מרוסיה בשנאה: על רדיפת הקהילה הגאה

רצח, אלימות מחרידה, השפלות וקנסות כבדים. אלה רק חלק מהעונשים שמצפים ברוסיה למי שיעז להפגין נטיות חד מיניות. כך מוביל פוטין את הרדיפה אחרי חברי הקהילה הגאה כשלא מעט רוסים תומכים במהלכיו. "אל תעזו להתקרב לכאן, אפילו לא כתיירים", מזהירה פעילה בולטת את חברי הקהילה בישראל.

ולדיסלב טורנובוי ישב ושתה בירה עם חבריו בפארק בעיר הרוסית וולגוגרד (לשעבר סטלינגרד) ב-9 במאי, יום השנה לניצחון על גרמניה הנאצית. אז, הוא הודה בפניהם כי הוא הומוסקסואל ובכך נחרץ גורלו. שעות ספורות לאחר מכן, התגלתה גופתו של טורנובוי בן ה-23 בחצר של בניין מגורים.

המשטרה מסרה כי טורנובוי עבר התעללות מחרידה שכללה מכות רצחניות ופגיעות קשות באשכים שלו, הוא נאנס באמצעות בקבוקי בירה וראשו רוסק עם סלע, ולבסוף נשרפה גופתו. שני בני אדם נעצרו, בהם חבר לשעבר של טורנובוי לשולחן הלימודים, והם הודו כי רצחו אותו "בגלל שהוא הומו".

עשרים יום בלבד לאחר מכן, התרחש רצח מזעזע נוסף. שלושה מתושבי הכפר ז'פורוז'יה שבמחוז קמצ'טקה, בקצה המזרחי המרוחק של רוסיה, נעצרו בחשד שרצחו באמצעות סכינים ובעיטות את שכנם, סגן מנהל שדה התעופה האזורי, בשל "אוריינטציה מינית בלתי מסורתית" ולאחר מכן הכניסו את גופתו למכונית ושרפו אותה.

שני האירועים המחרידים הם עדות לרדיפה ולטרור שעוברת הקהילה הלהט"בית ברוסיה בתקופה האחרונה. בדיוק עשרים שנה אחרי שבוטל החוק מ-1933 שקובע כי העונש על יחסים מיניים בין שני גברים הוא חמש שנות מאסר, ודווקא כאשר במדינות רבות ברחבי העולם ניתן הכשר חוקי לנישואים חד מיניים, נראה כי הימים האפלים של המשטר הקומוניסטי שוב מאיימים על הפעילים הגאים ברוסיה, גם הפעם בחסות הרשויות.

הברית בין פוטין לכנסייה

בחודש יוני האחרון, חתם הנשיא ולדימיר פוטין על חוק שאוסר "תעמולה גאה" אחרי שזכה לאישור של 436 חברי הבית התחתון של הפרלמנט (הדומה), ללא אף מתנגד. החוק, שדומה במתכונתו לחוקים שכבר נכנסו לתוקף בשנה האחרונה בסנט פטרבורג ובערים נוספות, קובע כי אסורה העברה של "תעמולה של יחסים בלתי מסורתיים לקטינים". מהלשון המעורפלת של החוק משתמע כי לא רק קיום מצעדי גאווה, אלא גם גם נשיקה או החזקת ידיים בין בני זוג מאותו מין מהווים עבירה. העונשים על מי שיעברו החוק על החוק מגיעים לקנס של עד 5,000 רובל לאדם או עד מיליון רובל לחברות וארגונים, כולל גופי תקשורת.

פוטין, ששב לכהונה חדשה על כס הנשיאות בקרמלין במאי 2012, גם חתם בהמשך החודש על חוק שאוסר על זוגות גאים מחו"ל לאמץ ברוסיה. לטענתו, כל המהלכים החברתיים שהוא מקדם נועדו לחזק את האוכלוסייה הרוסית ולהגביר את קצב הריבוי הטבעי. הוא מסתמך על נתוני שירות הסטטיסטיקה הפדרלי, שלפיהם בשנת 2010 היו ברוסיה 141.9 מיליון תושבים לעומת 148.6 מיליון בשנת 1993.

בת בריתו של פוטין במאבק נגד הקהילה הגאה היא הכנסייה האורתודוכסית, שגם היא ידעה רדיפות בתקופה הקומוניסטית אבל כעת נחשבת לכוח משפיע בחברה הרוסית. בראייתה של הכנסייה, היא נחשבת לחומה בצורה ששומרת על הערכים המסורתיים מול הפתיחות המערבית. הגדיל לעשות מנהיג הכנסייה, הפטריארך קיריל, שבסוף יולי יצא נגד המגמה הגוברת במערב להתיר נישואים חד מיניים. "זה סימפטום אפוקליפטי מסוכן ביותר, ועלינו לעשות כל שבכוחנו כדי להבטיח שהחטא הזה לא יהפוך לעולם לחוק מדינה ברוסיה, כי המשמעות היא שהאומה צועדת בנתיב להרס עצמי", הכריז.

גם חברי פרלמנט השתמשו בשפה קשה כלפי חברי הקהילה הגאה במהלך הדיונים על חוק "התעמולה", כשהם מנסים להסביר כי מדובר בהגנה על המולדת. "יחסים מיניים מסורתיים הם יחסים בין גבר ואישה, וזה התנאי לשמירה על העם הרוסי הרב תרבותי ולהתפתחותו", אמרה ילנה מיזולינה, ראש הוועדה לענייני משפחה, נשים וילדים שהייתה ממגבשי החוק השנוי במחלוקת. "אנחנו חיים ברוסיה, לא בסדום ועמורה", הוסיף חבר מפלגת השלטון, דמיטרי סבלין.

נטשה צימבלוב, שעומדת בראש ברית הסטרייטים למען שוויון זכויות ללהט"בים שפועלת בסנט פטרבורג, משווה בין התנהלותו של פוטין מול הקהילה הגאה לבין הרדיפה שניהלו הנאצים נגד היהודים. "כמו כל דיקטטור, פוטין זקוק לדמות של אויב כדי ללכד את הציבור הרוסי סביבו", היא אומרת לי. "הוא בחר בקהילה הגאה בתור הדמות הזאת. הוא מתבסס על דעות קדומות הומופוביות שיש בחברה הרוסית, ועבורו זה האמצעי הכי מתאים למניפולציה. כל השטויות ההומופוביות הן מרכיב חשוב של אותה אידיאולוגיה של משטר פוטין, כדי להצדיק את ההפקרות הנוראית, השחיתות וקריסת היסודות הדמוקרטיים של הפדרציה הרוסית. כמובן שזו פיקציה. כל מה שמעניין אותם באמת זה דברים אחרים לגמרי – שלטון בלתי מוגבל".

נטשה צימבלוב מובילה את מצעד הגאווה בסנט פטרבורג ביוני שעבר. צילום: אלק נאזה

ההתעללות הובילה להתאבדות

באווירה כזו, שזוכה לתמיכה מרומזת מצד הרשויות הפוליטיות והדתיות, ולהתעלמות מצד המשטרה ורשויות אכיפת החוק, לא פלא שכמעט מדי יום צצות עדויות להתעללויות קשות נגד חברי הקהילה הגאה, בעיקר מצד ארגונים לאומניים קיצוניים. בחודש יולי פורסמו סרטונים קשים שמתעדים כיצד פעילים גלוחי ראש מתעללים בהומוסקסואלים, כולל בנערים, אחרי שפיתו אותם באמצעות מודעות באתרי שיתוף חברתיים. הפעילים מתעדים את ההתעללויות כדי לחשוף בפומבי את זהותם של ההומוסקסואלים, ונטען כי חלק מהצעירים שהופיעו בסרטונים התאבדו.

באחד הקטעים נראים חברי כנופיה פוגשים נער בן 15 שמודה כי הוא הגיע לקיים יחסי מין עם גבר, ואז הם שופכים עליו שתן מתוך בקבוק – במה שלטענתם הוא "תהליך טיהור" – ובועטים בו. במקרה אחר, שפכו פעילי הימין הקיצוני פעילים צבע כחול על צעיר הומוסקסואל, ואילו בצילום נוסף הצטלמו הלאומנים ליד צעיר שאחד בדילדו ושפטמותיו נצבעו באדום.

"אנחנו לא אוהבים הומוסקסואלים. אם זה היה תלוי בוי, הייתי הורג אותם, אבל המדינה לא מרשה", אמר בפתיחות לב מנהיג של כנופיה לאומנית בעיר קמנסק לאתר האינטרנט הרוסי lenta.ru. "אני חושב שכל ההומואים הם פדופילים", הוסיף פעיל אחר בקבוצה. "היום הוא אוהב בנים, אחר כך הוא יאהב ילדים. הם לא ראויים לחיים בחברה".

צימבלוב מודה שהפעילים הקיצונים אכן מאמינים שהשלטון נותן להם תמיכה במאבק בקהילה הגאה, ולכן העברת החוקים רק מגדילה את הסיכוי לאלימות. אבל לדבריה, כבר עכשיו הם חיים באווירה של פחד. "היו התקפות על פעילים בגלל שהם הלכו עם סימני הקשת או משולש ורוד על הבגדים כדי להראות את הקשר שלהם עם הקהילה הגאה", היא מספרת. "אחת הפעילות של הארגון שלי הותקפה לא מזמן וקרעו מהתיק שלה את הסמל של הארגון. עוד שני פעילים קיבלו מכות ברחוב, אחד מהם מכות די חזקות".

מצעד הגאווה בסנט פטרבורג. צילום: אלק נאזה

גם צימבלוב סבלה באופן אישי מהאלימות הלאומנית. "ב-29 ביוני, ניסינו לקיים מצעד גאווה בהייד פארק של סנט פטרבורג. הניאו-נאצים התארגנו מראש דרך האינטרנט ובאו לשם כדי 'לא לאפשר', כמו שהם אומרים, לנהל מצעד הגאווה. הם תקפו אותנו, השליכו עלינו אבנים, ביצים ובקבוקים עם מים ושתן והכו אנשים. אני עמדתי שם עם דגל הגאווה, הסתכלתי בשמים וראיתי כזה שיטפון של אבנים וביצים שהושלכו לעברנו. ספגתי שתי אבנים בראש וגם רימון עשן ששרף לי את הדגל. לא נפצעתי, אבל כמה חברים שלי כן נפצעו, הם קיבלו מכות עד זוב דם".

סיפורה של צימבלוב מעיד כי לא רק מי שמשתייכים לקהילה הגאה נופלים קורבן לרוחות האלימות שמנשבות כיום ברוסיה. לדבריה, על אף שהיא סטרייטית, היא החליטה לפעול למען זכויות הלהט"בים בגלל שהיא לא הייתה יכולה לראות כיצד השנאה ההומופובית פגעה בחבר הקרוב ביותר שלה, ובשל השקפת העולם הליברלית שלה שמאמינה כי החירות היא הערך החשוב ביותר.

"אני חושבת שכל מה שקשור לאהבה, לסקס ולאורח החיים של אנשים זה עניין פרטי לגמרי אם זה לא גורם נזק לאנשים אחרים", היא מדגישה. "השלטון והחברה לא צריכים להתערב בזה.  אם ממשלה מתחילה להתעסק במה שאנשים עושים במיטה, זה דבר מאוד מגעיל מבחינתי. זה סימן שמשהו ממש לא בסדר במדינה זאת. ובמובן זה ממש לא משנה אם אני לסבית או סטרייטית, זה נוגע בי בכל מקרה, כי אני לא רוצה שהמדינה שבה אני חיה תהפוך לאיראן או משהו דומה לגרמניה הנאצית או ברית המועצות".

הכל התחיל בבר נוער

האירוע שגרם לצימבלוב להתחיל בפעילות מעשית היה ההתקפה הרצחנית בברנוער בתל אביב באוגוסט 2009, שלדבריה היוותה "סוג של נקודת מפנה בחיים שלי". היא הפסיקה את תהליך הגיור שלה אחרי ששמעה יהודים דתיים ברוסיה מתבטאים בשנאה כלפי הקורבנות בישראל, והחלה לפעול כמתנדבת בקהילה הגאה בעיר עד שהקימה את ברית הסטרייטים למען שוויון זכויות ללהט"בים.

"היוזמה הזאת נולדה ממודעות לעובדה שיש לא מעט אנשים כמוני, שהם לא שייכים לקהילה הגאה אבל לא רוצים לחיות במנידה פשיסטית שבה משפילים אנשים ברקע של נטייה מינית ומכריזים אותם אזרחים מסוג ב'", היא מסבירה.

היא מציינת כי הנפגעים העיקריים ביותר מהחוק החדש הם נערים ונערות גאים שעלולים להישאר כעת בלי אוזן קשבת מאחר שמבוגרים יחששו לסייע להם מחשש לעבירה על החוק. כדי לסייע להם, הושק פרויקט אינטרנטי בשם "ילדים 404" (facebook.com/ children.404), שנועד לוודא שהנוער הגאה לא יהיה בלתי נראה, ושהוא ימצא אפשרות לדבר ולהשמיע את קולו, וגם לזכות בתמיכה ממבוגרים.

כיום נחשבת צימבלוב לאחת הדמויות המובילות בארגון הפעילות של הקהילה הגאה בסנט פטרבורג, וזאת על אף שהעיר היא הראשונה ברוסיה שבה נחקק "חוק תעמולה" הומופובי. בעוד שבבירה מוסקבה נאסר קיום מצעדי גאווה במאה השנים הקרובות, הרי שבעיר השנייה בגודלה ברוסיה יש קהילה גאה תוססת ופעילה. אבל לפי צימבלוב, גם זה עלול להשתנות בקרוב.

"אולי זה נשמע קצת מפתיע, אבל בעצם החוק בסנט פטרבורג כמעט לא הפריע לפעילות שלנו. במשך כל השנה וחצי שהחוק בתוקף, היה רק קנס אחד שקיבל פעיל אחד. בעצם המשטרה ובתי משפט לא העזו להפעיל את החוק האידיוטי הזה", היא אומרת. "עכשיו האווירה נעשתה יותר גרועה מאשר קודם כי החוק הפדרלי הוא יותר מסוכן לקהילה. המצב לא ברור עכשיו, אבל כמובן שאם נקבל הרבה קנסות, זה יהווה מכה חזקה לפעילות שלנו כי הקנסות הם כבדים מאוד".

גם התיירים על הכוונת

ואם חשבתם שהחוק החדש חל רק על אזרחים רוסים, טעות בידיכם. בעוד מקומיים שעוברים על החוק צפויים רק לקנסות, הרי שאם זרים חשודים ב"תעמולה בלתי חוקית של יחסים בלתי מסורתיים", הם צפויים לגירוש מרוסיה – ואף עלולים להישלח למעצר של עד 15 יום. ארבעה תיירים הולנדים שביקשו לצלם סרט תיעודי על הקהילה הגאה נעצרו באמצע יולי בעיר מורמנסק אחרי שברשותם התגלו צילומים של ראיונות עם נערים לגבי הומוסקסואליות, אולם בסופו של דבר לא הוגש נגדם כתב אישום.

צימבלוב מודה, בצער רב, כי לדעתה לא כדאי לתיירים גאים להגיע לארצה. "האמת שאם החברים הישראלים שלי ישאלו אותי אם כדאי או לא כדאי לנסוע לביקור לרוסיה, הייתי אומרת להם שלא יבואו לפה. מה זה, ארץ דבש שצריך לפחד בגללה ולחזור לארון זמנית רק כדי לבוא לפה? מה פתאום!".

 בינתיים, היא מתבוננת בקנאה בחופש שלו זוכה הקהילה הגאה בישראל וביכולתם של הפעילים להילחם למען זכויותיהם. צימבלוב, שלמדה עברית ברוסיה, מגיעה לביקורים תכופים בישראל, ובאחרון שבהם היא אף נשאה נאום בפני משתתפי מצעד הגאווה בירושלים בתחילת אוגוסט.

"מצבה של הקהילה הגאה בארץ יותר טוב, יותר יציב ויותר בטוח. הצלחתם כבר רבות, למרות שהומופובים גם משליכים פצצות סרוחות על משתתפי מצעדי גאווה בירושלים כמו שראיתי השנה", היא אומרת. "אני לא חושבת שאותה אווירה רעה שיש ברוסיה כלפי הלהט"בים יכולה להתרחש בארץ. אבל ישראלים רוסים כמובן מושפעים מהאווירה ברוסיה, ולכן דעות הומופוביות יכולות להתגבר גם בקרב המגזר הרוסי, אבל לא נראה לי שזה יכול להיות כל כך מכריע וגורלי כמו ברוסיה".

סקר של מכון פיו שפורסם בתחילת יוני ובחן את העמדות כלפי הקהילה הגאה ברחבי העולם מצא כי רק 16 אחוז מהרוסים סבורים כי החברה צריכה לקבל את ההומוסקסואליות. לפי צימבלוב, הדעות ההומופוביות אכן מושרשות בחברה הרוסית, וכעת משתמש השלטון באמצעי התקשורת כדי לבצע שטיפת מוח עמוקה יותר נגד הקהילה – ונכון לעכשיו, המומנטום נמצא בידי המשטר.

"מצאנו את עצמנו מול הכישלון הגדול להביא שינוי לחברה הרוסית. אכן, נכשלנו", היא מודה. "עם זאת, זה לא באשמתנו, אלא בגלל המדיניות של הממשלה, אבל זו תחושה רעה וכבדה מאוד. וכל אנשי הקהילה בדיכאון כרגע, לא ברור לאן להתקדם ואיך ומה יהיה איתנו".

אבל צימבלוב מאמינה שהקרב לא אבוד. "אני חושבת שמה שצריך לעשות עכשיו זה לעבוד עם אנשים מהחברה, לנסות לפנות אליהם באופן ישיר ואישי, מחוץ לכלי תקשורת, למצוא דרך להביא להם את האמת במקום אותו 'גומי לעיסה, שהם מקבלים מהטלוויזיה. ומה שהכי חשוב בעיניי – שיותר ויותר אנשים מהקהילה הגאה ייצאו מהארון בפני סביבתם. עכשיו רוב מוחץ ומוחלט של הומואים ולסביות ברוסיה נמצאים בארון. אם זה יתחיל להשתנות, אז יש לנו סיכוי לנצח את ההומופוביה של החברה הרוסית. הכל יכול להיות אחרת אם אתה יודע שמדובר על אנשים שאתה מכיר, על ידידים שלך, על שכנים ועל עמיתים או אפילו על בני משפחה. הם בני אדם כמוך, וכמוך הם מבקשים אותו אושר ואותם חיים טובים, לבנות משפחה ולהביא ילדים לעולם. ואין שום הבדל בינם ובינך בעצם".