עתיד בסימן שאלה: המבחן הדמוקרטי של אפגניסטן

אזרחי אפגניסטן הלכו היום לקלפי כדי לבחור מי יהיה הנשיא הבא. בפני המועמד שייבחר עומדים לא מעט אתגרים, ובהם ביטחון פנים, טיפול בשחיתות ומעמד האישה, כשברקע נסיגת הכוחות הזרים מאפגניסטן. מה הסיכוי של המדינה למודת הקרבות לשנות את מצבה העגום

אפגניסטן עברה לא מעט תקופות מורכבות לאורך השנים. היא הייתה פיון על שולחן השחמט ב"משחק הגדול" שניהלו בריטניה ורוסיה על השליטה במרכז אסיה במאה ה-19. היא גם הייתה כלי משחק במלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית אחרי שפלש אליה הצבא האדום בשנות ה-80. היא עברה מלחמת אזרחים קשה ושלטון אכזרי של קיצוני הטאליבן ולאחר מכן נכבשה על ידי כוחות רב-לאומיים כחלק מהמלחמה בטרור העולמי שהובילה ארצות הברית.

החל מהחודש עומדת אפגניסטן בפני תקופה מכרעת נוספת שתקבע את גורלה לשנים הקרובים, לטוב או לרע. היום (5 באפריל) הלכו אזרחי המדינה לקלפיות כדי לבחור את הנשיא הבא של אפגניסטן, אשר יצטרך להצעיד את המדינה לעבר העתיד הלא ברור שאחרי נסיגת הכוחות הזרים (שתתרחש בסוף השנה הנוכחית).

אם הכל ילך כשורה, בלי אלימות וזיופים, יחליף הנשיא החדש – שזהותו אמורה להיקבע רק אחרי הסיבוב השני שככל הנראה ייערך בחודש הבא – את הנשיא היוצא חמיד קראזי, שמסיים עשר שנות כהונה. בכך תרשום אפגניסטן היסטוריה: זו תהיה הפעם הראשונה שבה מבוצעת העברת שלטון דמוקרטית ומסודרת במדינה מאחר שבשתי מערכות הבחירות הקודמות היה זה קרזאי שניצח ולפניו לא היה מעולם מצב שבו ההנהגה עברה באופן מסודר בין אישים נבחרים.  

האווירה לקראת הבחירות לנשיאות, שנערכות באופן חופשי בפעם השלישית (הקודמות נערכו בשנים 2004 ו-2009), סיפקה תחושה של דמוקרטיה אמיתית בניחוח מערבי, לכאורה. המועמדים התייצבו לסדרה של עימותים טלוויזיוניים, הפיקו תשדירי תעמולה, קיימו עצרות בחירות גדולות ותמונותיהם נתלו בכל פינה.

שאלת הביטחון הפנימי

מערכת הבחירות לוותה בלא מעט אתגרים. מדובר בפעם הראשונה שבה כוחות הביטחון המקומיים הם שאחראים באופן בלעדי לאבטחת התהליך המורכב. חמושי הטאליבן כבר איימו לשבש את הבחירות ובימים האחרונים נרשמה עלייה במספר הפיגועים, אולם הנתונים שזרמו במהלך יום הבחירות העידו דווקא שהאזרחים לא נכנעו לאיומים ויצאו בהמוניהם לקלפיות.

כמו כן, ישנו חשש מפני זיופים נרחבים, כפי שהיה במערכות בחירות קודמות, וזאת אף על פי שבקיץ שעבר אושרו חוקים שנועדו להגביר את עצמאותה של ועדת הבחירות המרכזית ולצמצם התערבות גורמים חיצוניים. מתוך 11 המתמודדים שפתחו את המרוץ, עשרה הם פשטונים – הקבוצה האתנית הגדולה והחזקה ביותר באפגניסטן – וגם המתמודד הנוסף הוא חצי פשטוני, אך כל אחד מהם הציב לצדו כמועמדים לסגנים נציגים של קהילות אתניות אחרות כדי לפנות לקהל רחב יותר. מאחר שחלק מהמתמודדים, הן לתפקיד הנשיא והן לסגנות, הם מפקדי מיליציות לשעבר וחשודים בפגיעה בזכויות אדם בהווה, הסיכוי להתלקחות גבוה יותר אם הם יחושו כי התוצאות מקפחות אותם.

"אם תהיה אלימות והבחירות לא יתקיימו כסדרן, זה יהיה הטריגר למלחמת אזרחים", אמרה ד"ר ונדה פלבאב-בראון, חוקרת בכירה במכון המחקר ברוקינגס שבוושינגטון, בשיחה שקיימתי אתה. "אם הן יתקיימו כסדרן, זו תהיה פלטפורמה טובה לעתיד והמלחמה תימנע".

כבר כעת ברור כי הנשיא הנבחר יידרש לטפל בלא מעט סוגיות, שחלקן דורשות פתרון בעתיד הקרוב. הסוגיה הבוערת ביותר היא שאלת הביטחון הפנימי במדינה, לאור העובדה כי בסוף השנה הנוכחית תסתיים הנוכחות של חיילי הכוח הרב-לאומי אחרי 13 שנה.

לפי דוח האו"ם שפורסם בפברואר האחרון, 8,615 אזרחים אפגנים נהרגו במהלך שנת 2013, עלייה של 14 אחוז לעומת השנה הקודמת. 34 אחוז מהקורבנות נפגעו מפיצוצי מטעני חבלה שהפעילו החמושים האיסלאמים, 15 אחוז נפגעו בפיגועים משולבים ו-27 אחוז נפגעו בקרבות בין כוחות הממשלה לקיצונים.

פלבאב-בראון מציינת כי היא שותפת לדעה שהטאליבן ינסו לנצל את יציאת הכוחות הזרים כדי לגרום לפירוק כוחות הביטחון המקומיים ולהשתלט מחדש על אזורים שונים במדינה. בעוד הנשיא הנוכחי קרזאי ניסה לקדם הידברות ושיחות שלום עם הטאליבן, טרם ברור עד כמה תהיה נכונות כזו גם בממשל הבא, בייחוד מאחר שחלק מהמועמדים הם "אויבי טאליבן מושבעים", כפי שפלבאב-בראון מגדירה אותם.

"עולה השאלה כמה כוח יהיה לנשיא הבא כדי לנהל משא ומתן. בסופו של דבר יתנהלו שיחות, השאלה כמה נכונות תהיה מצד שני הצדדים", היא תוהה. "האם הטאליבן ירצו בכלל לדבר? הם ירצו לפרק את כוחות הביטחון ולא ידברו עם הממשלה עד שיאמינו שיוכלו לנצח, והם מאמינים שהזמן נמצא לצדם. אחרי שנת 2015 מדממת, כולם יבינו שאף אחד לא יכול לנצח ורק אז אולי יוכלו להתקיים שיחות".

ארצות הברית נסוגה

בעיה מורכבת נוספת שתשפיע על המצב הביטחוני היא ההסכם עם ארצות הברית לגבי הישארותם של אלפי חיילים במדינה גם אחרי הנסיגה, וזאת כדי לאמן את הצבא האפגני ולהבטיח כי פעילי אל-קאעידה לא ינצלו את המצב כדי להפוך את אפגניסטן מחדש לכר גידול לטרור. קרזאי, שהגיע לשלטון בזכות מדינות המערב, סיכל את חתימת ההסכם אחרי שהציג דרישות חדשות כגון תמיכה של האמריקאים בשיחות עם הטאליבן.

המועמדים לנשיאות הדגישו במהלך הקמפיין כי הם תומכים בהסכם הביטחוני, אבל החשש מחוסר היציבות בשל הבחירות ואי הבהירות לגבי מועד השבעתו של הנשיא הבא כבר גרמו לנשיא ארצות הברית ברק אובמה ולברית נאט"ו להכריז בפברואר כי הם נערכים לפינוי מוחלט של כל החיילים בסוף השנה.

פלבאב-בראון מתריעה מפני ההשלכות של נסיגה מלאה. מלבד הסכנה של התגברות ההתקפות האלימות מצד הטאליבן, יש חשש כי הקהילה הבינלאומית תפסיק את העברת כספי התרומות לאפגניסטן. ביולי 2012 הבטיחו התורמים להעביר 16 מיליארד דולר עד שנת 2016, ועצירת הזרמת הכספים תפגע קשות במדינה שבה 38 אחוז מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני (לפי נתוני הבנק העולמי לשנת 2012).

"רבים מבינים שאם המימון ייפסק, זה יהיה אסון. זה ייצור משבר כלכלי", אומרת פלבאב-בראון. "המשמעות של יציאת כל הכוחות ושל התפרצויות אלימות היא הרחקת המשקיעים. יותר מ-50 אחוז מהתושבים הם מתחת לגיל 30 ואין להם עבודה. אם בשל הפסקת הסיוע הזר יבוטלו עבודות, עוד ועוד אנשים יהיו מובטלים".

מלבד המצב הביטחוני והאבטלה, כך עולה מסקר שערך האו"ם בשנת 2012, השחיתות היא הבעיה המטרידה ביותר את תושבי אפגניסטן. לפי נתוני האו"ם, באותה שנה שילמו מחצית מהתושבים שוחד בעת שפנו לעובדי השירות הציבורי, והסכום הכולל עמד על 3.9 מיליארד דולר. גם במדד השחיתות העולמי של ארגון שקיפות בינלאומית, אפגניסטן נמצאת מדי שנה בתחתית הרשימה, לצד סומליה וקוריאה הצפונית.

פלבאב-בראון אומרת כי התושבים אמנם מקבלים את העקרונות הדמוקרטיים, אבל רואים בשיטה את האחראית ליצירת השחיתות. "הממשלה והמערכת הפוליטית לא זוכות לפופולריות. התושבים מתלוננים על שחיתות ואפילו בשלטון עצמו מתלוננים על כך", מסבירה פלבאב-בראון. "השאלה היא איזה מנהיג ייבחר, האם מדובר באדם שמעורב בשחיתות או במישהו שרוצה להילחם בתופעה. אבל גם לא ברור אם יהיה לו את הכוח לעשות את זה".

מעמד הנשים בסכנה

סוגיה מטרידה נוספת, שמונעת מאפגניסטן להפוך לדמוקרטיה שוויונית אמיתית, היא מצב זכויות האדם, ובעיקר מצבן של הנשים במדינה המוסלמית. "ההתעניינות הבינלאומית באפגניסטן מצטמצמת במהירות, ומתנגדי זכויות הנשים מנצלים את ההזדמנות כדי לגרום לנסיגה בהתקדמות שנעשתה מאז סיום שלטון הטאליבן", ציינו בארגון משמר זכויות האדם בדוח השנתי שפרסמו בינואר האחרון.

פלבאב-בראון מסכימה עם קביעה זו. היא מבהירה כי יש לחץ להחליש את הזכויות של הנשים במדינה וכי החשש הוא כי התנאים יחריפו אחרי הנסיגה של החיילים הזרים. לראיה, היא מזכירה כי בחוק הבחירות שהתקבל ביולי שעבר נקבע כי המכסה לייצוג נשי במועצות הנבחרות תעמוד על 20 אחוז במקום 25 אחוז, וזאת רק אחרי שלחץ פנימי ובינלאומי מנע את הנוסח המקורי שקרא למחוק לחלוטין את המכסה. דוגמה נוספת הייתה הצעת החוק שנועדה למנוע מנשים מלהעיד נגד קרובי משפחה, מהלך שהיה הופך מקרי התעללות במשפחה לתופעה שכיחה ומאפשר לאחראים לחמוק מעונש. רק אחרי לחץ בינלאומי כבד, הורה הנשיא קרזאי בפברואר האחרון לבצע תיקונים בהצעה.

אין נשים שמועמדות לנשיאות, אבל יש שלוש נשים שמועמדות לתפקידי סגנית שנייה של שלושה מהמועמדים: חביבה סראבי, שהייתה האישה הראשונה בתפקיד מושלת מחוז; סאפיה סידיקי, שבבחירות לפרלמנט ב-2005 הגיעה למקום השלישי במספר הקולות; וקזימה מוהקיק, שמלמדת מדע המדינה ומשפטים באחת האוניברסיטאות הפרטיות של קאבול.

כל המועמדים לנשיאות, גם אלה שלא הציבו לצדם אישה, הבטיחו במהלך הקמפיין לא לפגוע בזכויות הנשים, אבל טרם ברור אם להבטחה הזאת יהיה כיסוי אחרי הבחירות, במיוחד אם הנשיא הנבחר ינסה לפנות לטאליבן. כמו שהגדירה זאת הפרשנית הפוליטית האפגנית הלנה מאליקיאר, בטור שכתבה באל-ג'זירה בשבוע שעבר: "זכויות נשים וטאליבן הם אוקסימורון שאף פוליטיקאי, ולא משנה כמה הוא מוכשר, לא יכול לפתור". 

פלבאב-בראון מציינת שאף שלנשים מותר להצביע בבחירות, בפועל המצב שונה מאחר שהן יכולות לממש את זכותן רק אם הן מקבלות אישור מהאב או מהבעל. 

העתיד תלוי בבחירות

בינתיים גוררת מערכת הבחירות התעניינות עצומה באפגניסטן. לפי נתונים שפרסמה חברת התקשורת האפגנית מובי גרופ, אחרי העימות הראשון שנערך ב-4 בפברואר יותר מ-730 אלף איש כתבו פוסטים, 27 אלף איש ניהלו דיונים בפייסבוק, 1,700 בני אדם צפו בשידור החי ביוטיוב ואילו בטוויטר הופיעה התגית ששימשה את העימות יותר משני מיליון פעמים. 

מוכתר סעד, עיתונאי שכותב באתר האינטרנט של ערוץ TV1 האפגני, אמר לערוץ האינטרנט של נאט"ו כי הגידול במספר הטלפונים הניידים מהדור השלישי הוביל לכך שמדי שבוע יש כחמישה מיליון בני אדם שעוברים ברשת החברתית של הערוץ וכי מדובר במספרים הזהים לנתונים של ערוץ הטלוויזיה. 

כאשר היא מסתכלת על התמונה הכוללת לקראת האתגרים של הבחירות לנשיאות ושל נסיגת הכוחות הזרים, פלבאב-בראון מודה כי המצב אינו מזהיר, אבל היא מנסה למצוא גם נקודות אור בעתידה של אפגניסטן. "הייתה התקדמות וזה לא חסר תקווה. כיום יש יותר דרישה של התושבים לדין וחשבון מצד המנהיגים, שמחויבים לפעול לפי החוק", היא מסכמת וממהרת להוסיף: "אני לא אופטימית. המדינה נמצאת מול אתגרים עצומים וקל לראות איך היא מתקדמת לעבר לחימה. אבל זה לא בלתי נמנע. צריך מנהיגות נאורה באפגניסטן והחברה צריכה להבין שיש סכנה של מלחמה שבה יפסידו את כל מה שהושג. העתיד תלוי בשאלה איך הבחירות יתנהלו".

הכתבה פורסמה בגיליון אפריל של המגזין "מסע אחר"