"את נערה נועזת!": כך חדרה המרגלת וחובבת הנשק מרוסיה ללב הממסד הרפובליקני

כתב האישום שהוגש נגד מריה בוטינה, שלטענת משרד המשפטים האמריקאי שימשה מרגלת של הביון הרוסי, מציג תמונה של סיפור מתח על צעירה רוסיה עם מפעיל המקורב לקרמלין שהצליחה ליצור קשרים בלובי הנשק האמריקאי ובמפלגה הרפובליקנית תוך שימוש בסקס, שקרים וכסף מאוליגרכים. "האפלת על אנה צ'פמן", כתב לה המפעיל הרוסי

אנה צ'פמן, המרגלת הרוסייה שנעצרה לפני שמונה שנים כחלק מתא רדום של המודיעין הרוסי בארה"ב וגורשה עם תשעה מרגלים נוספים, הפכה לכוכבת מפורסמת בזכות המראה שלה וכותרות העיתונים ברחבי העולם תיארו אותה לגרסה נשית של ג'יימס בונד על אף שכישוריה היו רחוקים מאד מאלה של סוכן 007. למרות זאת, צ'פמן ידעה לנצל את התהילה עם תוכניות טלוויזיה ושערי מגזינים ברוסיה.

החל מהשבוע, עולם הריגול קיבל דמות נשית חדשה, מרתקת אפילו יותר וככל הנראה יעילה אף יותר, עם ההודעה על כתב האישום נגד מריה בוטינה (29), שלטענת התביעה האמריקאית פעלה בארבע השנים האחרונות לפחות כסוכנת של הביון הרוסי תוך שהיא מנסה ליצור קשרים בתוך המערכת הפוליטית האמריקאית, בעיקר במפלגה הרפובליקנית ובלובי הנשק החזק, ארגון הרובאים הלאומי (NRA).

בוטינה נעצרה ביום ראשון האחרון אחרי שהתגלו סימנים שהיא עלולה לנסות ולהימלט מארה"ב. יממה מאוחר יותר - זמן קצר לאחר סיום הפסגה בין דונלד טראמפ לבין ולדימיר פוטין - התפרסם כתב האישום, ולפיו היא מואשמת בקשירת קשר ובפעילות בלתי חוקית כסוכנת של רוסיה במטרה לקדם את האינטרסים הרוסיים ולהשפיע על המערכת הפוליטית האמריקאית.

בוטינה בתערוכת נשק (מתוך חשבון הפייסבוק שלה)

עוד לפני המעצר, בוטינה הייתה דמות מוכרת, בניגוד לצ'פמן. היא עמדה בראש ארגון רוסי שתמך בנשיאת נשק, השתתפה בכינוסים של ה-NRA (שבו היא גם הייתה חברת כבוד) ובכתבות עליה היא הופיעה מצולמת עם רובים. ביולי 2015, זמן קצר לאחר שטראמפ הכריז על התמודדותו בפריימריז הרפובליקניים, הגיעה בוטינה לאירוע שהוא קיים בלאס וגאס ושאלה אותו הם כנשיא, הוא יסיר את הסנקציות מעל רוסיה. תשובתו של טראמפ הייתה: "אני מאמין שאוכל להסתדר עם פוטין, אני לא חושב שאנחנו צריכים סנקציות".

אולם כתב האישום, ומסמכים נוספים שהגישה התביעה לבית המשפט הפדרלי ביום רביעי בדיון על מעצרה של בוטינה, סיפקו פרטים מרתקים על פעילותה של המרגלת. היא נכנסה לארה"ב באוגוסט 2016, עם ויזת סטודנטית שלפי החשד הושגה במרמה, אם כי היא ביקרה בארה"ב גם קודם לכן. התביעה ציינה כי נוכחותה של בוטינה בארה"ב הייתה חלק מתוכנית שהגה בכיר רוסי אחרי "תכנון מעמיק, תיאום בינלאומי והכנות". שמו של הבכיר לא הוזכר במסמכים, אולם בתקשורת דווח כי מדובר באלכסנדר טורשין, שהיה סגן נגיד הבנק המרכזי של רוסיה והיו"ר בפועל של המועצה הפדרלית הרוסית ונמצא ברשימת הסנקציות האמריקאיות מאפריל, וכמו בוטינה גם הוא חבר כבוד ב-NRA.

יחסי מין תמורת ג'וב

לפי המסמכים, בוטינה הצליחה להשיג "גישה נרחבת לאישים אמריקאים בעמדות השפעה פוליטית" באמצעות מערכת היחסים שלה עם אזרח אמריקאי בן 56. גם הפעם לא הוזכר שמו של האדם, אולם התקשורת ציינה כי מדובר בפול אריקסון, פעיל רפובליקני שמרני שהיה בין השאר יועץ בכיר במטות הבחירות לנשיאות של פאט ביוקנן בשנת 1992 ומיט רומני בשנת 2012. 

בוטינה ואריקסון הופיעו כבני זוג באירועים רבים והקימו חברה משותפת בדקוטה הדרומית. עם זאת, לפי התביעה, בוטינה "התייחסה למערכת היחסים בתור ממד הכרחי עבור הפעילויות שלה" ובמקרה אחר היא אף הציעה לאזרח אמריקאי אחר לקיים עמה יחסי מין בתמורה לקבלת עבודה בארגון בעל השפעה פוליטית.

בין האישים שעמם תועדה בוטינה בצילומים רבים בחשבון הפייסבוק שלה ובכלי התקשורת היו הסנאטור לשעבר ריק סנטורום שהתמודד בפריימריז לנשיאות בשנת 2012, מושל לואיזיאנה לשעבר בובי ג'ינדל, מושל ויסקונסין סקוט ווקר, השריף לשעבר דיוויד קלארק שנחשב לתומך בולט של טראמפ, נשיא ה-NRA פיט בראונוול והנשיא הקודם של הארגון וויין לאפייר. 

התביעה גם סיפקה תכתובות של מסרים בין בוטינה לבין טורשין שהתגלו על ידי סוכני הבולשת, ובהם הבכיר הרוסי משבח את עבודתה. "איך אתה מסתדרת עם קרני התהילה החדשה? האם המעריצים שלך כבר מבקשים חתימות? האפלת על אנה צ'פמן", כתב טורשין אחרי סדרת כתבות על בוטינה במרץ 2017. "היא הצטלמה עם אקדחי צעצוע, בעוד שאת עם אמיתיים. יש המון שמועות שמסתובבות גם לגביי! מצחיק מאד!". ב-20 בינואר 2017, שלחה בוטינה תמונה שלה ליד גבעת הקפיטול במהלך השבעתו של טראמפ, ועל כך השיב לה טורשין: "את נערה נועזת! מה אני יכול לומר!". בוטינה ענתה: "מורים טובים!".

בוטינה וטורשין (משמאל) עם מושל ויסקונסין, סקוט ווקר (צילום מתוך פייסבוק)

בחיפושים התברר שבוטינה הייתה בקשר גם עם בכירים בביון הרוסי FSB, היורש של הקג"ב, כאשר ברשימת הקשר שלה הופיע חשבון מייל שקשור לסוכנות הרוסית. היא גם תועדה עם דיפלומט רוסי שהיה בין עשרות המגורשים במרץ האחרון, בתגובה לניסיון ההרעלה של סרגיי סקריפל ובתו בבריטניה. בנוסף, התגלה שיש לה קשרים לאוליגרכים רוסים עשירים, ונמצאו צ'אטים ומסרים בטוויטר בינה לבין איש עסקים מוכר בעל קשרים לקרמלין שמגזין פורבס העריך את הונו ב-1.2 מיליארד דולר.

התביעה ביקשה מבית המשפט למנוע את שחרורה בערבות של בוטינה לנוכח החשש שהיא תנצל את קשריה על מנת להימלט מארה"ב או שהיא תנסה להגיע לשגרירות הרוסית. "הנאשמת היא סוכנת זרה שפעלה באופן מקומי בשליחות הממשל הרוסי", הבהירו התובעים. "בהתבסס על אופי האישומים ומשקל הראיות נגד הנאשמת, שום תנאי או שילוב של תנאים לא יבטיחו באופן הגיוני את הופעתה של הנאשמת במשפט". השופטת דבורה רובינסון קיבלה את עמדת התביעה וסירבה לקבוע ערבות.

בלדה לסוכן: סיפורו של איש הקג"ב שהבריח למערב את ארכיון הסוכנות

מצבורי נשק סודיים ברחבי אירופה, ניסיון לשבש את השבעתו של יורש העצר הבריטי ואלף מרגלים שפועלים בשטח ארצות הברית. אלה רק חלק מהפרטים המרתקים שמופיעים במסמכים שהבריח עמו איש הקג"ב לשעבר, וסילי מיטרוחין, בעת שהגיע לשגרירות בריטניה בלטביה לפני יותר מעשרים שנה. החל מהשבוע נפתח לקהל באוניברסיטת קיימברידג' הארכיון האדיר שעליו עבד מיטרוחין במשך עשרות שנים ומספק הצצה נדירה לפעולותיו של ארגון הביון הסובייטי

מעטים הפנו את מבטם לעבר הגבר המשופם שהיה לבוש בבגדים מוזנחים ואחז במזוודה בעת שנכנס לשגרירות בריטניה בריגה, בירת לטביה, בשנת 1992. את פניו קיבל אחד הדיפלומטים הזוטרים בנציגות, שהושיב את האיש בן ה-70 ושאל אותו: "אתה רוצה כוס תה?".

לא היה מדובר במחזה נדיר באותם ימים. רבים הגיעו לנציגויות הדיפלומטיות של מדינות המערב במדינות הקומוניסטיות לשעבר אחרי נפילתה הסופית של ברית המועצות, מבקשים לפתוח בחיים חדשים באותן מדינות שעד לפני זמן לא רב נחשבו לאויבות מרות שמקדמות אידיאולוגיה בלתי ראויה.

אבל הדיפלומט הבריטי עדיין לא ידע שלא מדובר בעוד אזרח לשעבר של ברית המועצות שרק מחפש הזדמנות לזכות בהזדמנות חדשה במערב, אבל הוא לא ציפה למה שעמד להתרחש דקות ספורות לאחר מכן. מול עיניהם של הסוכנים הבריטים בשגרירות, שלף האיש מתוך המזוודה שלו, מתחת לערימה של בגדים מלוכלכים, מספר מסמכים שהיו רק חלק קטן מתוך אוצר בלום שהיה ברשותו – אנציקלופדיה מקיפה של הפעולות החשאיות של סוכנות הביון הסובייטית (הקג"ב) לאורך שנות המלחמה הקרה.

רק אז החלה להיחשף האמת המדהימה לגבי זהותו של העריק. וסילי מיטרוחין עבד בקג"ב מאז 1948, תחילה בפעולות חשאיות בחו"ל, אולם בעקבות תקלה באחת המשימות הוא הועבר לפעילות משרדית בארכיון הראשי של הסוכנות. בשנים 1972 עד 1984, היה אחראי מיטרוחין על העברת הארכיון מהמטה ההיסטורי ליד כיכר לוביאנקה במוסקבה לבניין החדש ביסנבו שבפאתי הבירה הרוסית.

וסילי מיטרוחין אחרי הגעתו לשגרירות הבריטית

בשלב הזה, מיטרוחין כבר החל להביע אי אמון באידיאולוגיה הקומוניסטית וברעיון האידיאלי שניסתו מנהיגי ברית המועצות לקדם. המסמכים שאליהם נחשף בארכיון לימדו אותו על השיטות האכזריות שבהם השתמשה ההנהגה נגד מי שלא סרו לעמדתה, ובהאזנה חשאית לתחנות הרדיו של הבי-בי-סי וקול אמריקה הוא שמע על המתרחש במערב.

במהלך שנות העברת הארכיון למעונו החדש, ניצל מיטרוחין את גישתו לתיקים הסודיים ביותר כדי לרשום פרטים על פתקים בכתב יד, ומדי ערב הוא הבריח אותם לביתו כשהם מוחבאים בנעליים או בכיסים. אחרי פרישתו מהשירות בשנת 1985, החל מיטרוחין להדפיס את מסמכים במכונת כתיבה וארגן אותם בעשרה כרכים מסודרים, מתארים את פעילות הקג"ב באופן גיאוגרפי. את כל המסמכים הוא הסתיר מתחת למחבצת חלב בדאצ'ה המשפחתית ליד מוסקבה.

על אף טינתו למשטר הקומוניסטי, לא ניסה מיטרוחין לערוק, אולם כאשר קרסה ברית המועצות הוא ניצל את ההזדמנות. אחרי שנסע ברכבת לריגה, הוא ניסה תחילה את מזלו בשגרירות האמריקאית, אולם נדחה על ידי אנשי הביון בנציגות שחשבו שהפתקים שלו הם זיוף. בלית ברירה, הוא פנה לעזרת הבריטים שמיהרו להבין איזה אוצר בלום נפל לידיהם.

הבריטים העבירו את מיטרוחין ובני משפחתו לבריטניה, שם הם שוכנו בזהויות בדויה ותחת הגנה משטרתית. מיטרוחין המשיך להדפיס את המסמכים ויצר עוד 26 כרכים שהצטרפו לחומר הסודי שפונה מהדאצ'ה בחשאי על ידי סוכני ביון בריטים. האמריקאים, שעברו על החומרים יחד עם הבריטים, קבעו כי מדובר "בפיסת המידע המקיפה והמושלמת ביותר שהתקבלה ממקור מודיעיני כלשהו אי פעם".

מאגר נשק ליד הכנסייה

מרגע עריקתו, התעקש מיטרוחין על פרסום המסמכים שאסף. לצורך הכנתם, הוא החל לעבוד עם פרופ' כריסטופר אנדרו, היסטוריון לענייני מודיעין מאוניברסיטת קיימברידג' שכיום משמש כהיסטוריון הרשמי של סוכנות ביון הפנים של בריטניה (MI-5). השניים פרסמו בשנת 1999 את הספר "ארכיון מיטרוחין: הקג"ב באירופה ובמערב" שסיפק הצצה ראשונה למסמכים המסווגים.

בינואר 2004, בעת שהיה בן 81, הלך מיטרוחין לעולמו. השבוע, עשר שנים לאחר מכן, הוגשמה משאלתו, כאשר ארכיון צ'רצ'יל באוניברסיטת קיימברידג' פתח בפעם הראשונה לציבור את הארכיון שיצר איש הקג"ב לשעבר. כעת מתאפשרת גישה ל-19 מתוך 33 הארגזים של ארכיון הקג"ב, שבהם אלפי מסמכים שהכין מיטרוחין במכונת הכתיבה. עם זאת, עדיין אין גישה למסמכים שהוא רשם בכתב יד וגם בחלק מהמסמכים שנחשפו היו קטעים שצונזרו.

"מיטרוחין חלם שהחומר יתפרסם מ-1972 ועד מותו. זה קורה ב-2014", אמר אנדרו השבוע.  "העבודה הפנימית של הקג"ב, פעולות איסוף המודיעין שלו בחו"ל ומדיניות החוץ של רוסיה הסובייטית – הכל נמצא באוסף המדהים הזה".

הארכיון של מיטרוחין – שכולל פרטים מימי המהפכה הבולשביקית ב-1917 ועד שנותיה האחרונות של ברית המועצות תחת מיכאיל גורבצ'וב – מגלה עד כמה הביון הרוסי היה פעיל במערב ומספק סיפורים מרתקים שלעתים נראים דמיוניים יותר מהסרטים והסדרות על סוכנים סובייטיים (כמו הסדרה "האמריקאים" של רשת FX שמשודרת כיום גם ביס ומביאה את סיפורם של זוג סוכנים סמויים שפועלים באזור וושינגטון בשנות השמונים).

בין השאר, חשף הארכיון כי הקג"ב הציב מקומות מסתור ממולכדים של כלי נשק ואמצעי תקשורת ליד ערים מרכזיות במערב אירופה. על אחד המסתורים, שהוטמן ליד העיר ברן שבשווייץ, נאמר בהסבר כי "יש ללכת 36 צעדים מכנסייה שנמצאת ליד חווה". אחת המפות מציינת במדויק היכן ממוקם מאגר חשאי נוסף דרומית מזרחית לרומא, בירת איטליה.

המסמכים גם סיפקו פרטים על מזימות חשאיות של הקג"ב במערב. אחת התוכניות, שנקראה "מבצע אדינג", נועדה לשבש את טקס מינויו הרשמי של הנסיך צ'רלס ליורש העצר של בריטניה בשנת 1969. הביון הסובייטי תכנן להרוס גשר על הדרך בין פורטמדוג לטירת קארנרפון שבווילס, כחודש לפני שהאירוע היה אמור להיערך בטירה. ההתקפה הייתה אמורה להיראות ככשל של שירותי הביטחון הבריטיים, אולם המזימה סוכלה ברגע האחרון.

מטה הקג"ב במוסקבה

החפרפרת שסייעה לתוכנית האטום

אולם נראה כי תרומתו האדירה של הארכיון נגעה לחשיפת זהויותיהם של סוכנים סובייטיים שפעלו במדינות המערב ובתחומי מדינות "מסך הברזל". על פני ארבעים עמודים הופיעו שמותיהם של כאלף מרגלים שפעלו בשירות הקג"ב בארצות הברית, והאמריקאים מיהרו להשתמש במידע כדי לסגור חשבון עם החפרפרות.

אחד מהם היה "דן", שם הקוד של רוברט ליפקה, איש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) שקיבל מהרוסים 27 אלף דולר בשנות השישים עבור העברת סודות, בהם דוחות מהבית הלבן ודיווחים על תנועות של כוחות צבא אמריקאיים. אחרי מעצרו, ליפקה הכחיש את החשדות, אולם כאשר התברר לו כי לתביעה יש ראיות מוצקות מתוך ארכיון הקג"ב, הוא הבין שלא יצליח להסתיר את האמת. בתום משפטו, נידון ליפקה ל-18 שנות מאסר, אך שוחרר בשנת 2006 ולפני שנה בדיוק הלך לעולמו.

רשימותיו של מיטרוחין גם כללו את שמותיהם של כ-200 בריטים שסייעו לקג"ב. בין השמות הבולטים היו חברי "חמישיית קיימברידג'", קבוצת צעירים מהאוניברסיטה הידועה שגויסו לביון הסובייטי עוד בשנות השלושים, ולאחר מכן – אחרי שהשתלבו במערך הביון הבריטי – העבירו לרוסים מידע מסווג בימי מלחמת העולם השנייה ותחילת המלחמה הקרה. ארבעה מחברי הקבוצה, הבולט שבהם היה קים פילבי, ערקו לברית המועצות אחרי שהתברר כי הבריטים עלו עליהם.

המסמכים מראים כי על אף חשיבותם האסטרטגית של החמישה, בהנהלת הקג"ב הדעות לגבי חלקם היו שליליות ביותר. על גאי בורג'ס נאמר כי הוא "נמצא כל הזמן תחת השפעת אלכוהול" והרוסים גם רשמו פרטים מקיפים על הרומנים שניהל בארצות הברית. על דונלד דוארט מקלין נכתב כי הוא "לא טוב בשמירת סודות" ו"שיכור כל הזמן", וכי הוא סיפר לאחיו ולמאהבת שלו כי הוא מרגל רוסי.

אחת החשיפות הגדולות ביותר הייתה של מטילדה נורווד, שנחשבת לסוכנת הבכירה ביותר והוותיקה ביותר של הקג"ב בבריטניה. נורווד, שגויסה לביון הסובייטי בשנת 1937 וקיבלה את שם הקוד "הולה", עבדה כמזכירתו האישית של מנהל התאחדות המחקר למתכות שאינן ברזל והעבירה מידע טכני ומדעי שסייעו באופן משמעותי לתוכנית הגרעין של ברית המועצות.

בביון הבריטי זיהו כבר בשנת 1933 כי נורווד מחזיקה בדעות קומוניסטיות מוצקות, אולם הממונים על הריגול הנגדי לא טיפלו במקרה כנדרש וכך הצליחה נורווד לקבל את האישור הביטחוני שאפשר לה את הגישה למסמכים המסווגים. רק בשנת 1951, אחרי ששוב התגלו הדוחות על פעילותה הקומוניסטית, הוחלט לשלוח ממנה את הסיווג, אולם נורווד המשיכה לשמש סוכנת של הקג"ב והעבירה חומרים מסחריים, שלפי מסמכי מיטרוחין, "זכו ליישום מעשי בתעשייה הסובייטית".

בשנת 1958, העניקו לה הסובייטים עיטור כבוד של מסדר הסרט האדום (אותו היא קיבלה באופן אישי בביקורה הראשון בברית המועצות ב-1979), ולאחר מכן שילמו לה פנסיה חודשית של 20 פאונד. נורווד המשיכה להעביר חומרים גם בשנות השישים, כשהיא נפגשת עם המפעיל שלה רק ארבע או חמש פעמים בשנה כדי להימנע ממעקב. רק בשנת 1974, אחרי קרוב לארבעה עשורים של פעילות חשאית, הסתיימה הפעלתה של נורווד.

על אף שלאורך השנים עלו חשדות לגבי נורווד, רק אחרי עריקתו של מיטרוחין בשנת 1992 התברר לשירותי הביון הבריטיים כי היא אכן הייתה מרגלת סובייטית, אולם מאחר שכבר הייתה בת 80, הוחלט שלא לנקוט נגדה בהליכים משפטיים. בשנת 1999, כאשר מיטרוחין ואנדרו פרסמו את ספרם על המסמכים, נחשף לראשונה שמה של נורווד לציבור. "מעולם לא ראיתי בעצמי מרגלת", אמרה הקשישה לעיתונאים שהגיעו לביתה בדרום מזרח לונדון. "הייתי עושה את הכל שוב". היא הלכה לעולמה בשנת 2005 בגיל 93.

הכתבה פורסמה במקור במגזין מעריב השבוע.

כך הפעיל הביון הבריטי רשת פרו נאצית במלחמת העולם השנייה

מסמכים מגלים: סוכן של ה-MI5 עמד בראש רשת של פעילים פרו נאצים שנערכו לפלישה גרמנית לאיים הבריטיים. על אף שהמודיעין הבריטי סבר שהם רק "משוגעים", התברר כי מדובר בגיס חמישי של מאות בני אדם. וגם: מי עמד על הכוונת של אנשי הלח"י והאצ"ל?

מסמכים שחשף היום הארכיון הלאומי של בריטניה מתאר כיצד סוכנות הביון הפנימי (MI5) הציבה את אחד מאנשיה בראש תא שכלל מאות פעילים פרו נאצים שנערכו לאפשרות שהגרמנים יפלשו במלחמת העולם השנייה.

אחת השאיפות הגדולות של אדולף היטלר הייתה פלישה לבריטניה, אולם הקרב האווירי האדיר בשמי הממלכה המאוחדת שבו הדף חיל האוויר המלכותי את חיל האוויר של גרמניה הנאצית מנע את ביצוע התוכנית. למרות זאת, המודיעין האנגלי המשיך להיערך מול הניסיונות של הגרמנים לחדור לאיים הבריטיים.

אחד הסוכנים, שמזוהה במסמכים רק בשם הקוד ג'ק קינג, פגש בשנת 1942 את מריטה פריגו, אישה ממוצא גרמניה ושבדי שהייתה נשואה לפשיסט בריטי שהוחזק במעצר מנהלי. לפי הדוחות, פריגו חשבה שהארגון שבו היה פעיל בעלה "לא היה קיצוני מספיק".

"היא הייתה אנטי בריטית באופן כה אלים והיא רצתה מאד לעשות כל מה שביכולתה כדי לסייע לאויב", דיווחה סוכנות הביון. "מריטה פריגו היא לא נוירוטית או פמיניסטית. היא אישה שתלטנית וגברית".

קינג, שזיהה את ההזדמנות לחדור לשורות תומכי הנאצים, שכנע אותה כי הוא שליח מיוחד של הגסטאפו, וכי מטרתו היא לאתר אנשים "נאמנים במאת האחוזים למולדת" שיוכלו לסייע ברגע האמת של הפלישה.

כחלק מהתוכנית, הפעיל קינג מקום מפגש במרתף של חנות עתיקות שבה החליפו הפעילים רעיונות שונים וחלקו ביניהם מידע, כמו ניסויים סודיים בטנק אמפיבי. קינג העביר את התמלילים לידי אנשי הביון ואף כתב את הערכותיו לגבי חברי התא שבהם עולה כי מדובר ב"משוגעים חלקית".

ב-MI5 העלו רעיונות יצירתיים כדי לבסס את האותנטיות של התא הפרו נאצי. בין השאר זויפו מדליות של צלבי הברזל, העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הרייך השלישי, והן הוענקו לחלק מפעילי התא. כמו כן דנו באפשרות לספק לחברי התא תגים מיוחדים, לכאורה כדי שהגרמנים יוכלו לזהות אותם בעת הפלישה, אך בפועל כדי לאפשר לכוחות הביטחון לעצור אותם במקרה הצורך.

כידוע, בסופו של דבר המלחמה הסתיימה בתבוסת הנאצים מבלי שהם הצליחו לממש את תוכנית הפלישה. התא הסודי של קינג כלל שישה סוכנים פרו נאצי, אולם ההערכות היו כי לחברי התא היו קשרים עם עוד מאות בני אדם שחיכו שהממלכה המאוחדת תהפוך לחלק מהרייך השלישי – נתון שגרם לחשש בקרב שירותי הביטחון בדבר גודל הגיס החמישי במדינה.

מהמסמכים עולה כי המעקב אחרי הפעילים הניאו נאצים נמשך שנים אחדות גם אחרי המלחמה למקרה שהם יחליטו בכל זאת לערער את היציבות במדינה. אולם בסופו של דבר החליטו הרשויות הבריטיות כי הם לא מהווים סיכון והחליטו להימנע ממעצר ומהעמדה לדין.

התוכנית היהודית לחסל את צ'רצ'יל

מסמכים נוספים עוסקים בפעילות הטרור הפוליטי, נראה שאין דרך אחרת לתאר זאת, של הלח"י והאצ"ל נגד הבריטים. לפי אחד המסמכים, אליהו בית צורי, מבכירי הלח"י, שלח ללונדון סוכנים של הארגון – אשר מכונה "כנופיית שטרן" על שם מייסדו אברהם (יאיר) שטרן – כדי לחסל את ראש הממשלה, וינסטון צ'רצ'יל, ובכירים נוספים בממשלה.

בית צורי עצמו ביצע עם אליהו חכים את ההתנקשות בקהיר בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה. השניים נלכדו ואחרי משפט צבאי הוצאו להורג במרץ 1945.

כמו כן, תכננו אנשי הלח"י להתנקש בארנסט בווין, שר החוץ של ממשלת הלייבור שעלתה לשלטון אחרי מלחמת העולם השנייה. גורם ביטחוני שהיה מוצב בארץ ישראל שלח בפברואר 1946 מכתב ללונדון שבו התריע על המזימה.

לפי המסמכים, דמויות נוספות שהיו על כוונת המחתרות היו פילדמרשל ברנרד מונטגומרי, גיבור הניצחון של בעלות הברית בצפון אפריקה וממפקדי הפלישה לנורמנדי, ההיסטוריון ואיש המודיעין יו טרבור-רופר שחקר את הטענות כי היטלר לא מת בבונקר, ואישים יהודים שהסכימו להשתתף בוועידת לונדון ב-1946 שהתכנסה לדון בעתיד פלסטינה-א"י.

דמות נוספת שהיוותה יעד לאיומים היה רוי פאראן, איש משטרת המנדט שהיה אחראי למותו של נער יהודי ב-1947. אחיו של פאראן נהרג בפיצוץ של חבילת נפץ ששלחו אנשי הלח"י ערב הקמת המדינה במאי 1948.

המסמכים גם דנים בסדרת פיצוצים בלונדון שלהם היו אחראים אנשי הלח"י. בין השאר מדובר בפיצוץ במועדון הקולוניאלי בלונדון באפריל 1947, הטמנת פצצה שלא התפוצצה במשרד המושבות באותו החודש וניסיון לבצע פיגוע בכיכר הפרלמנט.