לבחון אפשרויות לתגובה על השימוש שעשה משטר אסד בנשק כימי בשבוע שעבר, בזרוע הסורית של אל-קאעידה מבהירים כי הם עומדים להוציא לפועל תגובה עזה נגד תומכיו של הנשיא העלאווי.

בהודעה קולית שפרסם הלילה אבו מוחמד ג'ולאני, מנהיג הארגון הג'יהאדי ג'בהת א-נוסרה, הוא הכריז על תחילתו של מבצע "עין תחת עין" נגד כוחות המשטר והכפרים הסלאוויים, וזאת בתגובה לירי הנשק הכימי בפאתי דמשק, שלפי הדיווחים הביא למותם של כ-1,500 בני אדם.

ג'ולאני הבהיר במסר שפורסם בחשבון הטוויטר החדש של הארגון כי על כל רקטה שנפלה על ע'וטה א-שאם" (המקום שנפגע בהתקפה הכימית), "אלף טילים ישוגרו לעבר הכפרים הסלאוויים" שלחופי המדינה.

ג'ולאני הוסיף כי השימוש שעושה המשטר בנשר כימי כדי להרוג ילדים חסרי הגנה, הוא שיוביל לתבוסתו בידי המהפכה.

הודעתו של ג'ולאני מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין ג'בהת א-נוסרה לבין הזרוע העיראקית של אל-קאעידה. בכיר בתנועה סלאפית בירדן סיפר אתמול כי אבו בכר אל-בגדדי, מנהיג המדינה האיסלאמית של עיראק והלבנט, דרש מג'ולאני לצרף את ארגונו תחת הבאנר של התנועה העיראקית, אולם האחרון סירב.

גם מאמציו של מנהיג אל-קאעידה, איימן א-זוואהירי, לפייס בין הצדדים ולהביא לאיחוד של התנועות הג'יהאדיסטיות בחזית המזרחית עדיין לא הביאו לתוצאות – וזאת על אף שבחודשים האחרונים גברה הזרימה של קיצוני ג'יהאד מעיראק לתוך סוריה.

ביטוי נוסף לשיתוף הפעולה שמתקיים ין הפלגים, על אף המחלוקות בצמרת, הגיע אתמול כאשר משטרת מחוז אנבאר שבעיראק הכריזה כי עצרה את מי שנחשב לשר האוצר של הזרוע המקומית של אל-קאעידה בעת שניסה לחזור מסוריה.

לפי המשטרה, החשוד – שידוע בכינויים כמאל אל-פלוג'י ואבו ג'יהאד – ניסה להשתמש בדרכון מזויף במעבר הגבול ואף שינה את מראהו בניסיון להתחמק מזיהוי. יחד עמו נעצרו שישה חשודים נוספים.

דובר המשטרה ציין כי אבו ג'יהאד נחשב לאיש קשר חשוב בין תאי הטרור של הארגון העיראקי  ויש לו קשרים עם ארגון ג'בהת א-נוסרה בסוריה.

ארגון ג'בהת א-נוסרה – או בשמו המלא "חזית התמיכה בתושבי סוריה הגדולה" – החל לפעול בסוף 2011 ובתחילת 2012 והכריז בתוך זמן קצר על נאמנותו לאל-קאעידה. הארגון אחראי לפיגועי תופת גדולים בסוריה, בנוסף למעשי רצח, חטיפות והוצאות להורג בניסיונו להפוך את סוריה למדינה איסלאמית. ארה"ב, האו"ם, בריטניה ואוסטרליה כבר הכניסו אותו לרשימת ארגוני הטרור.

צבא סוריה החופשית, הגוף הצבאי הראשי של המורדים במשטר אסד, הביע לא פעם את מורת רוחו משיטות הפעולה הנוקשות של הארגון הג'יהאדיסטי ואף היו דיווחים על עימותים בין שני הצדדים. החשש הוא כי אחרי נפילתו של אסד – מתי שזה לא יקרה – תפרוץ מלחמה בין הפלגים השונים במדינה והיא עלולה להמשיך ולזלוג גם למדינות השכנות כמו שכבר קורה בלבנון.