שמש אדומה עולה: תום עידן הפציפיזם ביפן?

ממשלת יפן קיבלה השבוע החלטה היסטורית כאשר קבעה כי החוקה הפציפיסטית שהתקבלה אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה תתיר מעכשיו לשלוח חיילים למשימות מחוץ לגבולות המדינה גם אם אין איום ישיר על ביטחונה של המדינה. ההחלטה עוררה מחאה ציבורית בשל החשש שהיא תוביל למעורבות של חיילים במלחמה, וגם בסין לא מסתירים את חוסר שביעות הרצון לנוכח המדיניות של טוקיו

העוברים והשבים בתחנת הרכבת שינג'וקו שבמרכז טוקיו, אחת העמוסות שבעיר, לא ציפו למראה הזה. ביום ראשון בצהריים, בעת שאלפים גדשו את התחנה, התייצב אדם בתחילת שנות השישים לחייו, לבוש בחליפה שחורה, על גשר להולכי רגל והשתמש במיקרופון כדי לצאת נגד כוונתו של ראש הממשלה, שינזו אבה, לשנות את החוקה הפציפיסטית.

אחרי קרוב לשעה, בעוד השוטרים מנסים לשכנע את האיש לרדת, הוא שפך לפתע על עצמו בנזין והחל לעלות באש מול עיניהם של הצופים ההמומים. הכבאים מיהרו לכבות אותו, והוא פונה לבית החולים במצב קשה מאד עם כוויות בכל חלקי גופו.

"כולם עצרו להסתכל מה קורה", סיפר יוטו אישידה, סטודנט בן 19 שהיה עד ראייה למתרחש, לעיתון יפן טיימס. "ברגע שהאיש הצית את עצמו, הקהל החל לצרוח, וכולנו היינו בהלם מוחלט".

ניסיון ההתאבדות של הגבר היה ביטוי קיצוני לזעם הציבורי שסוחף את יפן על החלטתה של הממשלה היפנית ביום שלישי האחרון (1 ביולי) לאשר את הצעתו של ראש הממשלה לפרש את החוקה, כך שיתאפשר לשלוח חיילים למשימות בחו"ל בניגוד למדיניות הפציפיסטית שאפיינה את יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה.

החוקה היפנית, שנכנסה לתוקף במאי 1947, עוצבה תחת פיקוחו של הגנרל האמריקאי, דאגלס מקארתור, אחרי הטלת שתי פצצות האטום על המדינה וכניעתה בתום מלחמת העולם השנייה. החוקה נועדה להוביל את יפן לעבר עידן דמוקרטי, תוך שמירה על מעמדו של הקיסר, ולסיים את מדיניותה הצבאית-אימפריאליסטית.

במרכז החוקה עומד סעיף 9, שמגדיר את יפן כמדינה שוחרת שלום שאינה מחזיקה יותר בכוחות צבא למטרות התקפיות. "כשהוא שואף בכנות לשלום עולמי המבוסס על חוק וסדר, העם היפני מגנה לעולמי עד את המלחמה כזכות ריבונית של המדינה ואת האיום של שימוש בכוח בתור אמצעי להסדרת מחלוקות בינלאומיות", נאמר בסעיף. "כדי להשיג את המטרה, לעולם לא יוחזקו כוחות יבשה, ים ואוויר, כמו גם פוטנציאל אחר למלחמה. הזכות למצב מלחמה של המדינה לא יוכר".

מאחר שהסעיף אסר על בניית כוחות צבא, הוקדם בשנת 1952 כוח משטרתי לאומי, וכעבור שנתיים – ב-1 ביולי 1954, בדיוק היום לפני 60 שנה – הוא הפך לכוחות ההגנה הלאומיים, אשר עדיין מוגדרים כזרוע משטרתית. לכוחות ההגנה, שמונים כיום כ-225 אלף חברים, יש זרועות אוויר, יבשה וים עם אמצעי לחימה מתקדמים מתוצרת אמריקאית, אולם מטרתם מוצהרת כהגנתית בלבד.

מאז כינון החוקה, לא נעשה בה כל שינוי מאחר שמדובר בתהליך מורכב – אישור של שני בתי הפרלמנט ולאחר מכן קיום משאל עם. עם זאת, לממשלה יש זכות לפרש את החוקה, ובמיוחד את סעיף 9, כך שניתן יהיה להגדיר מהו אותו מונח עמום של "פוטנציאל אחר למלחמה". בשל כך, אפשרה הממשלה לשלוח חיילים למטרות הומניטאריות אחרי הפלישה לעיראק בשנת 2003, אולם לא להשתתפות פעילה בקרבות.

חיילים יפנים באימון עם חיילים אמריקאים. בקרוב יילחמו אלה לצד אלה?

עוד בכהונתו הראשונה כראש הממשלה, לפני שבע שנים, קרא שינזו אבה לתיקון הסעיף כך שיתאפשר לכוחות היפניים לקחת חלק פעיל יותר בפעולות לשמירת הביטחון העולמי. מאז ששב לתפקיד בסוף 2012, המשיך אבה – בעל העמדות הלאומניות – לקדם את המדיניות, וזאת כדי להתאים את יפן למצב הגיאו-אסטרטגי הנוכחי של איומים, במיוחד מצד סין המתחזקת וצפון קוריאה המתגרענת.

"הכרחי להעמיק את שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות כך שנוכל להתמודד עם כל מצב שיגן על חיינו השלווים", אמר אבה בנאום לפני כחודש וחצי. עם זאת, הוא הבהיר כי יפן לעולם לא "תהפוך שוב למדינה שמחרחרת מלחמה".

אחד הביטויים הבולטים למדיניות זו הייתה החלטתה של ממשלת יפן בדצמבר האחרון לאמץ תוכנית חומש אסטרטגית שבמסגרתה תרכוש המדינה אמצעי לחימה חדישים, כגון מטוסים ללא טייס, מטוסים חמקניים וכלי רכב אמפיביים עבור יחידה ימית חדשה שתוכל לבצע כיבוש איים.

אבל כעת מגיע המהלך המרכזי של הפירוש המחודש של סעיף 9. לפי ההחלטה החדשה, תוכל הממשלה בטוקיו לשלוח כוחות צבא מחוץ למדינה אם מדינה אחרת – בת ברית קרובה של יפן – תהיה תחת איום, וזאת אפילו אם לא מדובר באיום ישיר על ביטחונה הלאומי של יפן. על אף שלא מדובר בפעילות התקפית, יאפשר השינוי בין השאר ליפן להרחיב את השתתפותה בפעילויות לשמירת שלום של האו"ם.

כדי להשיג את האישור בממשלה לקראת העברתו של התיקון לחוקה בפרלמנט, היה צריך אבה להשיג את אישורה של שותפתו לקואליציה, מפלגת ניו קומייטו שידועה בעמדותיה הפציפיסטיות. על כן, הוחלט כי משלוח החיילים יתאפשר רק במקרים של "איומים ברורים" על חייהם של התושבים במדינות הידידותיות, ההתערבות הצבאית תהיה "מוגבלת לרמה המינימלית הדרושה" ויפן "תבטיח כי תישמר ההיסטוריה שלה כמדינה פציפיסטית".

האמריקאים מברכים

למרות המגבלות שהוכנסו, הפירוש המחודש של סעיף 9 עורר ביקורת ציבורית נוקבת ביפן. בימים האחרונים נערכו הפגנות נגד השינוי והסקרים הראו כי רוב מוץ של הציבור מתנגד למהלך. לפי סקר שפורסם אתמול בעיתון העסקים ניקיי, 50 אחוז מהנשאלים הביעו התנגדות ורק 34 אחוז תמכו, בעוד שסקר ביומון מייניצ'י שימבון קבע כי 71 אחוז מהתושבים חוששים כי השינוי עלול לגרום למדינה להיות מעורבת במלחמה בעוד ש-19 אחוז בלבד אמרו שלא מדובר במהלך מסוכן.

"היוזמה הזו, אם היא תקודם, תעקור לחלוטין את העקרונות הפציפיסטיים של החוקה ותשאיר את דעת הקהל של המדינה מפולגת לחלוטין", הזהיר מאמר המערכת ביומון אסאהי שימבון. "היא גם תגרום לציבור המצביעים היפני להביע חוסר אמון בפוליטיקאים יותר מאי פעם".

בקרב בנות בריתה של יפן, ובראשן ארצות הברית, הפירוש המחודש של החוקה זוכה לתמיכה נרחבת. מזה שנים לוחצת וושינגטון על מנהיגי יפן להיות מעורבים יותר בפעולות לשמירת הביטחון הבינלאומי, ועבור ממשל אובמה – ששם את אסיה בראש סדר העדיפויות של מדיניות החוץ שלו – מדובר בצעד משמעותי שיחזק את ההרתעה מול סין וצפון קוריאה. באפריל האחרון, שיבח אובמה את אבה על "מאמציו לחזק את כוחות ההגנה של יפן ולהעמיק את התיאום בין הצבאות שלנו".

אולם מי שמוטרדת מהמדיניות היפנית החדשה היא סין, ובחודשים האחרונים גברה המתיחות הדיפלומטית בין בייג'ינג לבין טוקיו. אחת הסיבות לכך היא ביקורו של אבה בדצמבר האחרון במקדש יסוקוני שבטוקיו, אשר בו טמון אפרם של אלפי חיילים יפנים שנפלו בשירות הצבא האימפריאלי בין אמצע המאה ה-19 לסיום מלחמת העולם השנייה, ובהם גם 14 פושעי המלחמה היפנים הבכירים שהיו אחראים לכיבוש של סין בין 1937 ל-1945.

סיבה נוספת למחלוקת היא המאבק בין שתי המדינות על השליטה בשמונה איים סלעיים בלתי מיושבים, אבל עשירים בנפט, בגז ובדגה, בים סין המזרחי. כיום שולטים היפנים בקבוצת האיים, שלה הם קוראים איי סנקוקו, אולם הסינים שעד סוף המאה ה-19 שלטו באיים -  שלהם הם קוראים איי דיאויו – טוענים כי הם חלק בלתי נפרד משטחם.

המחלוקת החריפה בסוף השנה שעברה, כאשר סין הכריזה כי על מרחב הגנה אווירי שמכסה את האיים והבהירה כי כל כניסה של מטוס זר למרחב מחייב את אישורה. על אף שבימים הראשונים היה  חשש לעימות אווירי, כולל משחקי "חתול ועכבר" בין מטוסים סיניים לכלי טיס יפניים ואמריקאיים, עד כה נשמר השקט, אבל הוא עלול להתפרץ בכל רגע. השבוע, כאיתות לחוסר שביעותה של בייג'ינג ממדיניותו של אבה, שלחה סין שתי ספינות לשיט קצר במים הטריטוריאליים של האיים, וההתגרות הסתיימה בשקט.

בסוף השבוע  שעבר ביקר בסין שר התיירות והתחבורה היפני, אקיהירו אוטה, בסין – ביקור ראשון של חבר הממשלה היפנית בבייג'ינג מאז חזרתו של אבה לראשות הממשלה. מארחיו, ובראשם סגנית ראש הממשלה, ליו יאנדונג, הבהירו לאוטה כי אינם מרוצים מהפירוש החדש של החוקה ודרשו כי טוקיו תתנצל על הנזק שגרמה לסין במהלך שנות הכיבוש כדי שניתן יהיה לשפר את היחסים בין שתי המעצמות האירופיות.

למרות הביקורת הפנימית בתוך ארצו, ועל אף הכעס הסיני, נראה כי אבה נחוש לקדם את מדיניותו ולהגדיל את חלקה של יפן בזירה הבינלאומית. בעתיד הקרוב נדע אם דווקא מדיניות זו, שנועדה לסייע לחיזוק הביטחון הבינלאומי, לא תעורר גל תגובות שדווקא יערער יותר את היציבות באחד האזורים הנפיצים ביותר בעולם והחשובים ביותר לכלכלה הבינלאומית.

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין של מעריב השבוע