מרוב עצים לא רואים יער: צרפת על סף מהפכה במערכת המודיעין

ועדה של הפרלמנט הצרפתי שבחנה את פיגועי הטרור בשנה שעברה זיהתה כשלים חמורים בתפקוד שירותי הביון והמליצה לבצע רפורמה מקיפה ולהקים סוכנות לתיאום המאבק בטרור. "מול האיום של טרור בינלאומי, אנחנו צריכים להיות יותר שאפתנים מאשר המצב שלנו כרגע בכל הנוגע למודיעין", אמר ראש הוועדה

סעיד קואשי היה מוכר היטב לשירותי הביטחון של צרפת. אחרי שאנשי המודיעין האמריקאי עדכנו את עמיתיהם הצרפתים כי קואשי עבר אימונים במחנות של אל-קאעידה בתימן בקיץ 2011, הכניסה אותו זרוע המודיעין של משטרת פריז לרשימת המעקבים בנובמבר 2011 ובין השאר צותתה לשיחות הטלפון הנייד שלו.

אחרי שקואשי עזב את פריז ועבר לריימס, האחריות על המעקב אחריו עברה לשירות הביטחון הפנימי (DSGI). אולם בקיץ 2014, הוחלט להפסיק את הציתותים בטענה שהוא מהווה סיכון ברמה נמוכה. גם המעקב אחרי אחיו שריף בוטל כחצי שנה קודם לכן בטענה שעל אף שהוא עוסק בזיופי בגדים ונעליים, אינו מעורב בפעילות קיצונית אלימה.

ב-7 בינואר 2015, התברר כי מסקנתם של שירותי הביטחון הייתה מוקדמת מדי כאשר שני האחים קואשי פרצו לתוך משרדי המגזין הסאטירי שארלי הבדו, שבין השאר פרסם את הקריקטורות של הנביא מוחמד, ופתחו באש רצחנית שהותירה 12 קורבנות, בהם המאיירים המובילים של העיתון. יומיים לאחר מכן, אחרי שהתבצרו בבניין משרדים, חוסלו השניים על ידי יחידה מובחרת של הז'נדרמריה.

"האם זה נורמלי שעבודתו של שירות הביטחון הפנימי מסתיימת בגבול של פריז?", תהה אתמול בכעס חבר הפרלמנט הצרפתי, ג'ורג' פנק. "זה בלתי מתקבל על הדעת".

פנק, חבר המפלגה הרפובליקנית, הציג היום את ממצאי ועדת החקירה הפרלמנטרית שבחנה את ההשלכות של אירועי הטרור שהתרחשו בפריז בשנה שעברה – הפיגועים בשארלי הבדו ובהיפר כשר ומתקפת הטרור המשולבת באזורי הבילוי בעיר ב-13 בנובמבר. 30 חברי הוועדה קיימו בחודשים האחרונים 200 שעות של שימועים, בהם העידו גם בכירי מערכת הביטחון, וערכו 190 ראיונות, כולל בחו"ל, על מנת לברר מדוע קרו הפיגועים, כיצד המחבלים הצליחו לפעול בחופשיות ומה ניתן לעשות בעתיד.

Embed from Getty Images

המסקנה שלהם הייתה ברורה – אמנם לא ניתן היה למנוע לחלוטין את הפיגועים, במיוחד את המתקפה בנובמבר, מאחר שתיאטרון הבטקלאן היה רק אחד מבין שורת מטרות שזוהו בשיחות בין פעילי טרור, אולם על מנת להצליח יותר בעתיד יש צורך ברפורמה מקיפה של שירותי המודיעין הצרפתיים. על כן, בין 39 ההמלצות של הוועדה, יש קריאה לארגן מחדש את תחומי האחריות של סוכנויות הביון, בדומה למצב בארצות הברית בעקבות ה-11 בספטמבר, ולטשטש את ההפרדה בין פריז לבין שאר חלקי המדינה.

בעבר כבר בוצעו פעולות לאחד זרועות שונות של סוכנויות הביון, אולם כעת נחושים חברי הוועדה לעודד את הממשלה והפרלמנט לקדם באופן מעשי את הרפורמה המקיפה. "הגיע הזמן להיות מוכנים", אמר פנק. "מול האיום של טרור בינלאומי, אנחנו צריכים להיות יותר שאפתנים מאשר המצב שלנו כרגע בכל הנוגע למודיעין".

מבט על המצב הנוכחי של מערך המודיעין הצרפתי – עם שורה ארוכה של סוכנויות שלעתים עושות עבודה מקבילה - מסביר מדוע יש צורך בארגון מחדש שימנע "חורים" כמו אלה שאפשרו לאחים קואשי או לאמאדי קוליבאלי, שביצע את הפיגוע במרכול היהודי, להתחמק מעיניהם הבוחנות של כוחות הביטחון.

הדירקטוריון הכללי לביטחון חיצוני (DGSE), אשר מקביל למוסד הישראלי. כפוף למשרד ההגנה ואחראי על איסוף מודיעין מחוץ לגבולות צרפת באמצעות אנליסטים וסוכני שטח ועל שיתוף פעולה עם גורמי חוץ, וזאת במטרה לספק את המודיעין הדרוש עבור מקבלי ההחלטות בממשלה ובצבא. במקביל, ה-DGSE גם מבצע פעילויות של ריגול נגדי.

את הפעולות של איסוף מודיעין וריגול נגד בתוך גבולות צרפת (כאמור, מלבד מרחב הבירה פריז) מבצע הדירקטוריון הכללי למודיעין פנים (DSGI) ששייך למשרד הפנים. במקביל, יש למשטרה הלאומית בערים הגדולות, ובראשן פריז, זרועות משלה למודיעין ולריגול נגדי.

משרד ההגנה גם מפעיל את הדירקטוריון למודיעין צבאי (DRM) שמבצע פעולות מקבילות לאלה של ה-DGSE, אולם ללא זרוע מבצעית בשטח. גוף נוסף הוא הדירקטוריון להגנה על הביטחון (DPSD) שעוסק בריגול נגדי ובתכנון ובתיאום של מרבית הפעולות הצבאיות לצד פעולות של לחימה בטרור ואיתור גורמים חתרניים בתוך הצבא והמשטרה הצבאית הלאומית (הז'נדרמריה). כמו כן פועלת החטיבה ללוחמה אלקטרונית שאחראית על מעקב אחרי תקשורות רגישות ואבטחת מערכות המידע הצבאיות. אליהם צריך להוסיף גם את יחידות המודיעין של זרועות הצבא – צבא היבשה, חיל האוויר וחיל הים.

בנוסף, יש גם במשרד האוצר שתי סוכנויות מודיעין - השירות נגד הלבנת הון ומימון הטרור והדירקטוריון הלאומי למודיעין במכס ולחקירות – שמתמקדות בניסיון לאתר הברחות כספים וציוד שקשורות לפעילות טרור. ואם זה לא מספיק, יש לציין גם את שירות המודיעין של שירות בתי הסוהר.

המלצה נוספת היא להקים גוף לאומי חדש שיתאם את המאבק הצרפתי בטרור ובין השאר יפעיל מאגר מרכזי עם זהויותיהם של החשודים בטרור. "ראינו במהלך הסיורים שלנו בחו"ל שאף אחד מראשי סוכנויות הביון בישראל, ביוון או בארצות הברית היה יכול לזהות את המקביל הצרפתי שאחראי על הלחימה בטרור", אמר פנק. "הסוכנות הלאומית תהיה כפופה לראש המדינה ויהיה לה מאגר מידע עבור כל הגופים שמעורבים במאבק בטרור".

על אף שחברי הוועדה שיבחו את תפקודם של לוחמי יחידות העילית במהלך הפיגועים, הם הטילו ספק בצורך להחזיק בשלוש יחידות שונות – יחידת ההתערבות של הז'נדרמריה (GIGN), היחידה המשטרתית ללחימה בטרור (RAID) ויחידת העילית למצבים של בני ערובה (BRI) – וקראו להקים "פיקוד מאוחד למקרה של התערבות מצד שלוש היחידות".

Embed from Getty Images

עוד המלצה הייתה לחזק את שיתוף הפעולה המודיעיני בין היורופול, שירות אכיפת החוק של מדינות האיחוד האירופי, כאשר חברי הוועדה שמו דגש בעיקר על הפעילות מול רשויות הביטחון והמודיעין בבלגיה השכנה בשל הראיות שהמחבלים מהמתקפה בנובמבר עברו בחופשיות בין המדינות ותיאמו ביניהם את המתקפה.

סבסטיאן פייטרסנטה מהמפלגה סוציאליסטית, שגם היה מבכירי הוועדה, מתח ביקורת על מצב החירום שנמשך מאז נובמבר ואמור להישאר בתוקף לפחות עד סוף החודש הנוכחי ועל מבצע "סנטינל" שנועד לתגבר את נוכחות השוטרים והחיילים ברחובות וליד מבנים רגישים. "למצב החירום הייתה השפעה, אבל נראה שהיא נעלמה במהירות", אמר. "18 חודשים אחרי תחילתו של מבצע סנטינל, שבו נטלו חלק עשרת אלפים בני אדם, אני מטיל ספק אם הוא נתן ערך מוסף לאספקת ביטחון במדינה".

"התפקיד שלנו הוא לא למתוח ביקורת ולסמן את האשמים, אלא להציג הצהרה אובייקטיבית שעלינו להפסיק להסתמך על שנות השמונים, תקופה שבה הטרור היה שונה מהיום", סיכם פנק. "צריך הרבה יותר אמביציה, להזרים את המודיעים שלנו ולתאם באמת ברמה האירופית".