ספריית ניקסון פרסמה מקבץ מהקלטות הסתר של הנשיא ה-37 של ארה"ב בחדר הסגלגל, ובהן גם התיעוד הנדיר של הפסגה עם מנהיג ברה"מ, ליאוניד ברנז'ייב, ביוני 1973. ניקסון הכריז שהם יכולים לשנות ביחד את העולם, בעוד המנהיג הקומוניסטי דיבר בגילוי לב על ילדיו. וגם: מה חשב ניקסון על מדינה עם מנהיג שחור?
הימים הם
תקופת המלחמה הקרה. ארצות הברית וברית המועצות ניצבות זו מול זו, כל אחת עם מאגרים
של נשק גרעיני שמספיקים להשמיד את העולם כמה פעמים. ובכל זאת, כאשר מנהיגי שתי
המעצמות, ריצ'רד ניקסון וליאוניד ברז'נייב, נועדו בחדר הסגלגל בבית הלבן ביוני
1973, נראה היה שמדובר בשני ידידים ותיקים שמעדכנים זה את זה על חייהם האישיים.
אמש חשפו
הארכיון הלאומי וספריית ניקסון בקליפורניה את המקבץ האחרון של ההקלטות מהמערכת
המוסתרת שהייתה מוצבת בלשכתו של הנשיא ה-37 בבית הלבן ואשר שימשה אותו בין פברואר
1971 ויולי 1973. האוסף הנוכחי כולל 340 שעות של שיחות מ-9 באפריל 1973 ועד 12
ביולי 1973, יממה לפני שדבר קיומה של המערכת נחשף בפני ועדת הסנאט שחקרה את פרשת
ווטרגייט.
אחד
הפריטים המרתקים שנחשפו הוא ההקלטה של המפגש בין ניקסון לברז'נייב בבית הלבן ב-18
ביוני, עם פתיחתה של פסגה בת שבוע בין שני המנהיגים. ככל הנראה, מדובר בפעם היחידה
שבה פגישה בארבע עיניים – מלבד המתורגמן - בין מנהיגי המעצמות הוקלטה במלואה, וכעת
מתאפשר לקבל הצצה לימים ההיסטוריים של תחילת עידן הדטאנט בין ארה"ב לבין
ברה"מ.
"עלינו
להכיר בכך, שנינו, שאנחנו עומדים בראש שתי המדינות החזקות ביותר, ובעודנו נמצאים
בשיחות עם כמה חילוקי דעות, חיוני שהמדינות האלה, בכל מקום שבו אפשר, יעבדו
ביחד", אמר ניקסון בפתח הפגישה. "והמפתח הוא באמת ביחסים בין מר
ברז'נייב וביני. אם נחליט לעבוד ביחד, אנחנו יכולים לשנות את העולם".
ברז'נייב
קרא לשכוח את "העבר הרע" בין שתי המדינות ודחה את התיאוריה שטוענת כי
ארה"ב וברה"מ נאבקות זו בזו על שליטה עולמית והבטיח כי בכוונתו לשאת
נאום פומבי שמטרתו "לרסק את התיאוריה הזו". "בנאום הזה, אני מתכוון
להדגיש את התפקיד החיובי ששתי המדינות שלנו יכולות למלא".
המנהיג
הקומוניסטי גם יצא נגד מי שקוראים למעצמות להתפרק מנשקן הגרעיני. "למה נהפוך?
מה אנחנו עומדים לעשות? להפוך את עצמנו לארץ כמו גינאה, משהו כזה? הדבר העיקרי הוא
העובדה שאנחנו חזקים, אבל אנחנו לא מתכוונים להשתמש בעוצמה הזו אחד נגד השני או
נגד צד שלישי", הבהיר. "לא ארה"ב ולא ברה"מ יכולות להפוך את
עצמן ללוקסמבורג, שבה כל הצבא מורכב מ-78 שוטרים".
אבל החלק
המרתק בשיחה הוא הפתיחות בין האישים, ובמיוחד מצד ברז'נייב, בנוגע לעניינים
האישיים. המנהיג הסובייטי סיפר כי הוא רצה להגיע לביקור עם כמה מבני משפחתו, אבל
רעייתו חשה ברע.
"גם
רציני להביא את הבן שלי, אבל יש לו ילד משלו", אמר ברז'נייב. "הבעיה היא
שהנכד שלי, הבן שלו, מסיים את התיכון השנה. ויש לו בחינות בגרות, ואז יש לו בחינות
כניסה לאוניברסיטת מוסקבה. ואתה יודע איך מתנהגים הורים. אני מתכוון, בארץ שלנו
במיוחד, הם מתעקשים ללכת לבית הספר או לאוניברסיטה, הם מתעקשים שתצעד במסדרונות
ותמתין לתוצאות הבחינות. אני אומר כל הזמן שאי אפשר לעזור להם, אבל זה מה שהם
רוצים. לכן, אלה הנסיבות שמנעו ממני מלהביא מישהו מבני משפחתי".
הוא גם
סיפר כי בתו של ניקסון, טרישיה, הותירה רושם עז על ילדיו בביקור שקיים הנשיא
האמריקאי במוסקבה שנה קודם לכן. "הם עדיין זוכרים כל רגע מהפגישה ואיך הם היו
יחד", אמר. "הבטחתי להם שאני אאפשר להם להגיע לוושינגטון כדי לבלות עם
טרישיה ויתר ילדיך".
ניקסון
שמח לשמוע על כך והזמין את בני משפחתו של המנהיג הקומוניסטי לבוא בתור
"אורחים מיוחדים". "אנחנו מודים על קבלת הפנים החמה שהעניקו
לטרישיה ולבעלה בעת שהיא הייתה במוסקבה. אנחנו מצפים שיבואו כאורחינו האישיים.
תודה לך. תמיד, בכל זמן".
קטע
מעניין נוסף הוא השיחה בין השניים על קופסת הסיגריות של ברז'נייב. "לקופסה יש
מנגנון תזמון מיוחד, ואני לא יכול לפתוח אותה במשך שעה", סיפר ברז'נייב
לניקסון.
"איך
זה עובד?", שאל הנשיא האמריקאי.
"תראה,
המנגנון, מנגנון התזמון פועל כעת ואני לא יכול לפתוח את זה במשך שעה נוספת. בעוד
שעה, היא תפתח את עצמה", ענה ברז'נייב.
"זו
דרך להטיל על עצמך משמעת", אמר ניקסון כשהוא צוחק.
מה הובר היה עושה בפרשת ווטרגייט?
הקלטות
שפורסמו הלילה מספקות הצצה נוספת לאחת התקופות הפוליטיות המרתקות והשנויות במחלוקת
ביותר בתולדות ארה"ב – פרשת ווטרגייט שהתפוצצה אחרי שהוושינגטון פוסט חשף את
דבר הפריצה למשרדי המפלגה הדמוקרטית ואשר עקבותיה הגיעו עד הבית הלבן והביאו להתפטרותו
של ניקסון באוגוסט 1974.
באפריל
1973, נאלץ ניקסון להתייחס בפומבי לראשונה לפרשה בדברים שנשא בטלוויזיה, וזאת אחרי
שנאלץ לפטר את יועצו המשפטי ואחרי ששלושה מעוזריו הבכירים התפטרו. זמן קצר אחרי
הנאום, קיבל ניקסון שיחה ממושל קליפורניה – והנשיא לעתיד – רונלד רייגן, שניסה
לעודד אותו ללא הצלחה.
"הלב
שלי אתך. אני יודע מה בטח עבר עליך ואיך היו כל הימים האלה. אתה יכול לסמוך עלינו,
אנחנו נמצאים פה מאחוריך ורציתי שתדע שאתה בתפילותינו", אמר רייגן.
"הייתי צריך להגיד את זה", ענה ניקסון.
הנרי
קיסינג'ר, יועצו לביטחון לאומי של ניקסון, היה בטוח שהפרשה לא תגרום לנשיא להתפטר.
הוא אפילו התגעגע לשיטות העבודה של ראש הבולשת הידוע לשמצה, ג'יי אדגר הובר.
"אם הובר היה חי, הוא היה מטפל בווטרגייט בשבילך באופן שזה מעולם לא היה צץ
מעל פני הקרקע", אמר קיסינג'ר באחת השיחות. "הובר היה תוקע את הליצנים
האלה על עבירה והיה שולח אותם לכלא לכמה שבועות ואז החוצה", ענה ניקסון.
השמצות על שחורים ויהודים
כמו
בהקלטות קודמות שפורסמו, גם הפעם מתבררות דעותיו העוינות של ניקסון כלפי היהודים. בשיחה
שקיים ב-19 באפריל עם קיסינג'ר, בעצמו יהודי, הוא לא הסתיר את זעמו על כך שבקהילה
היהודית מנסים לשבש את הפסגה הצפויה עם ברז'נייב.
"תשמע
לי, הנרי, זה יהיה הדבר הנורא ביותר שיקרה ליהודים בהיסטוריה האמריקאית",
הצהיר. "אם הם יטרפדו את הפסגה הזו – וייתכן שהיא תתבטל בגלל סיבות אחרות –
אני מתכוון להאשים אותם, ואני אעשה את זה
בתשע בלילה מול 80 מיליון בני אדם".
קיסינג'ר
מיהר לענות כי הוא מסכים וכי "הם הביאו את זה על עצמם". הנשיא לא עצר:
"לא מזיז לי להיות אנטישמי קטן אם זה נוגע לסוגיה הזו. הם הציבו את האינטרס היהודי
מעל האינטרס של אמריקה והגיע הזמן לעזאזל שכל יהודי באמריקה יבין שהוא קודם
אמריקאי ואחר כך יהודי".
למרות
העמדות האלה, למזלה של ישראל ברגע האמת – במלחמת יום הכיפורים חצי שנה לאחר מכן – ניקסון
דווקא עמד לצדה של מדינת היהודים עם משלוחי נשק שהצליחו לסייע בשינוי המגמה מול
מצרים וסוריה.
ואילו
בשיחה עם עוזרתו, אן ארמסטרונג, ב-14 ביוני 1973, יצא ניקסון נגד יכולתם של שחורים
לנהל מדינה, בהתייחסו למצב בג'מייקה. "שחורים לא יכולים לנהל אותה. עכשיו, או
בעוד מאות שנים ואולי בעוד אלף", אמר. "את מכירה מדינה שחורה אחת
שמתנהלת היטב?".
ניקסון,
שהלך לעולמו ב-1994, לא ראה את ברק אובמה עושה היסטוריה בתור הנשיא האפרו-אמריקאי
הראשון של ארה"ב. אבל התבטאות זו בהחלט יכולה לשמש נשק בידיהם של מתנגדי אובמה
שיטענו כי מאז שהוא בבית הלבן, אמריקה כבר לא אותה מעצמה כמו שהייתה פעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה