"השלכות חמורות מאד": הקשר הגרעיני בין ישראל לדרום אפריקה בעיני האמריקאים

מסמכים שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית מציגים את הדאגה של ממשל קרטר במחצית השנייה של שנות השבעים מההיבטים הסודיים  של שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבין משטר האפרטהייד, בעיקר בתחום הגרעיני.  גם כאשר ראש הממשלה בגין התחייב כי ישראל לא מסייעת לדרום אפריקה בפיתוח כלי נשק גרעיניים, בוושינגטון לא נעלמו החשדות

היחסים הביטחוניים שהחלו בשנות השבעים בין ישראל לבין אחד המשטרים האפלים ביותר של המאה ה-20, שלטון האפרטהייד הגזעני בדרום אפריקה, מעיבים עד היום על היחסים בין שתי המדינות והשלטון הדרום אפריקאי ידוע בתמיכתו המופגנת בפלסטינים.

פרטים על שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, ובמיוחד בתחום הגרעיני, נחשפו בהדרגה בשלהי שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, כאשר משטר האפרטהייד שהיה בשלהי שלטונו ויתר על תוכניתו הגרעינית והחל לחשוף מסמכי ארכיון. בכתבה שפרסם עמיתי, יוסי מלמן, לפני כשלוש שנים, בעקבות מותו של נלסון מנדלה, הוא סקר את התפתחות הקשרים השנויים במחלוקת.

אתמול, שחררה מחלקת המדינה האמריקאית קובץ חדש במסגרת הפרסומים על יחסי החוץ של ארצות הברית, שהפעם עסק בקשרים עם המדינות בדרומה של יבשת אפריקה בשנים 1977 עד 1980. בין המסמכים ניתן למצוא גם תכתובות שמעידות עד כמה היו מוטרדים בוושינגטון מהאפשרות שישראל מסייעת לתוכנית הגרעין הדרום אפריקאית.

מזכיר המדינה ואנס עם ראש הממשלה בגין. צילום: יעקב סער, לע"מ

מזכר ששלח מזכיר המדינה, סיירוס ואנס, לנשיא ג'ימי קרטר ב-17 באוגוסט 1977 סקר את שיתוף הפעולה בין ישראל לבין דרום אפריקה בתחום פיתוח כלי הנשק הגרעיניים, בהתבסס על הערכה שביצע אגף המודיעין של משרד החוץ. בין השאר, ציין המזכר את מכירת האורניום לישראל בשנות השישים ונאמר בו כי חברה דרום אפריקאית עמדה לקבל דגימות ממרכז המחקר בנחל שורק.

"מידע זמין מספק אור מועט על אופי המעורבות הישראלית בתוכנית הגרעין הדרום אפריקאית ועל היקפה, במיוחד בתחום הרגיש של העשרה ושל כלי נשק", הדגישה מחלקת המדינה. "ידוע מזה זמן שישראל ודרום אפריקה מחליפות מידע על כלי נשק קונבנציונליים ועל טכנולוגיה. אין ראייה מוצקה שהן גם משתפות פעולה בתחום של פיתוח כלי נשק גרעיניים, אבל אי אפשר לשלול את זה".

במקביל, שלח ואנס מזכר לשגרירות ישראל בוושינגטון ובו ציין כי הסובייטים מסרו להם שהדרום אפריקאים נמצאים בשלבים אחרונים של פיתוח פצצה גרעינית ואף הקימו מתקן ניסויים במדבר קלאהרי, וכי במקביל נטען בסוכנות הידיעות טא"ס כי ישראל וברית נאט"ו קשורות לפיתוח אמצעי הלחימה הגרעיניים של דרום אפריקה. "אם שיתוף הפעולה הישראלי-דרום אפריקאי כולל טכנולוגיה לכלי נשק גרעיניים או חומרים, יהיו לזה השלכות אפשריות חמורות ביותר עבור ממשלת ישראל ועבור הממשל האמריקאי", הזהיר מזכיר המדינה, שהביע חשש כי הסוגיה תעלה במהלך הוועידה נגד האפרטהייד שעמדה להתכנס ימים אחדים לאחר מכן בלאגוס שבניגריה.

לפי ואנס, ישראל "תהיה פגיעה במיוחד להאשמה שהיא סייעה באופן פעיל לפיתוח כלי נשק גרעיניים דרום אפריקאיים על מנת להשיג עוד אורניום טבעי וכדי לבחון את יכולותיה הגרעיניות, ובכך להעלות את הספקטרום הגרעיני במזרח התיכון ובדרומה של אפריקה". "עמדתה בעבר של ממשלת ישראל שלא תהיה הראשונה להכניס כלי נשק גרעיניים למזרח התיכון, בהקשר של תוכנית הניסוי הגרעיני הפעיל של ישראל ודרום אפריקה, תאבד אמינות משמעותית והתמריצים למדינות ערב לפתח את תוכניות הנשק הגרעיני שלהן יהפכו לגדולים יותר באופן משמעותי", כתב.

מזכיר המדינה גם הביע את רצונו כי ממשלת ישראל תשתף פעולה עם ארצות הברית מול כל התפתחות בוועידה בלאגוס. "כדי לעשות את זה, אנחנו חייבים להיות בטוחים שקיבלנו מידע מלא ומוחלט מממשלת ישראל על אופי שיתוף הפעולה בין ישראל ודרום אפריקה בתחום הגרעיני", כתב. "אנחנו מבקשים מממשלת ישראל לספק לנו את הפרטים המלאים האלה בדחיפות הרבה ביותר".

חמישה ימים לאחר מכן, ב-22 באוגוסט, אכן העביר מנכ"ל משרד החוץ, אפרים עברון, לסגן מזכיר המדינה, וורן כריסטופר, את תגובתו של ראש הממשלה, מנחם בגין, ולפיה "לממשלת ישראל מעולם לא היו קשרים כלשהם עם ממשלת דרום אפריקה, ומעולם לא היה שיתוף פעולה כלשהו עם דרום אפריקה בנוגע לפיתוח, ו/או ייצור, של כלי נשק גרעיניים".

מהמסמכים עולה כי התגובה הישראלית לא הרגיעה לחלוטין את האמריקאים. כעבור יומיים, התבקש עברון לספק הבהרות ברורות יותר מבגין, בין השאר בנוגע לאפשרות שחברות פרטיות מעורבות בפרויקט הדרום אפריקאי. התשובה שהתקבלה מראש הממשלה הייתה חזרה על ההצהרה הקודמת ובנוסף הוא שב והבהיר כי "הממשלה לא משתפת פעולה עם דרום אפריקה בייצור של חומרי נפץ גרעיניים מסוג כלשהו, ואנחנו גם לא מודעים לחברה פרטית ישראלית כלשהי שפעילה בתחום הזה".

כריסטופר ציין כי על אף "שאני חושב שקיבלנו את הערבויות המפורשות שאנחנו מחפשים בנוגע לשיתוף פעולה בתחום של שיתוף פעולה בכלי נשק וחומרי נפץ גרעיניים באופן כללי, ברור לי שזה כל מה שנקבל בכל הקשור לתחום הגרעיני אלא אם כן אני אקח את הנושא הזה ישירות לראש הממשלה". על כן, הוא הציע "שאם נראה מצגת בפני בגין, עליה להיות כנה יותר ובעלת טון מאיים פחות, וזאת לאור הערבויות שכבר קיבלנו, אם אנחנו מתכוונים להוציא עוד פרטים לגבי ההיבטים של שיתוף הפעולה שלהם עם דרום אפריקה שלא נוגע ישירות לכלי נשק ולחומרי נפץ".

ראש ממשלת דרום אפריקה פורסטר עם רבין, בגין ודיין בביקור בישראל ב-1976. צילום: יעקב סער, לע"מ

אחת הפרשיות המסתוריות ביותר בשיתוף הפעולה בין ישראל לבין דרום אפריקה נוגע להבזק אור שנקלט בלוויין אמריקאי מעל האוקיינוס ההודי ב-22 בספטמבר 1979 ואשר נחשד כניסוי גרעיני. לפי גרסאות בלתי רשמיות שפורסמו מאז, נטען כי מדובר בניסוי גרעיני משותף לשתי המדינות, אולם בעוד שגורמים דרום אפריקאיים אישרו שזה אכן היה ניסוי, בישראל הכחישו זאת בתוקף.

מסמכי מחלקת המדינה מעידים על חוסר הוודאות בימים שאחרי הפיצוץ. בישיבה של נציגי מחלקת המדינה, משרד ההגנה, משרד האנרגיה, סוכנות הביון והמועצה לביטחון לאומי ב-23 בספטמבר נאמר כי "מידע מוגבל של איתור לווייני מעלה את האפשרות שפיצוץ גרעיני ככל הנראה התרחש בשעות הבוקר המוקדמות בדרום האוקיינוס האטלנטי, דרום האוקיינוס ההודי, דרום אפריקה או אנטרקטיקה. איסוף של שרידים באוויר שיצא לדרך עשוי לתת לנו מידע רב יותר בימים הקרובים אם זה מה שהתרחש. עשויים לעבור מספר שבועות עד שנגלה את המקום המדויק של הפיצוץ ואת המבצע האפשרי שלו. דרום אפריקה היא המועמדת הסבירה ביותר".

פאנל מומחים שבחן את הממצאים הודה בינואר 1980 לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שאכן היה מדובר בפיצוץ גרעיני. "הגענו למסקנה שבהיעדר מידע שמספק יותר אישור, הסימנים מהבאנגמטרים (מכשור שמוצב על לוויינים על מנת לזהות פיצוצים גרעיניים באטמוספירה) של לוויין אחד שנמצא כעת במסלול סביב כדור הארץ אינם יכולים לספק עדות מוחלטת להתרחשות של פיצוץ גרעיני", נאמר בדוח.

המדענים שהשתתפו בוועדה גם ציינו כי הם שללו אפשרות של כשל טכני בלוויין ובחנו אפשרות של גורמים טבעיים שיצרו את ההבזק שנקלט בלוויין. "שללנו את הכל מלבד יוצא דופן אחד, וזו השתקפות של אור השמש ממטאוריט קטן (או פיסה קטנה של שרידי לוויין) שעברו ליד הסנסורים של הלוויין שאיתר את האירוע". 

היועץ לביטחון לאומי של קרטר, זביגנייב בז'ז'ינסקי, ציין במזכר לנשיא האמריקאי כי "למסקנות הפאנל עלולות להיות השלכות חשובות בנוגע ליכולת התאמה של מערכות הזיהוי שלנו לעקוב אחרי הפרות של האמנה למניעת ניסויים באזורים מרוחקים מברית המועצות ולתמוך במדיניות שלנו למניעת הפצה".